ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חיילים בצבא ה' ;">

בית מדרש סיפורים ותולדות צדיקים חסידים מספרים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כ"ח בסיוון תשס"ד

חיילים בצבא ה'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

סיפר ר' נפתלי מרופשיץ: בימי המצור על סבסטופול רכב הצאר ניקולי לאורך אחת הסוללות, והנה חייל של האויב כונן אליו את רובהו. חייל רוסי שהבחין בכך מרחוק הבעית בקריאתו את סוסו של הקיסר, שנרתע הצדה והכדור החטיא את מטרתו. אמר הצאר אל האיש שיבקש ממנו דבר. "הקצין שלנו", אמר החייל, "הוא אכזר ומכה אותנו מדי פעם בפעם. הלוואי שאקבל קצין אחר". "טיפש", קרא ניקולי. "היה בעצמך קצין!" סיים ר' נפתלי מרופשיץ ואמר: כך אנו מתחננים על צרכי השעה הקטנים, ואיננו יודעים להתפלל שתבוא הגאולה.

סיפור זה, שפרשנותו של ר' נפתלי מרופשיץ בצדו, מכיל עומק מעבר למנוסח במשפטו הקצר של ר' נפתלי בסוף הסיפור. הצאר ניקולי מופיע בסיפור שלפנינו לא רק על מנת להביא לנו את משפט הביקורת בסופו, משפט שלכשעצמו דורש הבנה מעמיקה.

הצאר ניקולי משקף בהופעתו את המלך הגדול, הוא המלך אשר כולנו מכפיפים את עצמנו אליו. הוא מלך מלכי המלכים. המצב המתואר בסיפור הוא שניקולי היה בסכנה מוחשית, וחייל פשוט היה זה שבתושייתו הציל אותו, בכך שהבעית את סוסו הצדה.

אנו חיילים בצבאו של בורא עולם. עלינו מוטל התפקיד של פרסום שמו של הבורא בעולם. קרבות רבים מתנהלים סביב תפקיד זה. רבים הם הגורמים בעולם המכחישים פמליה של מעלה ומביאים לחילול השם במקום לקידוש השם.

לעתים הופעת ה' בעולם עומדת בפני שלב מכריע של סכנה קיומית. כוחות הרשע בעולם מתגברים ומעמידים את הטוב ואת המוסר, את הקדושה ואת הטהרה בסכנה של ממש. במצב שכזה נחלצים אנו להגנה על מערכות הקודש והערכים שאנו מאמינים בהם, שאנו בעצם הנציגים שלהם בעולמנו. עושים אנו מעשה של תושיה על מנת להציל את הקיסר, להרבות בכבוד שמים, למנוע את הנזק העלול להיגרם למעמדה של האלקות בעולם.

גם הדרך שבאמצעותה מציל החייל את ניקולי הנה בעלת משמעות סמלית. הוא מבעית את סוסו של הצאר שיזוז הצדה, והצאר ניצל. מערכת היחסים המתקיימת בין הרוכב לבין הסוס היא משמעותית ביותר: הרוכב הוא המוח, הוא השולט, אולם הוא חסר אמצעים. הוא זקוק למי שיוביל אותו בדרכו, שיעניק לו את הכוח להסתער. זהו הסוס, המסמל את האמצעים הטכניים להוציא לפועל את המטרה הגדולה של המוח המתכנן.

הצלת כבוד שמים במקרים רבים היא באמצעים חדשים. יש צורך לעתים להזיז את הסוס המוביל את המסר הרוחני בעולם לדרך אחרת. הדרך שבה הוא הולך כעת על מנת להוציא אל הפועל את המסר האלקי היא דרך שבה עלול המסר הזה להינזק, ואולי אף לקרוס. יש צורך באמצעים אחרים ולא במסר אחר. צריך להוביל לדרך טובה יותר, שבה המסר של המלך ייצא אל הפועל טוב יותר ויתקבל טוב יותר.

החייל הצליח במעשהו, ואכן המלך ניצל. הוא מקבל אפשרות להביע משאלה, ומשאלתו היא להחליף את הקצין באחר. החייל רואה בקצין מעכב בהתקדמותו ובמילוי חובתו בעולמו. במילים אחרות, יש כאן תלונה על מניעות שונות ומשונות המעכבות עלינו את עבודת ה' שלנו; מניעות הבאות מקשיים טכניים פשוטים של פרנסה ועד קשיים של שעבוד מלכויות, המונעים מחייליו של בורא עולם להתמסר לעבודת הקודש של מלך מלכי המלכים.

למרות שהבקשה הזו היא בקשה המשקפת מסירות ונכונות לשירות בלגיונותיו של מלך מלכי המלכים, בכל זאת היא איננה מתקבלת ללא ביקורת. סוג המשאלה שמציג החייל יכול ללמד משהו על מעמדו הרוחני האישי: העובדה שאיננו מבקש להיות קצין יכולה ללמד כי הוא עדיין אינו בשל לקחת אחריות על התהליך כולו. הוא יכול לבצע פעולה מקומית של הצלת כבוד שמים, אולם איננו מוכן עדיין לקחת אחריות למהלך כולל. לשם כך יש קצינים, והוא אינו מעלה על דעתו שיוכל להיות קצין. מכאן הביקורת שיש לצאר על החייל, שהוא מכנה אותו טיפש.

הפתרון שהעניק ר' נפתלי מרופשיץ לסיפור מתייחס להבדל שבין הבקשות הקטנוניות של החלפת הקצין ובין הבקשה הגדולה של הגאולה. בדורנו-אנו קיבלנו משמעות עמוקה יותר לסיפור שלנו.

ההבדל הוא בין בקשות קטנוניו,ת שעניינן פתרון מקומי של בעיות מציקות, לבין לקיחת אחריות ויוזמה. משמעות התביעה "היה אתה קצין" איננה רק שהיה עלינו לבקש להיות קצינים כדי להתפטר מעולו של קצין אכזר שאיננו חפצים בו, אלא שעלינו לקחת את האחריות שכל קצין מקבל על עצמו בשדה המערכה.

-----------------
מתוך המדור 'רביבים' שבעיתון 'בשבע'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il