ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ישנו כלל תלמודי ידוע והוא: בכל מחלוקת בין רב לשמואל - הלכתא כרב באיסורים, וכשמואל בממונות (עיין בכורות מט.), חוץ ממקום אחד שבו הלכה כשמואל גם באיסורים, והוא בעניין "תתאה גבר" (פסחים דף עו.), דהיינו, אם יש מאכל אסור המונח על גבי מאכל המותר, המאכל התחתון הוא הקובע, שאם הוא חם הוא אוסר את העליון, ואם העליון חם, אינו אוסר את המאכל התחתון אלא כדי קליפה, כי המאכל התחתון שהוא קר, גובר.
ועל כך אומר בעל הבא"ח זיע"א: רבונו של עולם, הרי יש מחלוקת בינינו, אנחנו מתחננים ואומרים "השיבנו ה' אליך ונשובה", ואילו אתה למעלה אומר: "שובו אלי ואשובה אליכם" - רבונו של עולם, אתה תמיד צודק, והלכה כמותך בודאי בכל מקום, אבל כאן יש יוצא מן הכלל, שבעניין תתאה ועילאה, נפסקה הלכה בארץ שתתאה גבר, ואם כן אנחנו אלו ש"גוברים" כביכול, ותרחם עליו וקיים את בקשותינו ותחנונינו: "השיבנו ה' אליך ונשובה", וכעניין שנאמר תחילה "משכני" ואחרי כן "אחריך נרוצה", ובפרט בדורנו שזקוק להרבה "דחיפות" ולהרבה "משכני", אנחנו זקוקים שהקב"ה ירחם עלינו מן השמים ויקיים בנו תחילה "השיבנו" ואז אנחנו נתעורר מעצמנו ונקיים "אחריך נרוצה", וגם "ונשובה", ואז "חדש ימינו כקדם".
תערובת איסור בהיתר וביטולה
בהלכות תערובות של מאכלים שנתערבו איסורים במותרים יש הלכות של "ביטול". למשל, כאשר התבשל תבשיל של איסור בהיתר, והוסר המאכל האסור ולא נשאר אלא טעמו שנתערב בשעת בישול, הדין הוא שהטעם בטל בששים. כמו כן, אם האיסור הוא קטן שאין ראוי להתכבד בו, או שאינו חשוב מצד עצמו, כגון שאינו דבר שבמנין או שאינו בריה, אם הוא אבד ואינו ניכר, בטל בששים חתיכות של ההיתר שכנגדו (לדוגמא, חתיכת בשר טרף בסיר מלא בבשר כשר וכד'). גם הביטול של בשר וחלב נמדד בששים. אבל אם האיסור הוא דבר חשוב, שהוא נמנה בפני עצמו וכדומה - אינו בטל אפילו באלף. פעם היו מוכרים ביצים במשקל, באופן שמכניסים את הביצים באריזה ומוכרים לפי משקל, ואז היה הדין שאם התערבה ביצת איסור בשאר הביצים - היא בטלה בששים. אבל כיום, הביצים נמכרות לפי יחידות, יש תבניות של 12 ביצים, ויש של 30 וכדו', ואם כן בימינו קיבלה הביצה דין חמור יותר, ולא בטלה אפילו באלף. ולכן אם נתערבה ביצה אחת של איסור, אפילו במשאית שלמה מלאה בביצים כשרות, כל הביצים נאסרו בגינה. ומכל מקום, מרן הבא"ח כותב שביצה שמתבשלת בחמין באופן שהיא מונחת על המכסה ולא נתערבה בחמין עצמו, גם אם נמצא באותה ביצה דם, לא נאסר החמין בשל כך, ולא צריך מאומה לבטלה. אבל אם הביצה נתבשלה בתוך הסיר של החמין, צריך ששים לבטל אותה במידה ונמצא דם בתוך הביצה.
ביצה שנמצא בה דם
בימינו לא כל כך שכיח למצוא דם בביצה, כיון שכל ביצה נבדקת במעין מכשיר "רנטגן" ואם הוא קולט שיש דם בביצה מיד מסירים אותה. אולם בביצים המיוחדות לרביה, יש בהם חשש.
ומכל מקום, אם נמצא דם בביצים, יש להחמיר ולזרוק אותה. וישנם הרגילים לומר, שאם הדם נמצא על החלמון של הביצה, הביצה אסורה, אבל אם נמצא על החלבון, מסירים את הדם ושאר הביצה מותרת, אבל אנחנו נוהגים להחמיר בין אם נמצא דם על החלמון ובין אם נמצא על החלבון. כמו כן, ויש שהיו רגילים להתיר ביצה שנמצא בה דם אפילו על החלמון, על ידי בדיקה שהיו מניחים צמר גפן רטוב על טיפת הדם, ואם החלמון היה נקרע ומתפשט, כל הביצה אסורה, ואם לאו, היא מותרת. אבל גם על בדיקה זו אין אנו סומכים, וראוי להחמיר בכל מצב ולא להשתמש בשום אופן בביצה שנמצא עליה דם בכל מקום שהוא.
וז"ל בעל הבא"ח (ש"ש טהרות אות ה'):
"נמצא טיפת דם בביצה בין בחלבון בין בחלמון נהגו שלמים וכן רבים לאסור, ואע"ג דמרן ז"ל לא אסר אלא בחלמון אבל בחלבון פסק זורק הדם ואוכל השאר, ראוי לאסור בכל גוונא, וכן נוהגים פה עירנו בגדאד, וגם בביצה בת יומא אם נמצא דם אסורה דלא פלוג רבנן. והיכא דנמצא דם בביצה שבמעי התרנגולת יש אומרים דזורק הדם ואוכל השאר, ומיהו נכון להחמיר בה כדין ביצה בת יומא, ועיין מחב"ר ס"ק יו"ד. ודע דאע"פ שאמרנו לאסור הביצה שנמצא בה דם בין בחלמון בין בחלבון כמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה מ"מ בשעת הדחק או בהפסד מרובה יש לסמוך על המתירים בנמצא בחלבון חוץ לקשר ולא נתפשט כלל. ועיין ערך השלחן, והנה ענין הקשר הוא ידוע שיש לחלבון קשר בראש החד והוא דבר שנתפס מזרע הזכר וניכר לעין שנראה שהוא מקושר יותר משאר חלבון והוא דבר מועט קשור כמו חוטין וגם בחלמון יש ג"כ קשר והוא בדמות כתר עגול במלא רוחב עדשה גדולה, ולדעת הגאונים יצירת האפרוח מן החלמון ולכן מחמירין בחלמון טפי וכן סברת מר"ן ז"ל אך הרא"ה ורקח ס"ל יצירת האפרוח מן החלבון לכך מחמירין בחלבון טפי ולא קי"ל כוותייהו". ובאות ו' כתב: "הנותנים ביצים על כיסוי הקדרה כדי להצטמק ונמצא דם באחת מהם מותר החמין שבקדרה ואינו נאסר מכח הביצים", עכ"ל.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איסור בשר וחלב
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים באדם
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אוצרות בלב הים
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
