ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצות עשה ללמוד תורה ;">

בית מדרש תורה ולימודה מצוות לימוד תורה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב התשס"ו

מצות עשה ללמוד תורה

מצוות עשה י"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ציפורה בת דוד

מצוה י"ג
מצות עשה ללמוד תורה וללמדה שנאמר "ושיננתם לבניך".

מצוה לספר
בהתרגשות מיוחדת עמלו בני משפחת הנצי"ב מוולוז'ין בהכנות לקראת חג הסוכות הממשמש ובא, שהרי בחג ישבות עימהם החתן הטרי שנשא את נכדתו של הנצי"ב, הלא הוא הגאון העצום, בחיר תלמידי ישיבת וולוז'ין הרב חיים סולובייצ'יק. הסעודות עברו בהתרוממות הרוח, דברי תורה חריפים נשמעו על השולחן והשמחה הייתה רבה. במהלך הסעודה צצה ועלתה שאלה חריפה בלימוד. הנוכחים אימצו את מוחם על מנת למצוא תירוץ ולא עלתה בידם. בסיום הארוחה נפרד ר' חיים ממארחיו והלך לסוכתו. בשעה 4:00 לפנות בוקר באו לסוכתו והעירו אותו בדחיפות, "הרב הנצי"ב קורא לך לבוא אליו". ר' חיים נבהל שמא קרה משהו לנצי"ב שהיה כבר זקן מופלג, ולכן התלבש ורץ במהירות. כשנכנס לסוכתו של הנצי"ב ראה אותו יושב וסביבו ספרים רבים והוא שקוע בלימוד. תחושת הקלה מילאה את ליבו של ר' חיים. כשראה אותו הנצי"ב שמח ואמר לו כי מצא תירוץ לקושייתם מהערב. ר' חיים שמח וענה כי רק יברך ברכות התורה ומיד יאזין לתירוץ. הנצי"ב בשמוע זאת הרצין, פרץ בבכי, ואמר: "לזאת לא פיללתי, שנכדתי תתחתן לאברך שבשעה 4:00 בבוקר עוד לא בירך ברכות התורה..."

*

ידוע ומפורסם הוא הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשקידתו העצומה. פעם ישב באוטובוס בדרכו הביתה ועסק בלימוד. באחת התחנות עלתה רעייתו הרבנית מרגלית ע"ה עמוסה בסלים, והתיישבה לידו. הרב שהיה שקוע בלימודו לא שם לב לזהות היושבת לצידו. כשהגיע האוטובוס לשכונתם ירדה הרבנית תחנה אחת לפני התחנה הסמוכה לביתם, וזאת מפני שידעה שכשהרב ירד יראה אותה, וירצה לעזור לה בנשיאת הסלים הביתה, ואז יתבטל מלימודו כל הדרך מהתחנה הביתה, ואת זאת לא רצתה בשום אופן.

*

פעם אמר אחד הצדיקים כי המהרש"א זכה וחיבורו החשוב התפרסם בכל ישראל בזכות התמדתו העצומה. למהרש"א היו שערות ארוכות מפני שהיה נזיר, וכדי לא להירדם בלילות באמצע הלמוד, היה קושר את שערות ראשו לתקרה כך שאם היה מוריד ראשו מפאת העייפות, היו השערות נמשכות כלפי מעלה.

*
על הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל מסופר כי ליד מיטתו היה מונח ספר תנ"ך קטן, כך שעוד לפני שנטל ידיו יכול היה לעיין בו (בהרהור) ולא לבטל את זמנו בשניות עד שיטול את ידיו.

מצוה להורות

חיים אדם לקבוע לו זמן ללימוד תורה, ביום ובלילה שנאמר "והגית בו יומם ולילה". ובזה חייב כל איש ישראל, עשיר ועני, חכם וטיפש, צעיר ומבוגר, ובין אם למד תורה בצעירותו ובין אם לאו. אשה אינה חייבת בלימוד תורה. אך אם למדה מקבלת על כך שכר כדין 'אינו מצווה ועושה'. אולם חייבת ללמוד את כל הדינים השייכים לה למעשה, וכן ענייני אמונה ומוסר כפי עניינה. תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות, לכן לא יבטל מלימודו לעשיית מצוה אלא אם כן אי אפשר לעשותה על ידי אחרים, או מצוות שבגופו, כגון תפילין, תפילה וכדומה. חייב אדם ללמד את בנו תורה ולשכור לו מלמדים טובים, וכן חייב ללמד את בן בנו, שנאמר: "והודעתם לבנך ולבני בניך".

המקום המובחר ללימוד הוא בבית המדרש. ואם אין בית מדרש במקומו ילמד בבית הכנסת, ודבר זה אף מועיל לזיכרון הלימוד (ירושלמי ברכות פרק ה'). וילמד בצנעה שבכך זוכה לתורה שנאמר: "ואת הצנועים חכמה". הגמרא במסכת עירובין (דף נ"ד ע"ב) מספרת על תלמיד שהיה שונה לימודו בלחש וכן שכח את כל לימודו בזמן קצר. מכך שמענו שהלומד ישמיע את קולו בזמן לימודו, ויועיל לו לזיכרון. לא יתחיל בלימודו ביום קודם שיברך ברכות התורה, אולם להרהר בדברי תורה מותר, ואפילו קודם שנטל ידיו שחרית. ויברך ברכות התורה בשמחה על כך שזכה להיות מהעוסקים בתורה. מעלת תומכי תורה גדולה היא ביותר, לכן ראוי לאדם לקבוע לעצמו לתרום באופן קבוע למוסדות תורה.
----------
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il