ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ממחדל לניצחון

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב תשס"ו

ממחדל לניצחון


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

ההכרח לנצח והמציאות הקשה
למרבה הצער, קשה להיות אופטימיים. למרות שיש לנו צבא גדול, כלי נשק מצוינים וחיילים מסוריםשמוכנים לחרף נפשם למען עמם וארצם - המדיניות שגויה כל כך, עד שללא נס קשה לצפות לניצחון.
אמנם המנהיגות הכושלת, המדינית והצבאית, תציג כל תוצאה כניצחון ישראלי. כמו שבעבר הציגו את החולשה כחוזק, את האיפוק ככוח ואת הבריחה והנסיגה מחבלי מולדת כאינטרס ישראלי עליון. הבעיה היא שהשכנים מסביב מבינים את הדברים כפשוטם, וכך כל נסיגה עודדה את שונאינו ללחום בנו יותר. רק אם אויבינו מסביב יידעו שניצחנו, אז נוכל להגדיר את תוצאת המערכה כניצחון. כדי להגיע לכך צריך להכריע את החיזבאללה לגמרי. שכל תומכיו בלבנון ישלמו מחיר כבד כל כך, בחיי אדם ורכוש, עד שיחשבו אלף פעמים לפני שישובו לתמוך בכנופיה כזו.

לעומת זאת, העדר הכרעה ברורה יוביל אותנו למציאות מסוכנת מאוד. כל המדינות שמסביבנו צופות בעניין רב ביכולתה של מדינת ישראל. אם יראו שלא הצלחנו להביס את החיזבאללה יסיקו כי ניתן לנצח אותנו. אם לא ניצחון מלא, לפחות ניצחון חלקי, שיהיה שלב לקראת חיסולה של מדינת ישראל ח"ו. תוצאת תיקו תוביל אותנו למלחמה גדולה ומרה. האם זו תהיה מלחמת גרילה או מלחמה רגילה, זו שאלה צדדית.

האמת המרה
יתכן שהאמת המרה היא, שלמרות ההתגייסות העצומה של בחורים רבים וההשקעה גדולה בתקציב הביטחון, אין בידינו יכולת להכניע באופן מוחלט את החיזבאללה במערכה הזו. לאחר שראשי מערכת הביטחון, עטורי הדרגות והיהירות, לא הכינו כראוי את צה"ל למערכה, לא ניתן כעת לנצח את החיזבאלה ללא מלחמה כוללת לכיבוש לבנון, שזה בסך הכל להביא לידי ביצוע את החלטת האו"ם שעל פיה החיזבאללה יפורק מנשקו וישראל תיסוג מלבנון.

המחדל
המחדל המדיני-צבאי חמור ביותר. האוחזים בהגה ידעו שהחיזבאללה מצטייד באלפי טילים לטווח קצר ומכין אותם בכפרים הסמוכים לגבול, ולא עשו דבר. אפילו לא אספו מספיק מודיעין ליום פקודה. ידעו שהחיזבאללה מקים מערכת ביצורים ליד הגבול, בניגוד החלטת האו"ם שהיתה הבסיס לבריחה מלבנון, ולא עשו דבר. גם לא הכינו תוכנית ראויה להשמדת הביצורים והטילים בפעולה אווירית או יבשתית. הם גם ידעו שהמחבלים מקבלים טילים לטווח בינוני וארוך, שפגיעתם מגיעה עד חיפה ותל אביב, ולא עשו דבר כדי למנוע את הגעתם.

הם היו אמורים לדעת שיש לחיזבאללה טילי נ"ט משוכללים, חודרי שריון, אך לא הכינו את הטנקים למערכה הזו. כך אנו מוצאים את טנקי המרכבה, שתמיד אמרו לנו שהם הטובים בעולם, נפגעים ומנוטרלים מיכולתם להסתער ולהכריע בזמן קצר את הקרב.

השחצנות וההונאה

בשחצנות הם הודיעו לפני כל בריחה ונסיגה כי אם לאחר הנסיגה האויב יעז לפגוע בנו, מיד נרסק אותו. והנה מתברר כי היו אלה איומי סרק, שנועדו להונות את הציבור הישראלי, כדי שלא ישאל יותר מדאי שאלות על המדיניות המסוכנת של הממשלה.
בפועל לא הוכנו תוכניות מסודרות כיצד להכריע את החיזבאללה, מראשיו ועד לוחמיו בשטח, וכך ימי מלחמה רבים בוזבזו בהססנות ובגישושים, בלי לדעת לאיזה כיוון הולכים כדי לנצח.

סיסמאות נבובות
הם ידעו שמחבלי החיזבאללה מתחבאים בתוך אוכלוסיה אזרחית, אך המשיכו לחזור על סיסמאות נבובות ממלחמות קודמות, בלי לפתוח מחדש את השאלה המוסרית ביחס למעמדה של אוכלוסיה אזרחית שנותנת מחסה ללוחמים.

ראשי הצבא כל כך שבויים בתוך התפישה הישנה של שדה הקרב, שבו האזרחים מחוץ ללחימה, עד שלאחר הפגיעה בכפר קנה צוטטו מפקדים בכירים שאמרו בעצב, כי האירוע הזה סיים את המלחמה ללא ניצחון. לא היתה להם תשובה מוסרית ומבצעית לתרחיש הכל כך צפוי הזה. בפועל, הם הפחידו את עצמם בחינם. אומות העולם הבינו כי כך היא דרכה של מלחמה. מי שבעדנו נשאר בעדנו, ומי שנגדנו נשאר נגדנו בתוספת תמונות קשות. שום דבר עקרוני לא השתנה. אם כבר, מה שאנו שומעים
כיום מהאמריקנים זו אכזבה קשה מיכולתו הדלה של צה"ל.

הפגם המוסרי
אי אפשר שלא לקשר את כל המחדלים הללו לגירוש היהודים מגוש קטיף וצפון השומרון והחרבת בתיהם ויישוביהם. במשך שלוש שנים הצמרת הביטחונית מתמנית לפי שיקול מרכזי אחד: תמיכה בתוכנית גירוש היהודים מגוש קטיף, יהודה ושומרון. מעבר לקיום שגרת הביטחון, המחשבות היצירתיות של המפקדים למיניהם הופנו לתכנון וביצוע הגירוש, ואילו החזית העיקרית הוזנחה, כאילו ממנה לא נשקפת סכנה למדינת ישראל.
הקב"ה נתן לפנינו שתי דרכים, טובה ורעה, ונתן בנו יכולת לבחור בטוב ולמאוס ברע, להצדיק את הצדיק ולהרשיע את הרשע, לרחם על רחמנים ולהתאכזר אל רשעים. כאשר אדם משתמש בכוחותיו הטובים כלפי הרשעים, לא נותר לו אלא להפנות את רשעותו אל הטובים. אלה שהתאכזרו אל אחיהם יושבי חבל עזה, לא הכירו כראוי ברשעותם של שונאינו, ולא הכינו את הצבא למלחמה בהם.

השחיתות
ההשחתה של הקצונה הבכירה לא התחילה בתוכנית הגירוש מגוש קטיף. כבר שנים שלגבי קצינים רבים, הקידום האישי הוא המטרה העיקרית. אם לשם כך צריך להצליח בשדה הקרב - אזי ישתדלו להצליח בשדה הקרב. אך כאשר המדיניות הלכה ונסתאבה, ובמקום להכריע את אויבי ישראל המטרה היתה לחתור לשלום עם האנשים המתועבים ביותר, ולצאת טובים לפני בג"ץ והתקשורת - הסיאוב גבר. כאשר המתנחלים הפכו לאויב למחצה, השחיתות כבר הפכה להיות ממארת עד כדי איום על ביטחון ישראל.
אלה הם קורי העכביש הלופתים את התודעה הישראלית, ופוגעים ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד נגד אויביה.

כיצד בכל זאת לנצח
ואע"פ כן ניתן לצאת מן המערכה הזו בניצחון, בתנאי שנבין היטב את מניעיהם של אויבינו. הבעיה שזו דרישה מוגזמת מהמנהיגות של היום.
כאשר שליטי איראן וראשי החיזבאללה, אש"ף והחמאס, אומרים שהם רוצים להשמיד את מדינת ישראל, צריך להאמין להם. אין להם שום סיבה לומר דבר חריף כל כך בלא שיתכוונו ליישמו אם יוכלו. המלחמה אינה על שטח זה או אחר, אלא על עצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל. לפיכך, כל מה שמחליש את מדינת ישראל נחשב באמת כניצחון להם והפסד לנו. ולעומת זה, כל מה שמחזק את ריבונותה ויהדותה של מדינת ישראל נחשב כהפסד להם וניצחון לנו.
גם אם אין בידינו אפשרות להכניע עכשיו את החיזבאללה, אפשר להפוך את המלחמה שנכפתה עלינו כמנוף לחיזוקה של מדינת ישראל. הן בהחלת ריבונות על עוד שטחים, והן בחיזוק אופיה היהודי של מדינת ישראל מול האוכלוסייה הערבית.

חיזוק יהדותה של המדינה
אויבי ישראל זוקפים לזכותם את דחיפת הערבים, אזרחי ישראל, להתמרדות ולכרסום בחוסנה של מדינת ישראל. דיבוריו של אותו ערבי מנצרת, ששני בניו נהרגו מקטיושה, ואע"פ כן הביע תמיכה באחיו מהחיזבאללה וקרא לבניו שהידים, מעודדים את רוחם. ההפגנות של הערבים בתוך רחבי המדינה כנגד המלחמה, מהווים מבחינתם שלב בדרך לפירוקה של מדינת ישראל.

אך אם בעקבות המלחמה הממשלה תבדוק מחדש את יחסה לאוכלוסיה הערבית; אם תשנה את המצב בו לערבים אזרחי ישראל יש זכויות בלא חובות; אם תמצא את הדרך להוציא מהכנסת את המפלגות הערביות שמתנגדות לזהותה של המדינה כמדינת העם היהודי; אם תשלול את מעמד התושבות מלמעלה ממאה אלף ערבים שחדרו למדינת ישראל בשנים האחרונות תחת כסות החוק של איחוד משפחות; אם תעודד את המתנכרים למדינת ישראל להגר החוצה - כל זה היה מעביר מסר ברור לכל אויבינו כי אנחנו מנצחים ומתחזקים, וממילא המוטיבציה שלהם ללחום בנו היתה פוחתת.

המלחמה היא על הריבונות
אם בעקבות המלחמה תספח ישראל עוד מספר ק"מ לאורך גבול הצפון, כדי להרחיק את הגבול מהכביש הצפוני ומהישובים הצפוניים, וכדי להציב את עמדות צה"ל בראש ההרים, בעמדות שמהן ניתן להגן ביתר קלות על הגליל, לא יוכל אדם במזרח התיכון לטעון כי החיזבאללה ניצח או אפילו השיג תיקו. שהרי במקום לעזור לערבים להוציא אדמות מיד ישראל, גרם החיזבאללה לכך שישראל מתפשטת עוד. זה גם תואם את המשפט הבינלאומי. מדינאי העולם היו כמובן מביעים התנגדות חריפה לכך, כמס שפתיים למדינות הערביות והמוסלמיות, אבל לא מעבר לכך. הרי כל ידידינו וכל המודעים לסכנה הנשקפת מהאיסלאם הקיצוני מבינים כי לאחר שבמשך שנים נפתחה לעברנו אש מלבנון, וכל סיכום לא כובד - זכותנו להגן על עצמנו מראשי ההרים. בנוסף לכך, אם בעקבות המלחמה תסיק הממשלה כי במקום לתכנן גירוש יהודים נוספים מיהודה ושומרון צריך לחזק את אחיזתנו בלב ארצנו, אזי יידעו כולם כי יצאנו מהמלחמה בניצחון.

מסקנות כלפי הממשלה וראשי מערכת הביטחון
אם אכן תדע הממשלה לחזק בעקבות המלחמה את יהדותה וריבונותה של מדינת ישראל, אזי נשמח לשבח את הממשלה, שלמרות כל מחדליה התעשתה והוציאה את ישראל מן המיצר למרחב. אך אם לא כך יקרה כי אז, מיד כשתסתיים המלחמה, על כולנו לתבוע במלא התוקף כי כל האשמים במחדל יבואו על עונשם.
גם מנהיגי האיחוד הלאומי והמפד"ל צריכים לדעת כי עליהם לתבוע זאת בתוקף, ולא למעול בשליחות בוחריהם. לצערנו איננו שומעים מהם ביקורת מספקת על המדיניות הקלוקלת של הממשלה. מצב זה מעורר חששות שמא גם הם לא מבינים את גודל המחדל והשחיתות.

על ידי ראיה מפוקחת של המציאות, ובשילוב של אחריות לאומית ותמיכה מוסרית וכנה בלוחמים הגיבורים ביחד עם הבעת ביקורת עמוקה ונוקבת, נוכל לרפא את התודעה הישראלית ולפעול עם א-ל לקירוב גאולתם של ישראל.



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il