תקיעת שופר ואיחולי שנה טובה מאלול | הרב אבישי נתן מייטליס | בית המדרש

שבת ומועדים
חודש אלול

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
תקיעת שופר

4 דק' קריאה

תקיעת שופר באלול – מדיני התשובה, או מדיני היום
בפרקי רבי אליעזר פרק מו נאמר: 'בר"ח אלול אמר לו הקב"ה עלה אלי ההרה, והעבירו שופר במחנה שהרי משה עלה להר שלא יתעו עוד אחר ע"ז, והקב"ה נתעלה באותו שופר, שנאמר עלה אלוקים בתרועה ד' בקול שופר. וכן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה', כן הביאו הרמב"ן בשמות לג ז, מחזור ויטרי סי' שכג ושיבולי הלקט סי' רפא. הרי שתקיעות אלו שבר"ח אלול, נועדו בכדי 'שלא יתעו עוד אחר ע"ז'.
הרא"ש בר"ה פ"ד סי' יד הביא דרשה זו, וסיים: 'ולכך התקינו חכמים שיהו תוקעין שופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, שנאמר אם יתקע שופר בעיר וגו'. וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל. וכן נהגו באשכנז לתקוע כל חדש אלול בקר וערב אחר התפלה'. נמצא שמטרת התקיעה בחודש אלול הינה, שישובו בתשובה ולערבב את השטן, וכן באר הראבי"ה בסי' תקמב. אלא שצ"ב בבאור התוספת: 'וכן נהגו באשכנז לתקוע כל חודש אלול', בנוסף לדרשת פרקי דר"א.
ויש לדייק, שבפרקי ר"א לא נאמר כי יש לתקוע כל החודש, אלא בר"ח בלבד, ואילו המנהג באשכנז היה לתקוע בכל החודש, וכן הוא בטור בסי' תקפא להדיא: 'התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה, וכל החודש, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה... וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה'.
יש לבאר עפ"י הנאמר בלבוש שם סעי' א, כי שתי תקנות שונות בתכליתן איכא הכא: 'העבירו שופר במחנה... ולא יטעו עוד אחר עבודה זרה. ואח"כ כיון שהתחילו משום סור מרע תוקעין ג"כ כל החדש שיעשו טוב, וסמך לדבר תקעו בחדש שופר משמע שיתקעו חדש שלם, והוא כדי לעורר העם שיעשו תשובה על הראשונות, ויהיו גם חרדים על דבר ה' לעשות להבא להיותם חרדים על דברו, כי קול שופר מחריד ומעורר... שהוא חרד לעשות מצוה יותר מבשאר ימות השנה... ועוד כדי לערבב השטן שלא ידע מתי יום ראש השנה ויקטרג. ועוד שע"י קול השופר הוא מתערבב לפי שזוכר גם יום דינו'. הרי שיש לתקוע בר"ח כדי שלא יתעו אחר ע"ז, ועוד נהגו לתקוע כל החודש, בוקר וערב, לעורר לתשובה ולערבב השטן.
נאמר שתי נפק"מ בין טעמי תקיעות אלו;
א . ייעוד התקיעות. התקיעה בר"ח הינה תקיעת המלכת ד', שהקב"ה נתעלה באותו שופר, ואינה כתקיעת כל החודש שהינה בכדי לפעול עלינו מורא ולעוררנו שנשוב בתשובה.
ב . באופן התקיעות, אם יש לתקוע תקיעה בלבד, או תשר"ת. שכן אם יש לתקוע בכדי להמליך את הקב"ה, יש לתקוע כפי שנוהגים במלכיות – תשר"ת. ברם אם מטרת התקיעה לעורר לתשובה בלבד, אפשר שיחרדו מקול שופר בעיר, בתקיעה בלבד. ואם מטרת התקיעות לערבב שטן, כפי שכתב הדרכי משה בסי' תקפא סק"א כי השטן אינו יודע אימתי הוא ר"ה, וסובר כי הגיע כבר ר"ה ולא יקטרג, אז יש לתקוע את כל סדר התשר"ת.
בכך יש לבאר מדוע הקפידו לתקוע אחר התפילה בדווקא, כמבואר ברמ"א בסי' תקפא סעי' א שיש 'לתקוע אחר התפלה שחרית'. בכדי להדגיש שאין תקיעות אלו מדין תפילה וזעקה כתקיעות ר"ה, ולכן מבדילין אותן מהתפילה, וקבעום לאחר התפילה.
אפשר שחרדת הדין קיימת רק למעמיק ולמבין את משמעותן, ובכדי לעורר אותנו להעמקה בחיינו ובתכליתן, ביעוד האישי שלנו ובדרכי ההתמודדות האישיים שלנו, הנפש זקוקה זמן, בו תתפתח ותתמקד ותתעלה ונגיע לימי הדין בדריכות וברוממות בעומדינו לפני הקב"ה.

לאחל 'תכתב ותחתם' משנכנס חודש אלול
המהרי"ל בהלכות הימים הנוראים סק"ג כתב: 'משנכנס אלול, כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו, שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הע"ל, על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם, או תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה'. הטור והרמ"א בסי' תקפב לא הביאו דין זה אלא בערב ר"ה ויוה"כ, ולא מאלול.
ויש לעיין ביסוד דין המהרי"ל אם הוא מדין שיש להתפלל על חבירו בריש שתא, שיזכה לשנה טובה, ועל כן רק באגרתו האחרונה בתום השנה יאחל זאת, ואזי צ"ב מדוע לא תיקנו אף קודם לימי אלול לכתוב כן. או שמא, נאמרה כאן הלכה בימי אלול שיש להתפלל על חבירו, וכבר בראשית ימים אלו מחוייב בתפילה זו. ולדרך זו צ"ב, אם יש לכתוב כן רק באגרתו הראשונה, או רק באחרונה, או בכולן כחובת ימי אלול.
בשו"ת משנה הלכות חי"א סי' תעב סבר כי יש לכתוב בכל האגרות בחודש זה, מטעם של חשד וקפידא. שכן באגרת הראשונה מחויב לכתוב כדי שחבירו לא יקפיד עליו שלא התפלל עליו. ובמכתב השני, אם לא יאחל לו כן, יחשוב חבירו שכבר הפסיק מלהתפלל עליו. ומהאי טעמא, כתב כי רק באגרות שלום בלבד מחוייב לאחל כן, ולא באגרת עסקים שלא נהוג להביע בהם אחווה ורעות.
נראה שהבין כי יש לאחל כן טרם כניסת יום הדין והשנה החדשה, אלא שסבר שמימי אלול מתחילים הכל להתכונן לימי הדין, ומצפים ומייחלים מעת זו לתפילה ולברכה. ומשו"ה, דדוקא באגרת הכתובה נהגו בכך, בניגוד למפגש עם חבירו שביודעין אינו מצפה לברכה ולתפילת חבירו, אלא באחרון שבהן.
אפשר שהשנה אכן מתחילה בתאריך מסויים ומוגדר, אך הימים שאנו מתכוננים ומכשירים עצמינו לקראת השנה החדשה, מצטרפים לשנה החדשה, ומעת זו, משנכנס חודש אלול, אנו מבקשים לשגר איש לרעהו איחולי שנה טובה.

תקיעת שופר

חודש אלול