ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
כשהחליט, הרב הנזיר הקדוש זצ"ל, לנסוע לגרמניה ללימודי השתלמות, הקדים לנסיעה זו – נסיעה מיוחדת לעיר ראדין, כדי לקבל את פני רבו מרן החפץ חיים זצ"ל ולקנות ממנו חיזוק בתורה ויראת שמים, לפני יציאתו לארץ המערב. במהלך שיחתם, פתח ה"חפץ חיים" ואמר: "שמע בני! לפנים כשהיינו מתפללים 'והשב את העבודה לדביר ביתך', היתה זו תפילה, תפילה, תפילה. היום, הנה, הנה, כעת זה בא, או טוט או טוט. זה עומד להתרחש במציאות. אם אני אזכה לכך, אינני יודע, אבל אתה, תזכה. לפחות את ההתחלה, תזכה לראות! ובכן, יבוא הזמן, שיבנה בית המקדש, ותהינה שאלות הלכתיות קשות. למי יפנו לשאול? הלא בודאי יפנו אל הרבנים, וכמובן ראשית כל אלינו, הכהנים. אני כהן, אתה כהן, ודודיך רבנים וכהנים – אם לא נלמד "קודשים" לא נדע מה לענות. מוכרחים ללמוד קודשים! להתכונן לגאולה. תבטיח לי שבכל יום תלמד דף יומי מתוך סדר קודשים, ובעז"ה תהיה מוכן להשיב לשאלות שיתעוררו". כמובן שהתלמיד הצעיר הבטיח זאת לרבו. קיבל ברכת הדרך, יצא ורכש לו ש"ס בכרך אחד, שלקח עימו לדרך, והחל ללמוד סדר קודשים בכל יום.
כשזכה ביום הגדול של גאולת ירושלים, והיה מן ראשוני הראשונים בתפילתו ליד הכותל המערבי – ראה בכך תחילת ההתגשמות של הבטחת רבו החפץ חיים זצ"ל.
רבי דוד זצ"ל היה מצאצאיו של רבי רפאל הכהן מהמבורג. והנה בספר "תורת כהן גדול" על חייו של רבי רפאל הכהן, מובא הסיפור: כי בימי גלותו של הגאון מוילנא, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, נסע הגאון לאשכנז והיה בבחינת נעלם, נסתר, לא גילה לאיש מיהו. והנה, כשנכנס לבקר בביתו של ר' רפאל הכהן ולא גילה לו מיהו, כדרכו – אמר הגאון לר' רפאל הכהן: יש לי קושיא עצומה בסדר "קודשים". כל ימי אני מתייגע על זה והייתי מבקש מכבוד הרב שיענה לי תשובה על קושיא זו, ואמר את הקושיא. ר' רפאל הכהן מיד נרעש ונפחד. כי הרגיש, כי האיש העומד לפניו הוא גאון אדיר, נעלם ונסתר. ופתאום נצנצה מחשבה בליבו, והוא קרא בקול: "אתה הוא אליהו ששמך הולך מסוף עולם ועד סופו. אודה בפה מלא, כיצד אדע דבר שאתה לא תדע אותו". וכאן מצא הגר"א הזדמנות מתאימה להדגיש את החובה ללמוד סדר "קודשים". והלשון מובאת שם, כמסורת: הלא יום-יום אנו מחכים ומצפים לקראת מקדש מלך אשר יתנשא על מרומי ציון. ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו. אולי זה הכוונה ב"ולישרי לב שמחה". ואף אתה, כהן מיוחס, תיקרא לעבודה בבית המקדש, כי יבנה לתלפיות. ואיך לא תתעסק בכל יום בסדר העבודה, להיות בקיא ורגיל בכל ענייני "קודשים"? ואז קיבל עליו ר' רפאל הכהן את הקבלה הזאת, וידוע על ספריו הנפלאים שהם יסוד ושורש לכל העוסקים ב"קודשים" עד הימים האלה. הלא נפלא הדבר!
מתוך יומנו
כך כותב הרב הנזיר בזכרונותיו: הנני הולך וקרב לארץ ישראל. ליבי רועד מגיל, קופץ, אין בו מקום להכיל רוב השמחה, בחושי קרבתי לארץ חמדתי ומשוש ליבי, רגשותי עברו כל גבול. והנה קנטרא, תחנת הגבול, מעבר הסואץ. עלי לשלם מס כניסה, לארץ ישראל, מאה פיאסטר, היה מייגע. צריך לחכות פה כל הלילה ברכבת, שתצא עם שחר. פגשתי פה יהודים ארצי ישראליים, ובראשם מר דיזינגוף. הוא יעצני, לנסוע באוטו, על פני החוף, ואראה את כל הארץ, אבל בידי כרטיס נסיעה ברכבת. שאלני למקום חפצי, ואען, להרב בירושלים, ויאמר רבנים רבים בירושלים, ואומר, לרב הראשי (הראי"ה קוק זצ"ל).
בבוקר נעה הרכבת, על פני הארץ, והנה מדבר חול משתרע לפני, מדבר גדול של חול, הלב דווה וכואב. חרבה ארצנו, ערי קודשך היו מדבר, אחרי העזב הארץ מיושביה נהפכה למדבר. הננו נוסעים הלאה, עד לאל עריש והלאה, הכל חול, אין איש, ואין בהמה. בתרפ"ב, בערב יום הכיפורים, אחרי הצהרים, הגעתי ליפו. רצתי לטבול במקווה, ומהרתי לסעודה המפסקת. עם בעל המלון הלכתי לבית כנסת קטן בנוה שלום. שם נשקתי כיפי דיפו אבני רצפת ביהכ"נ בנפלי "כורעים" בעבודה, בלב מלא מרירות, ובבכיה אין קץ. מתחילה נטפלו לי מקצת העם, שחשדו בי, כנראה, וברצותי להשאר בבית הכנסת כל ליל יוהכ"פ, כדרכי, שמו עלי משמר, והשמש ירושלמי, נשאר גם כן ללון שם. למחרת ביום הקדוש קראו אותי לעליה כהן, ונדבתי להם מאה גרוש, לירה, ונתפייסו, והתייחסו אלי בכבוד.
ביום החמישי, מיד אחרי יוכ"פ, יצאתי מיפו לירושלים, ברכבת, בלב מלא מרירות, כי השפלות והדלות במקום גאון עזנו, מכאיבה ומעיקה יותר מאשר בגלות בחו"ל. והנה אני מתקרב לעיר הקודש, ההרים מסביב לה במראם הנהדר, המשונה כל כך מהררי אלף בארץ החופשית (הרי האלפים בשוויץ), פעלו עלי רושם נערץ, המזכיר לי את רחשי הקדושה שבנבואה. אלה הם המקומות, שבהם התבודדו הפרושים ובני הנביאים. ובליבי עלתה המחשבה, לתור לי מערה במקומות נהדרי קודש, כאלה, בציפיה.
בשעה החמישית באתי העירה, דרך שער יפו, שם קרעתי את בגדי, בקראי, ציון מדבר היתה, ירושלים שממה. סרתי למלון ורשבסקי, תיכף ומיד התכוננתי ללכת אל בית הרב, משוש נפשי וחיי רוחי זה כמה שנים. אשריני שזכיתי לעלות אל הקודש במקום הקודש, הוא רוח אפינו, משוש ד'. אשריני שזכיתי לראותו יושב במקום הגבוה והעליון על כל ישראל, ואשריך ישראל שזכית לרועה שלך, ואשריך רבינו שזכית למצוא לב ישראל נוהה אחריך. הנני חש ומכיר בדעת ובבלי דעת, כי פה אמצא משוש נפשי, הנהלה והקרבה לחיי קודש נבואת חוזי ה'.
הרב מרן שליט"א מדבר כמה פעמים על האומץ שכל מי שמציב לו מטרה לרצונו, ישיגה בעז"ה. כמוהו, שירושלים היה משוש מילדותו. גם בן יהודה, שהדיבור העברי בארץ ישראל היה רצונו והשיגו. והנה אני, הדל, משוש נפשי הוא גילוי הנבואה.
מתוך 'משנת הנזיר' פרקי יומן לרכישה: 02-6
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















