ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הרחבה לגבי אתרוגי הפקר ואתרוגי אוצר בית דין
אתרוגי הפקר:
מותר לאדם ללקוט אתרוגים מפרדסי הפקר לצורך עצמו, משפחתו וחבריו, ובמידה ונשארו לו אתרוגים רשאי למוכרם, אלא שהדמים של המכירה נתפסים בקדושת שביעית, ואם המוכר הוא עם הארץ, יש איסור לקונה משום 'מסירת דמי שביעית לעם הארץ'. כדי לפטור בעיה זו ניתן לשלם 'בהבלעה'. כלומר לקנות את הלולב או ההדסים במחיר יקר, ולבקש מהמוכר את האתרוג במתנה. כך הדמים אינם ניתנים על האתרוג, אלא על שאר המינים (שבהם אין קדושת שביעית).
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב (16)
הרב איתן מינקוב
4 - מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
5 - רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
6 - מה מברכים על ברקים ורעמים?
טען עוד
אמנם אין ללכת לשדות הפקר על מנת ללקט לצורך מכירה, גם מצד לקיטת פירות שביעית וגם מצד איסור סחורה (ואף אם ימכור 'בהבלעה', יש פוסקים הסוברים שאין הדבר פוטר איסור סחורה, אלא רק איסור מסירת דמים לעם הארץ ויש שהתירו), ולכן יש להמנע מהדבר.
יש לציין שמצד הלכות שביעית, ומצד מעלת אתרוג מארץ ישראל, אתרוגי הפקר הם האתרוגים המהודרים ביותר (גם מאתרוגי אוצר בית דין).
באתרוגי הפקר יש קדושת שביעית, ולכן אסור להשליכם לאשפה בגמר השימוש, אלא צריך להניחם להרקב מאליהם, או בשעת צורך, להשליכם בצורה מכובדת בתוך שקית בפח. המעוניין רשאי להכין מהם ריבת אתרוגים, וכמובן, לשמור בה על קדושת שביעית.
אתרוגי אוצר בית דין:
אתרוגים אלה מטופלים ונלקטים ע"י שלוחי בית הדין. בעלי הפרדסים בעצם מטפלים בעצים ובאתרוגים ומשווקים אותם לציבור כ'חלוקה' ולא 'כמכירה'. הדבר בא לידי ביטוי שהקונה אינו רוכש אותם ככל השנים, אלא מקבל את האתרוג סגור עם מחיר קבוע מראש. מחיר זה אינו מחירו של הפרי, אלא מחיר שבית הדין קבע מראש על מנת לכסות את ההוצאות הרבות שיש בגידול האתרוגים: התשלום לשליחים (למגדלים), שינוע, אחסון, תשלום לממיינים ועוד.
ייתכן שאתרוגי שביעית יעלו יותר משאר השנים, זאת משום שאין טיפול יסודי באתרוגים, ומספר האתרוגים הכשרים והמהודרים נמוך בהרבה משאר השנים. בנוסף, אתרוג שנמכר בשנים קודמות במחיר גבוה (כיוון שהקונה יכול לבחור אתרוג), באתרוגי שביעית הנמכרים סגורים, ייתכן והקונה יהיה מוכן לשלם רק מחיר נמוך. בעקבות כך קובע בית הדין שיש מחירים גבוהים לאתרוגים המהודרים, כדי לכסות את ההורדה במחיר באתרוגים הפחות מהודרים.
במידה והמוכר פתח את קופסאות האתרוגים והוא מציע אותם למכירה בעודם פתוחים, יש להמנע מלקנות אותם, כיוון שהמחיר שמשלים למוכר אינו כמו שקבע בית הדין, אלא מחיר על הפרי עצמו, נמצא שיש בזה איסור סחורה ואיסור מסירת דמים לעם הארץ. (אלא שאם יקנה את האתרוג בהבלעה עם הלולב או ההדס, יש פוסקים שמתירים בזה).
יש לדעת שיש פוסקים שבקושי רב התירו אתרוגי אוצר בית דין, הן מצד איסור סחורה, הן מצד הטיפול באתרוגים (שהרי טיפול שנועד להשביח את האתרוגים נאסר, ורק לצורך קיום העץ התירו לעשות מלאכות. ואע"פ שהחזו"א התיר מלאכות לצורך קיום הפירות, מ"מ אין בזה כדי להתיר את המלאכות שעושים לייפוי האתרוגים). ומסיבות נוספות. מכל מקום, נראה שרוב ישראל סומכים על היתר זה, ולוקחים אתרוגי אוצר בית דין לצורך המצווה.
הרוצה להרחיב יכול לעיין בספרי הפוסקים בני דורנו על הלכות שמיטה או ארבעת המינים המסכמים דינים אלה בהרחבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













