ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
אחד מריחות אלול הזכורים לי עוד מילדות הוא ריח האתרוגים עת היינו הולכים לבחור אתרוגים בשוק ארבעת המינים, ולאחר מכן בבואנו הביתה לשמור עליהם בקפידה.
אחד הדברים המיוחדים באתרוגים הוא שהאקלים הארץ ישראלי מאוד מתאים לגידולם. אין צורך לחפש ייבוא מיוחד מחו"ל. אדרבה, רבים מהאתרוגים הנמכרים בחו"ל הם תוצרת הארץ.
אך השנה זה דווקא מעורר אתגר. האם מותר לייצא את אתרוגי הארץ?
במשנה (שביעית פרק ו משנה ה) נאמר שאסור להוציא את פירות השביעית לחוץ לארץ.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
17 - חלוקת פירות שביעית בבית חולים
טען עוד
א. לפי רבים מן הפוסקים איסור ייצוא פירות שביעית לחו"ל קשור לזמן הביעור. זמן הביעור של אתרוגים הוא זמן רב אחרי סוכות, ולכן אין חשש שלא יבערו את האתרוגים בזמן.
ב. יש אומרים שפירות אוצר בית דין אינם חייבים בביעור. אם כך, אתרוגים אלו אינם חייבים בביעור בלאו הכי, ולפי שיטות אלו אין איסור לייצא אותם.
ג. הגר"ח ברלין מחדש שעצי אתרוגים שמראש נטעו בשביל ייצוא אינם כלולים באיסור הוצאת הפירות לחו"ל! הרב יעקב אריאל דוחה את דבריו, אך מסכים שכאשר מדובר בעודפי ייצוא, כלומר, כאשר ניתן לשער שאין חוסר בשוק בארץ, אין הצדקה למנוע את הוצאת הפירות לחו"ל.
ד. בנוסף לכך, לא ברור שאתרוגים קדושים בקדושת שביעית, או חייבים בביעור, מכיוון שאף אחד לא מגדל אותם לצורך שימוש אישי לאכילה, אלא רק לצורך מצווה.
לאור כל זאת, לא רק שאיננו רואים הצדקה להימנע מרכישת אתרוגים מהארץ, אלא אדרבה, השנה יותר מתמיד אנו קוראים לכל ידידינו מתפוצות ישראל החפצים לחזק את ארץ חמדתנו להשיג אתרוגים מארץ ישראל.
בחג הסוכות אנו מתפללים על הפרנסה, שלנו ושל כל עם ישראל. חז"ל במקומות רבים מסבירים שארבעת המינים מחוברים לבקשת הגשם בחג הסוכות. הגשם הוא סימן הפרנסה, לפרט ולכלל.
נטילת לולב מאוצר בית דין, הקדוש בקדושת שביעית, מחברת את תפילות חג הסוכות לקדושת ארץ ישראל, ולהבנה שבקשת הפרנסה שלנו איננה פרטית, אלא עבור כל עם ישראל. לכן מומלץ להשקיע את המאמץ ולוודא שהאתרוג שאנו נוטלים הוא תוצרת הארץ, וכך באמת נוכל לומר שאנו מקיימים את המצווה לשם ייחודו ית' ובשם כל ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












