ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
אחד מריחות אלול הזכורים לי עוד מילדות הוא ריח האתרוגים עת היינו הולכים לבחור אתרוגים בשוק ארבעת המינים, ולאחר מכן בבואנו הביתה לשמור עליהם בקפידה.
אחד הדברים המיוחדים באתרוגים הוא שהאקלים הארץ ישראלי מאוד מתאים לגידולם. אין צורך לחפש ייבוא מיוחד מחו"ל. אדרבה, רבים מהאתרוגים הנמכרים בחו"ל הם תוצרת הארץ.
אך השנה זה דווקא מעורר אתגר. האם מותר לייצא את אתרוגי הארץ?
במשנה (שביעית פרק ו משנה ה) נאמר שאסור להוציא את פירות השביעית לחוץ לארץ.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
17 - חלוקת פירות שביעית בבית חולים
טען עוד
א. לפי רבים מן הפוסקים איסור ייצוא פירות שביעית לחו"ל קשור לזמן הביעור. זמן הביעור של אתרוגים הוא זמן רב אחרי סוכות, ולכן אין חשש שלא יבערו את האתרוגים בזמן.
ב. יש אומרים שפירות אוצר בית דין אינם חייבים בביעור. אם כך, אתרוגים אלו אינם חייבים בביעור בלאו הכי, ולפי שיטות אלו אין איסור לייצא אותם.
ג. הגר"ח ברלין מחדש שעצי אתרוגים שמראש נטעו בשביל ייצוא אינם כלולים באיסור הוצאת הפירות לחו"ל! הרב יעקב אריאל דוחה את דבריו, אך מסכים שכאשר מדובר בעודפי ייצוא, כלומר, כאשר ניתן לשער שאין חוסר בשוק בארץ, אין הצדקה למנוע את הוצאת הפירות לחו"ל.
ד. בנוסף לכך, לא ברור שאתרוגים קדושים בקדושת שביעית, או חייבים בביעור, מכיוון שאף אחד לא מגדל אותם לצורך שימוש אישי לאכילה, אלא רק לצורך מצווה.
לאור כל זאת, לא רק שאיננו רואים הצדקה להימנע מרכישת אתרוגים מהארץ, אלא אדרבה, השנה יותר מתמיד אנו קוראים לכל ידידינו מתפוצות ישראל החפצים לחזק את ארץ חמדתנו להשיג אתרוגים מארץ ישראל.
בחג הסוכות אנו מתפללים על הפרנסה, שלנו ושל כל עם ישראל. חז"ל במקומות רבים מסבירים שארבעת המינים מחוברים לבקשת הגשם בחג הסוכות. הגשם הוא סימן הפרנסה, לפרט ולכלל.
נטילת לולב מאוצר בית דין, הקדוש בקדושת שביעית, מחברת את תפילות חג הסוכות לקדושת ארץ ישראל, ולהבנה שבקשת הפרנסה שלנו איננה פרטית, אלא עבור כל עם ישראל. לכן מומלץ להשקיע את המאמץ ולוודא שהאתרוג שאנו נוטלים הוא תוצרת הארץ, וכך באמת נוכל לומר שאנו מקיימים את המצווה לשם ייחודו ית' ובשם כל ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










