ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
לכאורה, הפרשה עוסקת בדינו של חכם מחכמי הסנהדרין אשר איננו מוכן לקבל את דעת הרוב ומורה הלכה כנגדם (אמנם דינו החמור מוגבל לחלק מאוד מוגדר בהוראת הלכה עיין רמב"ם ה' ממרים פ"ג ה"ה). מטרתה לחזק את מעמדו של בית דין הגדול שכל ישראל נצטוו לשמוע בקולו.
הרמב"ם מגדיר את הדברים בצורה מאוד ברורה:
"בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן" (הלכות ממרים פ"א ה"א).
אבל עיון מעמיק יותר בפרשה, מגלה כי מטרתה העיקרית היא יותר נרחבת ומשמעותית לחיי העם מבחינה לאומית וממילא גם דתית. פרשה זו הופכת את בית הדין היושב ליד המקום "אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", כלומר בלשכת הגזית בירושלים, למרכז הרוחני, התורני וההלכתי של עם ישראל בארץ וממילא בכל מקום. בית דין זה הינו הסמכות העליונה בכל דבר הלכה ולפי שיטת הירושלמי גם בדברי אגדה ומחשבה (עיין בבלי סנהדרין פז עא לעומת ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג בביאור הביטוי "הדבר" ובאגרת קג לראי"ה קוק זצ"ל).
ברגע שיתברר לעם ישראל מהו "המקום אֲשֶׁר יִבְחַר ה'", יהפוך מקום זה לליבו של העם ומרכז חייו, כפי שאכן קרה מימי דוד.
לפרשיה זו, מקבילה בנבואת ישעיהו. בנבואת אחרית הימים המופיעה בפרק ב' בספרו, ביטויים רבים המופיעים גם בפרשתנו. נציין כדוגמה כמה מן הבולטים שבהם:
"הדבר" - "הדבר", "וקמת ועלית" - "לכו ונעלה", "ככל אשר יורוך" - "ויורנו מדרכיו", "את דבר המשפט" - "ושפט" דין גויים". (במאמר מוסגר נציין כי ניתן להוכיח כי יש קשר חזק מאוד בין הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו לבין הפרשיות- שופטים וכי תצא בספר דברים ואכמ"ל).
על רקע זה מקבלת נבואתו של ישעיהו מימד מיוחד. על פי התורה ופרשנות חז"ל נקבע כבר בפרשתנו כי ירושלים הינה המרכז הרוחני של עם ישראל. בא הנביא ישעיהו ומנבא גאולת שלום כלל עולמית, שבמהלכה מכירים גם אומות העולם בירושלים, כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל כל האנושות כולה. אי אפשר שלא לעמוד משתאים ומתפלאים כמה גבוהה היתה נקודת המבט הנבואית של ישעיהו. כאשר העולם האלילי היה שקוע כה עמוק בשפל המוסרי והרוחני של עבודת עץ ואבן, מנבא ישעיהו על התעלות רוחנית נפלאה לכל האנושות. העולם כולו יאמין בא-ל אחד, יחיד ומיוחד שהמקום המרכזי לעבודתו הוא בהר הבית בירושלים, "המקום אשר יבחר ה'".
הבה נתפלל כי הכרה זו תלך ותתנחל בליבותיהם של ישראל וגם של כלל האנושות.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
עבודת ה' ליום העצמאות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
