- שבת ומועדים
- חודש אלול
- מדורים
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אלא שמתוך תקיעת השופר שהייתה בשעת נתינת הלוחות השניות, ניתן ללמוד על יסוד נוסף הקיים בתקיעת השופר שאנו מצווים בה. ב"פרקי דרבי אליעזר" )שם( נאמר: "בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה: 'עלה אלי ההרה', והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד אחר העגל, והקב"ה נתעלה אותו היום בשופר, שנא': 'עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר', ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה". וה"טור" )שם( מוסיף: "כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה, שנאמר: 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'" וכו'.
אם כן אנו רואים שיש שני יסודות בתקיעת השופר. ייעודה של תקיעת השופר שתיקנו חכמים לדורות הוא אמנם התעוררות לתשובה על חטאים שנעשו בעבר, אך בנוסף לכך ניתן ללמוד מתוך תקיעת השופר בשעת נתינת התורה, שתפקידה של תקיעת השופר הוא גם להזהיר את האדם בנסיון, לבל יכשל פעם נוספת בחטא, וזהו חלק מחרדת הדין. וזהו לימוד לדורות, שבנוסף לעצם התשובה, יש צורך גם בחרדת דין, כפי שכתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" וגו' )עמוס ג, ו(. יש צורך להיות ערוכים לחשבון נפש. בשעה שיש קטרוגים על כלל ישראל, כל אדם צריך לבדוק עצמו, אם אין גם בו חסרון. כשם שהגמרא בברכות )בדף סג ע"א( אומרת, ש"נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין".
תקיעת השופר קודם לנתינת הלוחות השניות לימד אותנו שאין לנוח גם ארבעים ימים קודם מתן התורה, אלא צריך לבדוק ולהשגיח על המעשים, ולהיות ראויים למתן תורה, וכך בכל אלול, בשעת תקיעת השופר, אנו צריכים להתעורר ולבדוק את עצמנו. בשעת תקיעת השופר צריך להתחדש אצלנו זיכרון חרדת הדין שהיה בזמן נתינת הלוחות השניות. יש צורך בחרדת הדין, מפני שהחרדה היא חלק מקבלת התורה בטהרה. אמרו חז"ל: "לא ניתנו רעמים אלא לפשט עקמימות שבלב". אירועי החודש האחרון גם הם מעוררים את כולנו לחשבון נפש כללי ופרטי ויהי רצון שזכות השופר תעמוד לנו לה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקשבה בזמן של פילוג
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
עבודת ה' לחופש
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
האם מותר לפנות למקובלים?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
לקום מהתחתית של התחתית
