ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עופר בן טובה
ענה היהודי – 'אחד שאני מתפלל בו, והשני מיועד כדי שיהיה בית כנסת שאיני הולך אליו'.
בדיחה ידועה. צחוק צחוק, אבל יש כאן גם יסוד רוחני חשוב, שחשוב שנתבונן בו במיוחד בימי המחלוקות של הבחירות. יש נקודות שבהם המחלוקת, וליתר דיוק – הגיוון ובירור הדעות השונות, מצמיחות את האדם. לעיתים, האדם זקוק לבר פלוגתא, כדי לצמוח.
וכך סיפר לנו פעם מורי ורבי הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב: בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד...
יש כמה סיבות לכך, שדווקא אלו שהשתתפו בשיעור הכנה, נבנו בלימוד. הם למדו לעמול, לעקוב אחרי דרך ההתפתחות של הדברים, אך בעיקר הם למדו לחשוב על דבר והיפוכו, ולראות כל עניין מכמה צדדים. כשם שהטוב צומח ומתבלט דווקא מתוך הרע, כך האדם מברר ומבין היטיב אפילו את דעתו שלו, רק כשהוא נחשף לכיוון החשיבה ההפוך, ומברר לעצמו – מדוע דעתו היא הנכונה יותר.
האדם הוא מוגבל וחכמתו מוגבלת, ולכן חכמתו יכולה להתרחב רק כאשר היא פוגשת צדדים שונים.
עניין זה מאיר זווית נוספת בפרשתנו. דור הפלגה, מתואר בתורה כדור של אחדות, "כל הארץ, שפה אחת ודברים אחדים". האחדות מעלה גדולה היא, עד כדי כך, שרש"י (יא, ט) מבאר שלמרות שחטא דור הפלגה היה גדול מחטא דור הפלגה, לפי שאנשי דור הפלגה רצו להילחם בה', "פשטו ידם בעיקר להילחם בו", בכל זאת עונשם של דור הפלגה היה קטן יותר, והם לא מתו, כי "דור המבול...היתה מריבה ביניהם, ואלו (דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם".
אם כן, נשאלת השאלה – למה ה' נטל מהם דווקא את מעלתם, מעלת האחדות, והענישם בפילוג?
והתשובה נעוצה ברעיון שפתחנו. האדם חייב מישהו לחלוק עליו, וכאשר כל אנשי דור הפלגה התאחדו, הם חיפשו על מי לחלוק, ומצאו את... ה'. בר הפלוגתא שלהם היה, כביכול, ה'.
אמר הקדוש ברוך הוא – אם כך, הפתרון היחידי הוא, שתחלקו אחד על השני, ותסתלק מחלוקתכם מעלי.
ובימי הבחירות הללו, וודאי שעלינו בעצמינו להיות נאמנים לה' ולתורתו, ולפעול בכל כוחינו ולבחור בנאמנים לדבר ה', וגם לנסות ולהמעיט את כוחם של המפלגות המרימות יד נגד דבר ה'. אך, יחד עם זאת, עלינו להשתדל בתוך לבבנו – לא להיגרר לשנאה וכעס, אלא להבין שיד ה' מכוונת את עם ישראל, בדרך מופלאה שלא תמיד מובנת לנו, שמתוך המחלוקות ובירורי הדעות השונים, תקום בסוף בארצינו הקדושה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
