בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • נח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

עופר בן טובה

למה יש הרבה מפלגות?

undefined

הרב נתנאל יוסיפון

חשוון תשפ"ג
2 דק' קריאה
מעשה באדם שנקלע לאי בודד. והנה, להפתעתו, גילה אותו אדם, שבאי כבר גר יהודי אחד, ויש לו שני בתי כנסת. שאל האיש את היהודי – 'למה שניים'?
ענה היהודי – 'אחד שאני מתפלל בו, והשני מיועד כדי שיהיה בית כנסת שאיני הולך אליו'.
בדיחה ידועה. צחוק צחוק, אבל יש כאן גם יסוד רוחני חשוב, שחשוב שנתבונן בו במיוחד בימי המחלוקות של הבחירות. יש נקודות שבהם המחלוקת, וליתר דיוק – הגיוון ובירור הדעות השונות, מצמיחות את האדם. לעיתים, האדם זקוק לבר פלוגתא, כדי לצמוח.
וכך סיפר לנו פעם מורי ורבי הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב: בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד...
יש כמה סיבות לכך, שדווקא אלו שהשתתפו בשיעור הכנה, נבנו בלימוד. הם למדו לעמול, לעקוב אחרי דרך ההתפתחות של הדברים, אך בעיקר הם למדו לחשוב על דבר והיפוכו, ולראות כל עניין מכמה צדדים. כשם שהטוב צומח ומתבלט דווקא מתוך הרע, כך האדם מברר ומבין היטיב אפילו את דעתו שלו, רק כשהוא נחשף לכיוון החשיבה ההפוך, ומברר לעצמו – מדוע דעתו היא הנכונה יותר.
האדם הוא מוגבל וחכמתו מוגבלת, ולכן חכמתו יכולה להתרחב רק כאשר היא פוגשת צדדים שונים.
עניין זה מאיר זווית נוספת בפרשתנו. דור הפלגה, מתואר בתורה כדור של אחדות, "כל הארץ, שפה אחת ודברים אחדים". האחדות מעלה גדולה היא, עד כדי כך, שרש"י (יא, ט) מבאר שלמרות שחטא דור הפלגה היה גדול מחטא דור הפלגה, לפי שאנשי דור הפלגה רצו להילחם בה', "פשטו ידם בעיקר להילחם בו", בכל זאת עונשם של דור הפלגה היה קטן יותר, והם לא מתו, כי "דור המבול...היתה מריבה ביניהם, ואלו (דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם".
אם כן, נשאלת השאלה – למה ה' נטל מהם דווקא את מעלתם, מעלת האחדות, והענישם בפילוג?
והתשובה נעוצה ברעיון שפתחנו. האדם חייב מישהו לחלוק עליו, וכאשר כל אנשי דור הפלגה התאחדו, הם חיפשו על מי לחלוק, ומצאו את... ה'. בר הפלוגתא שלהם היה, כביכול, ה'.
אמר הקדוש ברוך הוא – אם כך, הפתרון היחידי הוא, שתחלקו אחד על השני, ותסתלק מחלוקתכם מעלי.
ובימי הבחירות הללו, וודאי שעלינו בעצמינו להיות נאמנים לה' ולתורתו, ולפעול בכל כוחינו ולבחור בנאמנים לדבר ה', וגם לנסות ולהמעיט את כוחם של המפלגות המרימות יד נגד דבר ה'. אך, יחד עם זאת, עלינו להשתדל בתוך לבבנו – לא להיגרר לשנאה וכעס, אלא להבין שיד ה' מכוונת את עם ישראל, בדרך מופלאה שלא תמיד מובנת לנו, שמתוך המחלוקות ובירורי הדעות השונים, תקום בסוף בארצינו הקדושה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il