ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בבית החולים איש לא ידע לומר לה מה עלה בגורלו של ספר התורה, אותו לא קיבלה בחזרה. לאחר זמן רב בו הבינה כי הספר לא ישוב לידיה החליטה כי תכתוב ספר תורה חדש, ותשלם עליו מתוך הקיצבה הדלה שמקבלת מידי חודש מהביטוח הלאומי, וזאת על אף שעקב מחלתה לא יכלה להינשא, והייתה חלושה וחולנית. היא מצאה סופר תימני שנאות לכתוב את הספר על אף שבכל חודש תשלם סכום מועט, כך שייקחו שנים רבות עד שיקבל את כל המחיר ויוכל לסיים את הכתיבה. יום סיום הספר היה לה ליום חג עצום. בכוחותיה הדלים נשאה את הספר החדש, היקר כל כך לליבה, לבית הכנסת שהיה בבית החולים, שם היה מקומו הקבוע. אולם לא עברו שנים מועטות ושרפה שפרצה בבית הכנסת, כילתה את כל תחולתו וגם את ספר התורה המיוחד. למרגלית שלא זכתה להקים משפחה, והייתה בודדה בעולם, היה ספר התורה קרן האור שבחייה. אולם היא לא נשברה. בצר לה פנתה אל הביטוח הלאומי וביקשה לקבל הלוואה גדולה, על חשבון הקצבאות שתקבל בשנים הבאות. את הכסף נתנה לסופר על מנת שיכתוב ספר חדש, בלי להשאיר לעצמה כלום!
בהלוויתה הספידה הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין בהתרגשות עצומה ואמר: "ריבונו של עולם, לנפטרת הצדקת מעולם לא היו טענות אליך על מר גורלה, וקיבלה את דינך באהבה. גם אתה, בורא העולם, אם הכעיסוך בניך, אנא אל תבוא עימם בדין... וזכות צדיקה זו תעמוד לכל ישראל, ותאמר די לכל צרותינו".
מצוה להורות
"אמר רבא, אפילו הניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו" (סנהדרין כ"א). ואסור למכור ספר תורה, למעט אם זקוק לישא אשה או ללמוד תורה ואין לו שום דבר אחר למכור. וכתב הרא"ש כי בימינו שעיקר הלימוד נעשה בספרים, ולא בספרי תורה, אזי המצוה היא בספרי לימוד. יש מן האחרונים הסוברים בדעת הרא"ש כי כוונתו היא רק לספרים ואין יותר חובה לכתוב ספר תורה ממש (פרישה סי' ר"ע ועוד). ויש הסוברים כי כוונתו שחייב בנוסף לכתיבת ספר תורה לרכוש גם ספרי קודש שבהם נוהגים ללמוד (בית יוסף שם). עיקר דין הכתיבה היא, שיהיה בביתו ספרים ללמוד בהם, לכן לא יסתפק בתרומת ספרים לבית הכנסת אלא יקנה ספרים שיהיו בביתו. דין איסור מכירת ספר תורה קיים גם בשאר ספרי קודש.
"חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה, ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר". (שו"ע יו"ד רפ"ב). הרואה ס"ת מהלך חייב לעמוד עד שיגיע למקומו או עד שלא רואהו יותר. המסיע ספר תורה ברכב, ראוי שייקח אדם נוסף שיחזיק את הספר בידיו, ולא יניח את הספר על המושב. המגביה את הספר לאחר הקריאה יחזיק בספר עד להחזרתו להיכל, ולא יתנו לאחר מפני שנראה כאילו הספר מאוס בעיניו ח"ו, אלא ישמח בזכות שיש בידיו להחזיק ב
איך מכינים תה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
