ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
בבית החולים איש לא ידע לומר לה מה עלה בגורלו של ספר התורה, אותו לא קיבלה בחזרה. לאחר זמן רב בו הבינה כי הספר לא ישוב לידיה החליטה כי תכתוב ספר תורה חדש, ותשלם עליו מתוך הקיצבה הדלה שמקבלת מידי חודש מהביטוח הלאומי, וזאת על אף שעקב מחלתה לא יכלה להינשא, והייתה חלושה וחולנית. היא מצאה סופר תימני שנאות לכתוב את הספר על אף שבכל חודש תשלם סכום מועט, כך שייקחו שנים רבות עד שיקבל את כל המחיר ויוכל לסיים את הכתיבה. יום סיום הספר היה לה ליום חג עצום. בכוחותיה הדלים נשאה את הספר החדש, היקר כל כך לליבה, לבית הכנסת שהיה בבית החולים, שם היה מקומו הקבוע. אולם לא עברו שנים מועטות ושרפה שפרצה בבית הכנסת, כילתה את כל תחולתו וגם את ספר התורה המיוחד. למרגלית שלא זכתה להקים משפחה, והייתה בודדה בעולם, היה ספר התורה קרן האור שבחייה. אולם היא לא נשברה. בצר לה פנתה אל הביטוח הלאומי וביקשה לקבל הלוואה גדולה, על חשבון הקצבאות שתקבל בשנים הבאות. את הכסף נתנה לסופר על מנת שיכתוב ספר חדש, בלי להשאיר לעצמה כלום!
בהלוויתה הספידה הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין בהתרגשות עצומה ואמר: "ריבונו של עולם, לנפטרת הצדקת מעולם לא היו טענות אליך על מר גורלה, וקיבלה את דינך באהבה. גם אתה, בורא העולם, אם הכעיסוך בניך, אנא אל תבוא עימם בדין... וזכות צדיקה זו תעמוד לכל ישראל, ותאמר די לכל צרותינו".
מצוה להורות
"אמר רבא, אפילו הניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו" (סנהדרין כ"א). ואסור למכור ספר תורה, למעט אם זקוק לישא אשה או ללמוד תורה ואין לו שום דבר אחר למכור. וכתב הרא"ש כי בימינו שעיקר הלימוד נעשה בספרים, ולא בספרי תורה, אזי המצוה היא בספרי לימוד. יש מן האחרונים הסוברים בדעת הרא"ש כי כוונתו היא רק לספרים ואין יותר חובה לכתוב ספר תורה ממש (פרישה סי' ר"ע ועוד). ויש הסוברים כי כוונתו שחייב בנוסף לכתיבת ספר תורה לרכוש גם ספרי קודש שבהם נוהגים ללמוד (בית יוסף שם). עיקר דין הכתיבה היא, שיהיה בביתו ספרים ללמוד בהם, לכן לא יסתפק בתרומת ספרים לבית הכנסת אלא יקנה ספרים שיהיו בביתו. דין איסור מכירת ספר תורה קיים גם בשאר ספרי קודש.
"חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה, ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר". (שו"ע יו"ד רפ"ב). הרואה ס"ת מהלך חייב לעמוד עד שיגיע למקומו או עד שלא רואהו יותר. המסיע ספר תורה ברכב, ראוי שייקח אדם נוסף שיחזיק את הספר בידיו, ולא יניח את הספר על המושב. המגביה את הספר לאחר הקריאה יחזיק בספר עד להחזרתו להיכל, ולא יתנו לאחר מפני שנראה כאילו הספר מאוס בעיניו ח"ו, אלא ישמח בזכות שיש בידיו להחזיק ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












