- משפחה חברה ומדינה
- מלוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הספר כולל את כל הפירושים שנאמרו על כל הלכה והלכה ברמב"ם בפרק זה, מהמפרשים הקדמונים על הדף עד לימינו אנו ועד בכלל. ולמרות שהלכות מלכים נחשבו עד העת האחרונה כהלכתא למשיחא ולא הלכה למעשה, בכל זאת רבו במשך הדורות ההערות וההארות לכל מילה ומילה של הרמב"ם. על אחת כמה וכמה בדורותינו, שהלכות מלכים הפכו הלכה למעשה ממש. אולם לשם מציאתם של כל אותם אלפי פירושים והערות היה צורך לחפש במאות ספרים וחיבורים, ואף חוברות ומאמרים, ולדלות מהם את כל הביאורים וההערות.
אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הנמלים החרוצה שעשו רבני 'מרכז תורה ומדינה' שבניצן בעמלם הרב לחפש בכל אתר ואתר, אפילו זה הסמוי מעיני הלומדים הרגילים. כל הסבר או רעיון וחידוש שתלמיד חכם התייחס בו לדברי הרמב"ם הובא בספר זה. כל הסבר תומצת בקיצור נמרץ, ועם זאת מובא באופן ברור ומסודר.
חוקרי המכון הוציאו דבר מתוקן מתחת ידם וערכו לנו שולחן ערוך ומסודר, מלא וגדוש מכל טוב, ואין לנו אלא להסב לשולחן וליהנות מכל הטוב המוגש עליו.
מקרב אחיך – רק העדפה
ניקח לדוגמה רק את ההלכה הראשונה: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, למנות להם מלך..."
יש כאן שלל נושאים הטעונים בירור: האם זו מצווה או רשות? וגם אם תמצי לומר שהיא מצווה, האם זו מצווה 'חיובית' בכל מצב ובכל תנאי, או אולי רק מצווה 'קיומית' (עובדה ששמואל הנביא התנגד לה)? מי המצווה? מה חלקו של העם בבחירת המלך (ומכאן פתח להבנה מחודשת של המונרכיה הישראלית, שאינה דיקטטורה - האם היא בעצם מלוכה דמוקרטית, ומכאן השלכה למשטר דמוקרטי גם ללא מלך)? האם זו מצווה התלויה בארץ ישראל דווקא? האם סמכות המלוכה חלה גם על יהודים בחו"ל?
כל נושא ותת־נושא זוכה לעשרות רבות של ביאורים ממקורות שונים, ראשונים ואחרונים, וכך על כל הלכה והלכה.
כבר בהלכה זו ראינו כמה השלכות מעשיות לימינו, והדבר חוזר גם בהלכות אחרות. אין לנו בית דין גדול ונביא וגם לא צאצא ידוע מבית דוד - האם בכל זאת חובה עלינו למנות מלך? האם משטר דמוקרטי גם הוא בכלל המצווה? ואם לא, האם - לפחות - סמכויותיו יונקות מסמכותו של המלך?
האמת ניתנה להיאמר, שכמה הלכות בהלכות מלכים היו מעשיות בכל הדורות ושימשו כבסיס לבירור נושאים אקטואליים שהתעוררו למעשה במשך כל התקופות. דוגמה בולטת לכך היא ירושה במשרות ציבוריות, כגון ברבנות: האם בכלל יש ירושה ברבנות? האם זו 'שררה' או 'עבדות'? ואם תמצי לומר שיש בה גם אלמנט של שררה העוברת בירושה, האם היא עוברת גם לחתן ולבן בתו של הרב המנוח? השאלה האחרונה מסתעפת מנושא אחר שנפסק כאן על ידי הרמב"ם, שאין מעמידין אישה במלכות, כמו גם בכל משימות שבישראל. נושא דומה הוא מינוי גר לשררה, ואפילו מי שהוא רק צאצא של גרים, שכן הלכה היא שכשם שמלך חייב להיות "מקרב אחיך", הוא הדין כל מינוי לשררה.
יש לציין שלמרות זאת, היו גרים וצאצאי גרים שמונו למשרות בכירות, כגון נשיא ואב בית דין בבית הדין הגדול (שמעיה ואבטליון). נראה שאין זה פסול בעצם, אלא העדפה לכתחילה, וכשאין מי שראוי יותר מהם - ממנים אותם. וכן אישה: שלומציון - המלכה האחרונה מבית חשמונאי - מוזכרת בחז"ל לברכה. היא החזירה את עטרת הסנהדרין ליושנה, וחז"ל מעידים עליה: "בימי שמעון בן שטח ובימי שלומציון המלכה גשמים היו יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב" (ספרא בחוקותי א, א, א). אין ספק שלעומת בעלה ינאי, שלומציון הייתה הראויה ביותר למלכות באותה עת.
מלך ולא מצביא
גם מדינת ישראל, שלה זכינו בעזר ה', מוזכרת לא מעט בספר זה. כבר הזכרנו לעיל שגדולי הפוסקים למדו מסמכותו של המלך על סמכויות ממלכתיות גם למדינה דמוקרטית. הראשון שעמד על כך, עוד בעת שרעיון המדינה היה רק חלום, היה הראי"ה קוק במשפט כהן סי' קמד, והמשיכו בכך ואף הרחיבו את הדברים תלמידיו ותלמידי תלמידיו, כאשר רעיון המדינה הפך ברוך ה' מהלכה למעשה וממעשה להלכה. ריכוז מלא של כל מה שנכתב בנושא זה עד כה נמצא בספר זה בסוף הלכה א.
מי שרוצה להתעניין בשאלת בניין המקדש בימינו ימצא דיון מעניין בהלכה זו: האם מינוי מלך קודם לבניין המקדש? האם בכלל יש צורך במלך, ואולי דווקא במלך המשיח? או אולי די במנהיגות כלל־ישראלית כשלנו היום? ידועים דברי מו"ר הרב צבי יהודה קוק שאמר: "הלכות מלכים קודמות להלכות בית הבחירה", ועם זאת מובא כאן בשמו שאין צורך במלך.
ונושא מעניין אחר, שיש לו השלכות רעיוניות חשובות: מובאת בספר דעה שמינוי מלך הוא רק אחרי ירושה וישיבה. מכך משמע שכיבוש הארץ אינו מצריך מלך, וזאת למרות שבמלך נאמר "ונלחם מלחמותינו" עד שנראה שזה עיקר תפקידו, ואם כן היה צריך למנותו מיד עם הכניסה לארץ. אך האמת היא שאדרבה, מינוי מלך ראוי שלא יהיה על רקע צבאי. עיקר תפקידו של המלך הוא התמסרות למשפט וצדקה, כמו שנאמר בדוד, ואילו על הצבא מונה יואב (שמואל ב ח). לדעת הר"ח (סנהדרין כ, ב) התנגדות שמואל למינוי מלך הייתה בגלל שהעם רצה מלך שיילחם את מלחמותיו. ואכן, שמואל עצמו בדברי תוכחתו לעם אומר זאת במפורש: "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו" (שמואל א יב). יש כאן מסר חשוב: עיקר תפקידו של המלך הוא בפנים – בצדקה ומשפט. ואכן זו הייתה בקשת שלמה מה' (מלכים א ג, ור' תהילים עב). ומכאן גם תפקידה העיקרי של "מדינת הלכה" ממלכתית ישראלית; ודוק.
אכן עבודה מרשימה ומעוררת התפעלות נעשתה פה. יעמדו על הברכה חוקרי מרכז תורה ומדינה (לא מקרה הוא שהמכון נמצא בניצן, יישוב שנבנה על ידי עקורי גוש קטיף שנעקר על ידי שלטון שהתנכר להיותו מלכות ישראל המתחדשת), והעומדים בראשם ומנצחים על המלאכה: הרב יגאל קמינצקי שליט"א והרב פרופ' נריה גוטל שליט"א.
אנו מברכים ומאחלים להם שהוצאת הפרק הראשון לאור תמריץ אותם להמשיך בעבודתם הגדולה והחשובה בהוצאתם לאור של כל הפירושים על יתר הלכות מלכים לרמב"ם, עד הפרקים האחרונים העוסקים בביאת מלך המשיח, שנזכה להופעתו במהרה בימינו אמן.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
סודה של ברכה
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך ללמוד אמונה?
איך מתגברים על מידות רעות?
איך עושים קידוש?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה כבד לך?
הכוח המיוחד של שבת שובה
