ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ועשית מעקה לגגך ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים כי תצא Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ו

ועשית מעקה לגגך

מתוך "קול צופייך" - גיליון 370



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

כתוב בפרשה (דברים כב, ח'):
"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ".

כל מקום הגבוה עשרה טפחים - חייב במעקה בברכה (ראה בסידור 'קול אליהו' את נוסח 'לשם יחוד' והברכה בעמוד 900).

חלון הגבוה עשרה טפחים - חייב להניח בו סורגים.

גג בבנין משותף - חייב במעקה כיון שלעיתים עולים לגג לצורך תיקון הגג או דודי השמש וכדו'.

גובה המעקה - צריך להיות לפחות מטר, וצריך להיות יציב וחזק שלא יתנדנד (עיין לשו"ע שם סעי' ה'. ועיין בבא"ח ש"ש פרשת פנחס, ולשו"ע חו"מ סי' תכ"ז).

ואומר הרב בעל 'מחנה אפרים' : אם הביא פועל גוי שיבנה לו את המעקה לגג, יאמר לו שאת החלק האחרון שמתחבר לקיר על ידי הברגה או הלחמה ישאיר פנוי, כדי שהוא יסיים את המלאכה בעצמו ויברך "בא"ה וכו' אקב"ו לעשות מעקה" (עיין לרמב"ם פי"א מהל' ברכות הל' י"ב). והביא סברא שאם הוא משלם לפועל הגוי הוי כאילו קנה אותו לעבד, ויד עבד כיד רבו, וממילא יכול היהודי לברך על גמר מלאכתו של הפועל הגוי (עיין מחנה אפרים הלכות שלוחין סי' יא).

המקובל האלוקי הרה"ג חכם אפרים הכהן זצוק"ל (תלמידו של מרן בעל הבא"ח זיע"א) - דרש בפנינו משמו של הבא"ח על הפסוק הנ"ל, כך: לעיתים אדם מעוניין לקנות דירה והוא לוקח הלוואות ונכנס לחובות עצומים. אך עליו לדעת לשים מעקה ולעשות חשבון, אם הוא יכול לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בקניית הדירה, ואם לאו, שלא יקנה, ויגור בשכירות. ואדם שיש לו ביטחון גמור בקב"ה זה ענין אחר.

והוא סיפר בשם הבא"ח, מעשה באדם שהיה מוכר עופות וביצים, ומדי בוקר היה מניח על ראשו סלסלה מלאה בעופות ובביצים שהיה מוכר לפרנסתו. פעם אחת הוא פגש בדרכו עשיר אחד הנוסע במרכבה הדורה משוכה על ידי שני סוסים, והחליט שגם הוא רוצה להתעשר. הוא החל מפליג על כנפי הדמיון כיצד הוא מושיב את העופות על הביצים, ומהם בוקעים אפרוחים רבים שגדלים ונעשים לעופות, וכן הלאה, עד שיש לו די עופות כדי למוכרם ולקנות בדמיהם כמה עיזים, שמתפתחים עד שנהיה לו עדר מספיק גדול של עיזים כדי למוכרם ולקנות בדמיהם כמה ראשי בקר. את הפרות הוא חולב ומוכר כמויות גדולות של חלב ובנשאר הוא עושה גבינות, ושמו רץ לפניו ביותר, עד שנעשה לגביר גדול. והנה הוא ממשיך לדמיין שהמלך שמע את שמעו והזמינו אליו אל הארמון. והנה הוא מגיע לפני המלך והוא כורע ומשתחווה לפניו, ותוך כדי דמיון שכך הוא עושה, הוא התכופף וכל הסלסילה שעל ראשו נפלה וכל הביצים נשברו והעופות פרחו וברחו. זהו "ועשית מעקה", שים גבול בדרכיך, שתדע ללכת על בטוח ולא על דברים שקשה להשיגם, כי מזה אתה יכול ליפול חלילה ולאבד מה שיש לך.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il