שבת היא מלזעוק - ורפואה קרובה לבוא! | הרב אריאל פרג'ון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
הלכות שבת
הלכות כלליות

קטגוריה משנית

20555

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

איסור רפואה בשבת
אסרו חכמים לעשות רפואה בשבת, לאדם שאין לו צורך חריג בדבר (גדרי האיסור מתבארים בשו"ע סימן שכח, באיזה חולי התירו ובאיזה אסרו). טעם איסור רפואה בשבת, הוא מחשש שמא יצטרך לרפואה כתושה, ולא תהיה לו כזו מן המוכן, ומחמת צער החולי יבוא לשחוק סממנים בשבת 1 - דבר האסור מן התורה.

לא בטלה תקנה
מחמת האמור, קיים איסור עקרוני, לאדם חולה המתחזק והולך כבריא, ליטול תרופה בשבת, אע"פ שכיום אינו מצוי שיכתוש אדם תרופות בביתו 2 .

דבר זה מתמיה וטעון הסבר: אם אינו קיים חשש ראלי שאדם יבוא לכתוש רכיבי רפואה בשבת, מדוע בכל זאת אסור כיום לעשות רפואה בשבת?

כלל נקוט הוא בידינו: "בטל טעם לא בטלה תקנה" 3 . דהיינו שדין שגזר בי"ד הגדול מאתנו בחכמה ובמנין, אפילו יבטל טעם הגזרה - לא יתבטל הדין. אך מדוע לא יתבטל הדין אם אין ענין לקיימו?

מדוע לא בטלה התקנה?
כאשר חז"ל גזרו גזירה, נתנו הם טעם וסיבה לגזרה. אלא שיש לידע שאע"פ שטעם זה הוא ודאי נכון ויש בו בכדי לעזור להגדיר את פרטי הגזרה, בשום אופן אין הוא בהכרח הטעם העיקרי לגזרה (עיין בגמ' ברכות ג' ע"א, גבי הטעמים שאין נכנסים לחורבה, שמשמע שם שאלמלא היו נצרכים כל הטעמים לדינא, לא היתה הגמ' מביאה אלא טעם אחד, אע"פ שגם הטעמים האחרים נכונים. ואכמ"ל).

גם כאן אע"פ שנתנו חז"ל טעם לאיסור רפואה משום שמא ישחוק סממנים - אין הוא בדוקא הטעם השורשי לגזרה.

עניני מחלה? - לא בשבת!
אם נתבונן נראה שלא רק בלקיחת תרופות גזרו, אלא ככלל לא ראו חכמים בעין יפה קשר עם חולי ורפואתו בשבת:

תנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה אומר: שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבא, ורבי מאיר אומר: יכולה היא שתרחם....שבנא איש ירושלים, בכניסתו אומר: שלום. וביציאתו אומר: שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבא, ורחמיו מרובין, ושבתו בשלום. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד א)

ופירש הר"ן (ה: ד"ה תניא):

שבת היא מלזעוק, [פירוש] אינו יכול לבקש רחמים עכשיו שעל ידי כן יעורר בכי ויצטער אלא אומר להם דברי תנחומין שלא יצטערו. (בית יוסף אורח חיים סימן רפז)
אמר רבי חנינא: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת - פירוש שמא יבא לזעוק בשבת (רא"ש מסכת שבת פרק א סימן ל)

אסרו חכמים אפילו להתפלל על החולה בשבת, וכאן מצאו חכמים טעם אחר: שמא המתפלל יצטער על החולה - דבר שאינו לכבוד השבת.

נראה כאילו יש לחכמים "בעיה מיוחדת" עם חולים בשבת.

שבת - מחזקת!
אין מלים תינוק אלא אחר שיעברו עליו שבעה ימים מלאים מים הלידה, וביום השמיני מלים את בשר עורלתו. מדוע ממתינים שיעברו תחילה שבעה ימים? מסביר זאת המדרש:

ולמה התינוק נימול לשמונה ימים, שנתן הקב"ה רחמיו עליו להמתין לו עד שיהא בו כח, וכשם שרחמיו של הקב"ה על האדם כך רחמיו על הבהמה, מנין, שנא' ומיום השמיני והלאה ירצה (דברים רבה פרשת כי תצא ד"ה א. כי תצא)

אומר המדרש שהמתנת שבעת הימים, היא בכדי שיתחזק התינוק ויהיה בו כח לסבול את המילה. ומה מיוחד בשבעה ימים דוקא? בא המדרש במקום אחר ומוסיף נתון:

והיה ז' ימים תחת אמו - ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסנין (האורחים הבאים לראות את המלך) שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא (המלכה) תחלה.
כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת שאין ז' ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת הה"ד ומיום השמיני והלאה ירצה. (ויקרא רבה פרשה כז אות י)

מדרש זה מוסיף לנו נתון, שבהמתנת שבעת הימים כוללים בהכרח את יום השבת - ה'מטרונא'. תחילה יש לקבל הארה מהשבת, ורק אח"כ יש לבוא בברית עם מלכו של עולם.

אם נצרף את שני המדרשים הללו יחד, נוכל להניח שהשבת יש בה כח לחזק את הוולד (וכפי שיתבאר עוד לקמן)! 4

חולי - הפך השבת
מלאכה ממלאכות ימי החול, עם כל חשיבותה, כאשר היא מופיעה בשבת, הרי היא מורידה את האדם מהמדרגה העליונה והרוחנית של היום הקדוש הזה, לעסקי חולין - בעשיית המלאכה האדם 'מחלל' את השבת.

לעיל ביארנו שהשבת מכוחה לחזק ולרענן את האנרגיות שבגוף. ממילא לא אמור להופיע חולי בשבת. השבת עצמה אמורה לחזק ולרפא. על כן, עצם העיסוק בחולי, יש בו בחינה מסויימת של "חילול" שבת - ירידה ממדרגת השבת.

ובאמת ההתעלמות מהחולי ועלייה לקדושת השבת, היא הנותנת את היכולת לינוק כוחות חיים מהשבת ולהתרפואת.
כאשר באים לחולה יש לומר לו, כנ"ל:

תנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה אומר: שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבא, ורבי מאיר אומר: יכולה היא שתרחם. (תלמוד בבלי מסכת שבת דף יב עמוד א)

דברי רבי מאיר, לכאורה, אינם מובנים: מדוע מדגיש הוא ששבת רק "יכולה" לרחם. ומבאר רש"י את הדבר:

יכולה היא שתרחם - אם תכבדוה מלהצטער בה. (רש"י שם)

דהיינו, אין השבת מרחמת תמיד. מרחמת היא רק על מי שמתחבר ומתעלה אליה. המתעלם מן החולי ועולה אל קדושת השבת - דבר זה עצמו, יש בכוחו להביא מזור לאדם. יכולה היא שתרחם - וממילא מכוחה רפואה קרובה לבוא!

^ 1 שבת דף נג עמוד ב, רש"י מסכת שבת דף קח עמוד ב, רמב"ם הלכות שבת פרק כא הלכה כ.
^ 2 אמנם הדבר נתון במחלוקת אחרונים.
^ 3 מחלוקת הרמב"ם והראב"ד, ואנו כתבנו כדברי הרמב"ם (הלכות ממרים פ"ב ה"ב):
"בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל, ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג, אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין, היה גדול בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל את דבריו, אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם, והיאך יהיו גדולים מהם במנין הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד הוא, זה מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו. /השגת הראב"ד/ ב"ד שגזרו גזרה וכו' עד שיהא גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין. א"א ולא אפי' אליהו ובית דינו הואיל ופשט איסורן בכל ישראל כדאיתא בע"ז. /השגת הראב"ד/ יהיה גדול בחכמה וכו'. א"א עיטור שוקי ירושלים בפירות קשיא עליה שהראשונים תקנוהו ור' יוחנן בן זכאי ביטלה אחר חרבן מפני שנתבטל הטעם לראשונים ולא היה גדול כראשונים".
^ 4 ובאמת שכן משמע משעה"כ (דרושי סדר שבת הקדמה):
"גם דע כי בכל תפלתינו אנו מעלים העולמות העליונות ומקשרים אותם זה בזה כנזכר בפ' בראשית בענין ההיכלות וג"כ בפ' פקודי.
אבל צריך שתדע כי אין אנו יכולים להעלות עולמות בי"ע עד האצילות לכלול אותם שם אלא מבחי' הנפשות והרוחין והנשמו' אשר בג' עולמות אלו, ואלו הם העולים עם השכינה למעל' שהיא המלכות העליונה, וכמ"ש בתפי' ר"ה כי הנשמות הם יותר פנימיי' מן המלאכים ולכן המלאכים אינם עולים רק בשבת לבד וז"ס הן אראלם צעקו חוצה ר"ל צעקו לסיבת שהם חוצה ולא מהפנים לכן אינן יכולים לעלות עם המלכות אבל בחי' העולמות בעצמם אינם יכולים לעלות עד ביאת המשיח בב"א כי אז יתעלו ויעלו העולמו' עצמם אבל עתה לא יש עליה והתכללות העולמות למעלה אלא בבחי' הנשמות בלבד עם המלכות וכמ"ש לקמן שאין שום חיצוניו' עולה רק נשאר במקומו וחוזר להיות פנימיות".

והנראה הוא שענין המלאכים הוא אנרגיות חיצוניות לנשמה, שמתפעלות את המערכת הגופנית.

הלכות כלליות

הרב אריאל פרג'ון

רמ בישיבת תורת החיים, יד בנימין

רב ותלמיד
דרכי לימוד והלכה
מאמר מס' 1
שבט תשס"ט
כד - דתלשי"ם וט"ו בשבט
גבול האור
י שבט תשס"ח
הלכות כלליות
שבת היא מלזעוק - ורפואה קרובה לבוא!
אלול תשס"ו
מאמרים נוספים
לכבודה של תורה
סיון תשס"ו

הלכות כלליות

51 דק'
הלכות כלליות
טיפול בשיער בשבת שימוש באיפור, קרמים ובשמים
הרב משה בר ציון | י' כסלו תשפ"ו
37 דק'
השבת במערכת הציבורית
הלכות רפואה דחופה בשבת
הרב יהודה דנה | י' אייר תשפ"ה
44 דק'
השבת במערכת הציבורית
עבודת המשטרה בשבת
הרב רמי רחמים ברכיהו | י' אייר תשפ"ה
7 דק'
הלכות כלליות
צחצוח שיניים בשבת
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ג

הלכות כלליות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב דוד דודקביץ'
הרב אורי שרקי
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יהושע שפירא
הרב שמעון קליין
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שבתי סבתו
הרב בני אלון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו