ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
מן הסתם הבחורים כבר הכירו במידה מסוימת את משפחותיהן של הבנות שגרו בשכנותם, ובוודאי התייעצו עם הוריהם עם מי מתאים להם להתחתן. אבל היה גם צורך שהבחורים יראו את הבחורות ויוכלו לדבר עימן על האפשרות של החתונה, ולשם כך נועדו ימים אלו. ואולי נועדו ימים אלו בעיקר לאותם בחורים ובחורות שבדרכים הרגילות לא מצאו את בני זוגם, כפי שנרמז במדרש (פתיחתא לג לאיכה רבה): "תנא: מי שאין לו אישה נפנה לשם". אולם גם בנות ממשפחות מיוחסות היו משתתפות במחולות, כדי שלא ייווצר מצב שרק הכלות העניות והמסכנות באות לשם לבקש חתן.
בגדי הכלה הלבנים
למרות שבמציאות אין שוויון בין בני האדם - יש עשירים ויש עניים - בימים מיוחדים אלה נעשה מאמץ לגשר על הפערים לפחות מבחינת העושר, וכפי שאמרו חכמים (תענית כו, ב), שבימים טובים אלו היו בנות ירושלים "יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו". ואף בנות המשפחות המיוחסות ביותר היו שואלות בגד לבן פשוט מבנות פחות מיוחסות: "בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול מבת סגן, ובת סגן מבת משוח מלחמה, ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט, וכל ישראל שואלין זה מזה, כדי שלא יתבייש את מי שאין לו". כלומר, גם בנות עשירות שהיו להן שמלות מפוארות, היו שואלות מחברתן שמלה לבנה פשוטה, וכך היו יוצאות לחולל בכרמים, כדי שלא לבייש את העניות שלא יכלו לבוא בשמלות הדורות.
כהמשך לכך, נוהגים עד היום שהכלות לובשות לבן, כדי לצמצם תחרות וקנאה בין הכלות, ובמיוחד בין עניות לעשירות.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
711 - סופה של פרשת גיורי וינה
712 - ט"ו באב וערך המשפחה
713 - דמותו של הגאון הרב שמאי גינזבורג
טען עוד
דברי הבנות
בגמרא (תענית לא, א) מובאת ברייתא שמספרת כיצד בעת השידוכים הבנות היו משתבחות, כל אחת במה שטוב בה. "תנו רבנן: יפיפיות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם ליופי, שאין האישה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות - תנו עיניכם למשפחה, לפי שאין האישה אלא לבנים. מכוערות שבהן מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמיים, ובלבד שתעטרונו בזהובים".
דברי היפות
היפות השתבחו ביופיין, שכן רבים מהבחורים נוטים לבחור את בת זוגם על פי יופייה. יש ביופי הבטחה לחיים טובים ומאושרים, חיוניים ואציליים, עד שאמרו חכמים (יבמות סג, ב): "אישה יפה, אשרי בעלה. מספר ימיו כפליים". אלא שבפועל המציאות אינה מאשרת זאת. לא ניתן לומר שהגברים שנשואים לנשים שנחשבות יפות מאושרים יותר מאלה שנשואים לנשים שאינן נחשבות יפות. כשהיופי בא בנוסף לאופי, הוא אכן מוסיף טעם טוב לחיים, אבל פעמים רבות הוא מטעה.
דברי המיוחסות
זו אכן הייתה טענת המיוחסות: העיקר האופי! משפחה מיוחסת היא משפחה של אנשים בעלי אופי טוב, מקובלים בחברה, חרוצים ומוכשרים, ובזכות תכונות אלו, רבים מבניה הצליחו בלימודם ובפרנסתם. מן הסתם אישה הבאה ממשפחה שכזו נושאת עימה מטען גנטי של מידות טובות וכישרון, ולא פחות חשוב - הרגלים חינוכיים נאותים, ועל כן ישנה סבירות גבוהה שאף ילדיה יהיו טובים ומוצלחים. כיוצא בזה מצינו שהמליצו חכמים (בבא בתרא קי, א) לבדוק באחיה של האישה, שפעמים רבות הבנים דומים לאחי האם. וכן המליצו לישא בת תלמיד חכם (פסחים מט, א). לכן המשנה (תענית ד, ח) הזכירה את דברי הבנות המיוחסות בלבד, כי הן אמרו את הדברים הנכונים ביותר: "ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל. ואומר: תנו לה מפרי ידיה (ילדיה) ויהללוה בשערים מעשיה (חינוך הילדים)".
דברי המכוערות
המפתיע ביותר הוא דברי המכוערות: "מכוערות שבהן מה היו אומרות - קחו מקחכם לשם שמיים, ובלבד שתעטרונו בזהובים". לכאורה הן פונות לבחורים המכוערים ונטולי הכישרון, שחיזרו אחר הבנות היפות והמיוחסות וכרכרו סביבן ותמיד נענו בשלילה. להם אמרו: אם תמשיכו לרדוף אחר היפות והמיוחסות - תישארו רווקים מתוסכלים כל ימי חייכם. לכן היו מציאותיים והתחתנו עם מי שמוכנה להינשא לכם. הרי ישנה מצווה להתחתן, אז בואו ונתחתן לשם שמיים. ואם תשמחו אותנו ותעטרונו בזהובים - אנחנו נשמח אתכם כפליים.
יש בדברי המכוערות רובד עמוק. פעמים שדווקא אדם שלא זכה ליופי ולייחוס, מתוך אמונתו בה' והשתדלותו בליטוש המידות הטובות, מגיע לפסגות נשגבות של חיים מלאי תוכן ושמחה. לכן אמרו: "קחו מקחכם לשם שמיים", וכך נתעלה ונגיע אל החיים המאושרים ביותר, וילדינו כבר יהיו מיוחסים מכוחנו. אולם זה לא יקרה מעצמו. נזכה לכך רק אם תשקיעו בנו. "בלבד שתעטרונו בזהובים". על ידי הכבוד וההשקעה שהאיש ישקיע באשתו, יסייע לה לגלות את כישרונותיה ויופייה. וכפי שאמר רבי ישמעאל (נדרים ט, י): "בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן".
יש בנות שאינן נראות יפות אבל יש להן מידות טובות, צניעות וענווה, חוכמה ורצון להיטיב, והבחורים הרגילים מואסים בהן, אבל אם ישכילו להתבונן פנימה ולשקול לשם שמיים - ידעו שדווקא עם בנות כאלה אפשר להקים ביתר קלות בית נאמן, מלא תורה וחסד. ואם יעטרו את כלתם בזהובים, אזי יזכו לגלות את יופייה המיוחד, וככל שיעברו השנים, ילך ויתברר להם ולכולם שאין יפה ממנה. כי הדבר היפה ביותר עלי אדמות הוא נפש אוהבת ושותפות עמוקה לדבוק באמת ולעשות טוב. וככל שהיופי החיצוני של הנעורים הולך ומיטשטש, היופי הפנימי מתגלה ומתעצם.
הדיונים על בעיית הרווקות וכו'
אישים שונים מעלים את "בעיית הרווקות המאוחרת", מכנסים אספות ודנים בדרכים הנכונות לסייע לרווקים ולרווקות להתחתן. אחת ההצעות היא להעמיד בכל מוסד ללימודים גבוהים של בנים או בנות איש צוות שיהיה אחראי ללוות את המשתדכים ואף להציע הצעות למעוניינים. הצעה נוספת היא לעודד אנשים רבים ככל האפשר לעסוק בשידוכים. כמו כן ארגון מפגשים ושבתות לרווקים ולרווקות וכו'.
כל ההצעות הללו יכולות להיות טובות, אולם העיקר הוא לחנך לערך הזוגיות, האהבה והמשפחה. כי בכך השורש. בישראל החינוך צריך להיות מושתת על לימוד התורה. אם תחום הזוגיות והמשפחה צריך חיזוק, הרי שצריך להתחזק בלימוד בתחום זה, וככל שנבין יותר את ערכו כך נזכה יותר להתחזק בו.
לימוד מצוות הנישואין בעבר ובהווה
בעבר ערכי המשפחה היו בבחינת צורך קיומי, מפני שבלא משפחה אדם לא היה יכול לספק לעצמו את צרכיו החומריים ולהגן על עצמו, ולכן כל חברה אנושית העלתה על נס את ערכי המשפחה וקבעה לעצמה כללים וחוקים שעל פיהם המשפחה התנהלה. למעלה בקודש על פי הדרכת התורה, חיי המשפחה הודרכו כך שגם ירוממו את כל בני המשפחה לחיים ערכיים של תורה ומצוות.
לעומת המצב בעבר, בחברה המודרנית היחיד הבוגר מסוגל לדאוג לעצמו בהשגת צרכיו החומריים והבילויים השונים שהוא מעוניין בהם. לא זו בלבד שאין הוא נזקק למשפחה, אלא שהיא עלולה להכביד עליו, לעכב את התקדמותו המקצועית, להפריע לו לבלות בלילות ובימים כאוות נפשו, לצרוך את כספו, לשלול את חירותו, לחייבו לדאוג להוריו לעת זקנותם ולהשקיע עצמו בחינוך ילדיו.
ערך החירות הוא אומנם קדוש, אולם בשימוש מוטעה הוא מחזק את העמדה האגואיסטית, הרואה את האדם כבודד, ופוגעת אנושות בערכי המשפחה.
עלינו לחזור ולהעמיק בערכי המשפחה ומצוותיה, כדי לקיימן לשם הערך הנשגב שבהן, הן ביחס של אדם להוריו, הן ביחס של אדם לברית הזוגיות המקודשת שעל ידה הוא נעשה אדם שלם, והן ביחסו לילדיו. לפי תפיסה זו האדם אינו בודד אלא חלק ממשפחה, ואין בכך פגיעה בגילוי כוחות חייו וחירותו, אלא העצמתם. אומנם כדי שכך אכן יהיה, צריך להעמיק בלימוד המצוות הללו וללמוד לקיימן בשלמות.
ההתקפות על המשפחה
ההתקפות על ערכי המשפחה מגיעות מבחוץ ומבפנים. בחברה המודרנית, שהעלתה על נס את ערכי החירות והחופש, האדם נתפס כבודד, והמשפחה מכבידה עליו, פוגעת בחירותו לבטא את רצונותיו. כך יוצא שבפועל, שככל שהחברה יותר מודרנית, כך רבים יותר מעדיפים לשמור על החופש האישי שלהם ולא לכבול את עצמם בנישואין. ואף מבין אלה שמתחתנים, רבים מתגרשים, כי אינם מוכנים לשלם את המחיר שהנישואין כביכול גובים מהם. כך בפועל רוב האנשים חיים במשך רוב חייהם הבוגרים בלא זוגיות נאמנה. כביכול נוצר מתח בין השאיפה לאהבה שמחה ועמוקה ובין ההתחייבות הכובלת של הנישואין.
מנגד, בעקבות לימוד מוטעה וחלקי בהלכה ובדברי קבלה, מתהלכות בציבור הבנות מוטעות ושמועות שווא שמוציאות דיבה רעה מאוד על תורתנו הקדושה, כאילו מגמתה למעט את השמחה שבין בני הזוג. אולם כל זה אירע בגלל לימוד מוטעה שהדגיש את דעת הפרושים המחמירים, והפך את דעת רוב הפוסקים, שהדגישו את השמחה ודחו את מנהגי החומרה, לדעה שבדיעבד.
החינוך התורני
התיקון העמוק הוא בלימוד רציני ועמוק של מצוות הנישואין, מצוות האהבה והשמחה שבין בני הזוג ומצוות פרייה ורבייה. בתוך לימוד טוב ומעמיק נפגשים גם עם מצבים של קשיים בזוגיות או בפוריות, ולומדים על התשובות שיש בתורה ובהלכה לשאלות אלו. בתוך כך מפנימים את הערך העצום של המצווה, ששווה להשקיע את החיים למענה, ומקבלים הדרכה טובה לרקימת זוגיות מפרה ולהקמת משפחה מבורכת.
מתוך העיתון ב'שבע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
