ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
חשוב לי לציין, שהייתי מקטני תלמידיו. הוא זכה להעמיד אריות, תלמידים גאונים, שלמדו אצלו שנים רבות, לעיתים, למעלה מעשר שנים! לצערי, לא זכיתי לקנות ממש את צורת לימודו, אך אולי זכיתי לקלוט הד קול מדבריו.
לימים, כשהתחלתי ללמד תלמידים גמרא בעיון, שמתי לב שאני מצטט במפורש את הרב רק פעמים מעטות. ובכל זאת, חשתי תמיד ששיעוריו השפיעו על הלימוד שלי באופן העמוק ביותר. למי שלא הכיר את הרב, זה נשמע מוזר שתלמיד כמעט ולא מצטט את הרב, ובכל זאת חש שלימודו מושפע באופן משמעותי מהרב, אך למי שהכיר את הרב זה מובן מאוד.
השבוע, קרה לי משהו מיוחד, שמסביר את העניין. בתחילת השבוע, כשהכנתי את דף המקורות לסוגיא שלמדנו השבוע, הצצתי בדברים שכתבתי על הסוגיא בעבר, וראיתי שם 'חקירה' מסויימת שהכותרת שלה כתובה בסגנון שמתאים לדרך הלימוד וההתבטאות של הרב מרדכי זצ"ל. חשבתי לעצמי, שמסתמא את הכותרת הזאת שמעתי מהרב מרדכי.
למחרת, כששמעתי על פטירתו, אמרתי לעצמי – אולי אעביר את השיעור הזה לעילוי נשמת הרב, ואצטט מדבריו. עליתי על כסא, והורדתי את ערימת המחברות, שבהם סיכמתי את שיעוריו. על הכריכות של המחברות היו רשומות המסכתות, שבהן עסקנו באותה תקופה. עברתי על כל המחברות, ולא מצאתי את המסכת המבוקשת.
ופתאום נזכרתי, שבשנים שלמדתי אצל הרב, בכלל לא למדנו את המסכת שאני לומד כרגע. לא שמעתי את הדברים מהרב, אך דרך הלימוד של הרב כל כך השפיעה עלי, עד שהתבוננתי על הסוגיא על פי דרכו. זה החלק מהרב שישאר בליבי תמיד.
זו הייתה גדולתו של הרב מרדכי, הוא לא רק לימד את התלמידים, הוא העמיד תלמידים! בדרך לימודו הגאונית, הוא הפך את התלמיד לעומד, עומד בכוחות עצמו! לומד ומתבונן בכוחות עצמו!
מספרים על רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, (לפי הספר 'מוח ולב') שאמר על שני רגעים בחייו - "זה היה הרגע המאושר בחיי".
הרגע הראשון היה בעת שרבי חיים בצעירותו אמר דברי תורה, שחידש בענייני מוסר, בפני אחד מבוגרי ישיבת מיר. אותו בוגר נהנה לשמוע את הדברים, ואמר לרבי חיים: 'כשאני שומע אותך, אני שומע את רבי ירוחם (ממיר) מדבר". אמר על כך רבי חיים - "זה היה הרגע המאושר בחיי, ידעתי שיש לי רב"!
הרגע השני התרחש כבר בעת שרבי חיים היה ראש ישיבת מיר. אחד מתלמידי הישיבה ביקש להרצות בפני ר' חיים מהלך למדני שחידש בסוגיא, כדי שהרב יחווה דעה על חידושיו ויקדם אותו בלימוד.
התלמיד החל להרצות את חידושיו, והנוכחים במקום נדהמו מחוצפתו. לכולם היה ברור, ש"חידושי התלמיד" הם למעשה "שיעור כללי", שרבי חיים העביר בישיבה לפני מספר שנים בסוגיא זו.
כשסיים התלמיד והלך מהמקום, אמר ר' חיים לנוכחים - האם חושבים אתם שאותו תלמיד הוא כל כך שוטה, עד שהוא מעז להרצות לפניי את דבריי במסווה של חידושים שלו? ההסבר לתופעה הוא אחר - התלמיד כלל לא יודע שהעברתי את הדברים במסגרת השיעור שלי. התלמיד פשוט הושפע מצורת המחשבה שלי. לכן, בזמן שהוא ישב ולמד את הסוגיא, הוא חידש בסוגיא את אותם חידושים שאני חידשתי. "זה הרגע המאושר בחיי, יש לי תלמיד"!
כמה קווים ייחדו את שיטת הלימוד של הרב מרדכי, וביניהם הניסיון למצוא מהלך מרכזי לסוגיא, שממנו מתפרטים כל הפרטים, וכן – לנסות ולהתבונן בכל דבר ולהבין 'למה'. מטבע הדברים, בדרך לימוד זו, גם התלמיד מושפע לא רק בכמה פרטים, אלא חשיבתו ואישיותו מושפעים אט אט מדמותו ודרך לימודו של הרב.
ומדרכו זו, כולנו יכולים ללמוד שתי תובנות יסוד בחינוך, החיוניות להורים ומחנכים. מהקו הראשון – חריזת כל הפרטים למהלך אחד, אנו למדים שעיקר עניינו של החינוך, אינו ללמד את המתחנך פרטים כאלה ואחרים, אלא להנחילו דרך מהותית - דרכי חשיבה, גישה יסודית לתורה ולחיים וכו'. מהקו השני - הרצון להבין כל דבר עד הסוף, אנו למדים שעלינו לחתור לכך שהמתחנך יזדהה עם הדברים, וממילא ימשיך עימם לכל החיים.
ילדים, אינם חייבים במצוות מהתורה, אלא חייבים רק מדין חינוך. פירושו של דבר, שהדגש המרכזי בחינוך אינו לדאוג לכך שהילד יקיים כרגע פרט זה או אחר מהמצוות, שהרי מצד התורה הוא פטור מאותם פרטים. עיקר החינוך הוא לגרום לילד להיות מחובר פנימית לתורה, למצוות ולכל הערכים החינוכיים הנובעים מדרך ה', כך שגם כשיגדל ירצה ללכת בדרך זו.
כתוב, שכשצדיק נפטר לבית עולמו, מידותיו הם הפקר לכל, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. יהי רצון, שנלמד מדרכיו, ונחנך את ילדינו לחיבור פנימי ועמוק עם התורה הקדושה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
