ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
עולם הבא הוא כידוע עולם הפוך, ומכלל תאור עוה"ב אתה מבין טיבו של עולם זה. אם בעוה"ב יראה כחוט השערה, משמע שבעוה"ז הוא נראה כהר גבוה.
ואכן זה טיבו של יצר הרע שהוא מראה לנו צל הרים כהרים, מערים ערמות ערמות של קשיים, יוצר בדמיוננו הרי הרים של מכשולים, עד שאנו מתחילים לחשוב שאכן קיימים הם במציאות, ושאין כלל אפשרות להתגבר עליהם ולשנותם. היצה"ר עמל להרגילנו למחשבה שהכל כפוי, שישנם חוקי ברזל של הכרח, ושכל נסיון לשנות זאת הרי זה כמי שינסה להעתיק הר בעשר אצבעותיו.
כשאמר לו ר"מ לאלישע בן אבוי', זה הגדול שנהפך והיה לאחר: אף אתה חזור בך, א"ל: שמעתי מאחורי הפרגוד - חוץ מאחר... (חגיגה טו, א). שמיעה זאת מוטעית היתה. אין לך עבירה שאין עליה תשובה, ואין לך אדם שננעל עליו שער התשובה. אלא שהוא סבור היה ככה. זהו הפרי המאיים ביותר של החטא, שהוא גם שולל מהאדם את הרגשת חופש הבחירה, שנדמה לו שכל מה שעשה בהכרח עשה, ושממילא אין מקום לדבר על תיקון: "אכלתי" ואוכל...
"אחר" זה אינו אלא דוגמא. כל אדם "אחר" הוא לאחר החטא מלפני החטא. כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, נעשית לו כהיתר. קודם היתה נקיפת לב, מצפון לא שקט, היסוסים, יד רועדת. עבר ושנה, עבר הפקפוק. מעתה הוא בטוח, שהרי אי אפשר אחרת, שהרי המציאות כזאת היא, שהרי הטבע כך הוא. האוכל ללכת נגד הטבע?...
ישנם חוקי כלכלה, וישנם חוקים פסיכולוגיים. ישנה חברה וישנו נוהג חברתי. וישנם מאויים, ויש יצר התבלטות ויש יצר קנאה. ומה לעשות? הן סוף סוף איננו אלא בני אדם.
ותורה מה אומרת? - ולואי והיינו בני אדם! "תשב אנוש עד דכא, ותאמר: שובו בני אדם" אדם הוא למעלה מהחוקים, הן חוקי הכלכלה והן חוקי הפסיכולוגיה.
והיצרים? - רק דמיון שוא ומדוחים המה. אם תרצו תהיה מציאות אחרת, ויתגלה טבע אחר, יותר פנימי, יותר אמיתי...
לנתק את חבלי השוא אשר אנו מרגישים עצמנו כבולים בהם, לשחרר עצמנו מחוקיות "הברזל" אשר נדמה אין מוצא מהם, קבועים ועומדים ימי התשובה ומה שמסביבם.
אשרי האיש שישתדל להיות איש, אשרי אדם שימצא נקודת האחיזה שעל ידה ינצל מהסבך. "אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך"
(עלון כפר הרא"ה אלול תשי"ז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












