ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בתקופת השואה האיומה, היו שני נערים שלמדו באחת הישיבות המעטות, שהיו באותה תקופה בארץ ישראל. בשלב מסויים, הגיעו לארץ השמועות הנוראות מאירופה.
אמר אחד מהם לחברו – עכשיו, לא יהיו יותר יהודים שומרי תורה ומצוות. ענה השני – יהיו גם יהיו. החליטו השניים להתערב על סכום כספי (גרוש!), ואף כתבו את הדבר בשטר.
הלכו השניים לדרכם. החבר הראשון התרחק מדרך התורה והמצוות, והשני הפך לראש ישיבה. עברו שנים, ובניו של הראשון התעוררו מעצמם לשוב בתשובה, והלכו ללמוד בישיבות. יום אחד, בא בנו הקטן של הראשון, להתקבל בישיבה של השני. שאל אותו ראש הישיבה לשמו וכו', ואמר לו – דע לך, אביך חייב לי כסף.
חזר הבן הביתה וסיפר לאביו על דבריו של ראש הישיבה, והאב טען בתוקף שהוא לא חייב כסף לאיש. נסע האב לפגוש את ראש הישיבה, והוא שלף את השטר, ואמר לו – הנה, בנך שלך רוצה ללמוד תורה!
בגלות הארוכה ובשואה האיומה היו אנשים שחשבו, חלילה, שהעם מת, אבל עם ישראל לא מת. שבנו לארץ ישראל, ארץ החיים, וחיינו מחדש.
וזהו אחד המסרים המרכזיים של פרשת ויחי. יעקב אבינו ויוסף הצדיק לפני פטירתם מצווים את בניהם, שיעלו ויקברו אותם בארץ ישראל, כפי שמבואר במדרש רבה(פרשה צו) ובגמרא (כתובות קיא) שהאבות היו מחבבין קבורת ארץ ישראל, לפי שבתחיית המתים יקומו לתחייה רק המתים שבארץ ישראל, שנאמר : "ונתתי צבי בארץ חיים, ארץ שצביוני בה מתיה חיים, שאין צביוני בה אין מתיה חיים", ועוד נאמר: "נותן נשמה לעם עליה".
ואף צדיקים שבחוץ לארץ, יזכו לתחיית המתים רק מכוח הקשר עם ארץ ישראל, ארץ החיים, שבאותה שעה ילכו במחילות תחת הקרקע עד ארץ ישראל ושם מבצבצים ויוצאים. ורבי אלעזר הקפר ביאר (פסיקתא רבתי) מצד זה את הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שנקראה כך ארץ ישראל "מפני שמתיה חיים לימות המשיח".
כלומר, הארץ נותנת לנו חיים חדשים גם אחרי המוות. חיים לעם וחיים ליחיד. ואף במהלך חיינו הראשונים עלי אדמות, עוד לפני תחיית המתים, הארץ נותנת חיים לאדם.
וכך מצאנו בתורה ובחז"ל, שהמגורים בארץ מאריכים חייו ושנותיו של אדם, כפי שמסופר (ברכות ח, א) שאמרו לרבי יוחנן שיש זקנים בבבל, ותמה על כך שהרי כתוב בתורה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה", שדווקא על אדמת ארץ ישראל זוכים לאריכות ימים ולא בחוץ לארץ? אולם, כשסיפרו לו שהם מקדימים ומעריבים לבתי כנסיות, התיישבה דעתו, ואמר שזה מה שהועיל להם. נמצא שבמקדשי המעט שבחוץ לארץ אפשר גם כן לינוק חיים, אך וודאי עיקר אריכות הימים מצוייה בארץ ישראל.
ועל כך התפלל דוד (תהילים קטז, ט) "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", "זו ארץ ישראל", "ונקראת ארץ ישראל – חיים, כי היא חמדת הארצות והיושבים בה הם חיים ובריאים" (רד"ק שם).
אשרינו שזכינו לראות בתחיית העם בארץ ישראל, ובתורה המתרבה והולכת כאן בארץ ומביאה חיים לעם עליה!
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
