ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
השעה כבר 9 בערב והנער איננו. תגידו - לא הגיוני לדרוש מילד בן שבע לחזור בשעה סבירה הביתה, כדי שיוכל לאכול, להתקלח וללכת לישון בזמן? פלא, שאח"כ הוא מתקשה לקום בבוקר ולהתרכז במשך היום בלימודים? מה לא עשיתי? דיברתי יפה, גערתי, אך המסר לא נקלט. אולי פליק קטן (קטן, שלא יחבול בו כמובן) יועיל, במקום שבו נכשלו המילים?
--------------
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת בנ"ע 'כפר הרואה' וראש ישיבות בני עקיבא
חינוכו של אב וחינוכו של מחנך
החינוך מוטל על האב והאם בשווה, אך הלימוד - חובה הוא על האב. ההלכה מנחה אותנו, שכשהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו "תורה ציווה לנו משה". אינני יודע כמה אבות בדורנו מלמדים את בנם התינוק "תורה ציווה לנו משה", אבל אני יכול להעיד, שכשבאתי בגיל 14 לישיבת 'בית יוסף - נוברדוק' בפינסק, הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א בנו של רבי הסטייפלר זצוק"ל היה ילד בגיל 3-4, ובשעה שהבחורים הגדולים רצו להשתעשע אתו, הם העמידוהו על ספסל ובקשו ממנו לומר את סדר המשניות בש"ס, והוא אכן אמר אותם, סימן - שאביו לימדו.
חינוך זו משימה יוצרת. הפסוק אומר: "ועיר פרא אדם יוולד" (איוב י"א), האבא הביולוגי הריהו כעיר פרא, אך מעיר פרא - יוולד אדם במידה ונחנכו כראוי. אין האדם נולד רע או טוב, את זה הוא קונה ומתחנך מהסביבה, וממי שמקדיש לו תשומת לב ומחנכו. לביצוע משימה זו הדריכנו הכתוב: "חושׂך שבטו- שונא בנו, ואוהבו- שחרו מוסר" (משלי י"ב), וכפירוש המלבי"ם (בתמצית):
אב שחושׂך שבטו מבנו לא משום צערו של הבן, אלא משום שהדבר גורם לו צער, ומתוך האהבה העצמית - אין הוא מייסר את הבן - בסופו של דבר הוא ישנאנו! אבל האוהב את בנו ולא את עצמו - משחר ילדותו של הבן ייסרנו - בדיבור, וכשצריך גם בשבט, ואם אינו עושה זאת כשיש צורך בכך הרהו חוטא בנפש הילד. מקומו של השבט הוא רק כשהילד עדיין צעיר, בראשית חינוכו כמו שנאמר:" חנוך לנער על פי דרכו" שמשמעו בראשית דרכו.
כללים אלו נאמרו באב, אך ספק גדול הוא לנו אם גם רבו מחנכו צריך לנהוג כך, שהרי הבדל גדול ביניהם. לאביו האדם קשור כל ימי חייו, ואילו מורו מתחלף מגיל לגיל. הן אפילו באביו דרשו רבותינו להימנע מעימות עם בן גדול, שמא הבן לא ישלוט בעצמו ותגובתו תכשילהו, ונמצא עובר על מצוות כיבוד ומורא אב ואם, ואִם ביחס לאב כך, ביחס לרב מחנך - על אחת כמה וכמה. כללו של דבר: את ה'שבט' נשאיר לאב וגם זה רק בגיל צעיר, ואת עצמנו כמחנכים נרגיל: "ואוהבו שחרו מוסר", מתוך אהבה וחיבה נקרבהו, ובשעת הצורך נייסרו בדברים המשברים את הלב .
--------------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
טובת הילד - הכאה קלה בשעת הצורך
החכם מכל אדם שלמה המלך אומר "חושׂך שבטו שונא בנו". מי שמונע את עצמו מלהעניש את בנו, כאשר יש צורך בכך, הוא אינו מטיב עם בנו אלא מרע לו, וכאילו שונא אותו. איני רואה בהכאה קלה מבוקרת לצורך חינוכי דבר שלילי. בעיני הכאה קלה פוגעת פחות בילד מגערה בפה שמעליבה. כי סטירת לחי היא פגיעה בגוף ועלבון פוגע בנפש, מכה כואבת לרגע אך הטחת עלבונות והשמעת חסרונות הילדים עושה נזק רוחני נפשי גדול הרבה יותר.
וכבר אמרו חכמים גדול עונשו של מוציא שם רע יותר מהעושה מעשה, כלומר הוצאת שם רע בדבור חמורה יותר. כהורה בקשתי מהמורים של ילדי, שאם הם צריכים להעניש אותם, אני מבקש שיתנו להם מכה קטנה, ואל יטיחו בהם עלבונות ששוברים את בטחונים העצמי. אמנם חוקי המדינה אוסרים להעניש עונש פיזי, וזאת על מנת למנוע תופעות של התעללויות קשות, אך האיסור הגורף להשתמש בעונש פיזי אינו נכון.
איני סבור שבגלל יחידים חריגים, שאינם יכולים לשלוט על עצמם, צריך להגביל את הכלל כולו מלהשתמש באופן מבוקר בשעת ההכרח בעונש של מכה קלה. בעיקר אצל קטנים שעדין אינם מבינים אלא באופן זה, כגון ילד קטן שנוגע בתקע חשמלי מסוכן, ורק מכה מרתיעה אותו מלנגוע ולהסתכן, או ילד שמרביץ לאחרים, ושום דבור לא פועל עליו רק מכה. "חוסך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר"
--------------
הרב אורי כהן שליט"א ראש כולל 'מרץ', מבשרת ציון
רק מתוך אהבה
הזכות הגדולה ביותר של הילד היא להיות מחונך. שמירת זכויות הילד האמיתית היא לגדלו ולחנכו להיות 'אדם טוב וישר', מכין עצמו לחיי תורה ומעשים טובים . חינוך נקנה לעיתים בדרך הקשה, לפיכך אמר שלמה בחכמתו (משלי כ"ט): "יסר בנך וינחך", וכוונתו גם לייסורים בדברים (כמבואר בפסוק "לא בדברים יווסר עבד " (שם י"ט), משמע שבן כן). ממילא, מי שבטבעו שומע להדרכת הוריו ומחנכיו, אין סיבה ואין מקום להכותו (מכות ח:), אולם מי שהוא בבחינת "עייר פרא אדם ייוולד", חובה על מחנכיו לנתבו לדרך התורה ויראת שמיים גם בייסורים גופניים. אך חשוב להדגיש: המוסר, הן בדברים והן בהכאה, יתקבל אצל הבן\התלמיד בהבנה (גם אם לא בהסכמה), רק אם הוא יהיה משוכנע שהדבר נעשה למענו ולטובתו. זו הסיבה שאין טעם להכותו מתוך כעס , וממילא יש איסור בהכאה ("לא יוסיף": אזהרה מלהכות כל איש מישראל וכו' - ספר החינוך פרשת כי תצא), שהרי ההכאה הותרה רק לטובת הילד, והכאה מתוך כעס לא תועיל.
יש מחנכים הסבורים, שאין להכות ילדים בשום פנים ואופן, בגלל הנזק הנפשי הנגרם להם. אולם צריך לזכור שהנפש רגישה ל'מכות נפשיות' הרבה יותר מלמכות גופניות, לכן גדול יותר הנזק העלול להיגרם מפגיעה נפשית, כגון עלבון בפני ילדים אחרים, הרחקה משאר הילדים, הפליה בין הילדים בבית או בכיתה וכו'. לכן רצוי לעיתים להכות מעט את הילד כדי למונעו מלהזיק, או מהתנהגות אלימה, מאשר להרבות בעונשים נפשיים.
ילדים בגיל הרך מאוד, שאינם מבינים מהו 'עונש', ובודאי שאינם מקבלי תוכחה - מבינים היטב מה עומד מאחורי מכה הניתנת להם ביד אוהבת מההורים. חינוך להתנהגות הולמת בגיל הרך, חוסכת את הצורך להרבות בכפיית הנהגה טובה בגיל מתקדם יותר, וזו טובת הילד. אולם, הכאת נערים אסרו חז"ל, מחשש שמא יעמוד הנער על נפשו ויכשל בעוון החמור של הכאת אביו או רבו. גם אם יקבל הנער את העונש הגופני ב'הכנעה' ייגרם נזק קשה ביותר למערכת היחסים בין המכה למוכה, מפני שהמתבגר נעלב מאד מקבלת מכות מהורה ומחנך, ממילא אין תועלת לנער בהכאה, והמכה עובר על 'לא יוסיף'. ונזכה ל"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
