ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אחדות כתנאי להשכנת שכינה? ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים ניצבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אלול תשס"ו

אחדות כתנאי להשכנת שכינה?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה רבנו:
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אלוקיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ט ט).

הדגשה כפולה של הכתוב בעניין של כלל ישראל. גם הפרשיה הקודמת המשמשת כהקדמה לפרשתנו מדגישה עניין זה:
"ויקרא משה אל כל ישראל" (שם, שם א).

עיון בסוף פרשת וילך מגלה כי גם היא מסתיימת באותה הדגשה
"וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם" (שם ל"א ל).

לביטוי "ניצבים" יש משמעות מיוחדת בהרבה מאוד מהופעותיו בתנ"ך.

נתחיל בענייני דיומא. בימים אלה מנסה עם ישראל להיות בבחינת "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ" גם באמצעות אמירת שלש עשרה מידות, שם אנו מוצאים:
"וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר...וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר ... וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'... וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת... (שמות ל"ג ל"ד).

על פסוקים אלה אומרים חז"ל:
"אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).

מכאן למד הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל כי כל שליח ציבור בימים נוראים מייצג כביכול גם את השכינה.

נביא עוד כמה:
"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' ... וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (בראשית י"ח א-ב).
"הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם..." (שם כ"ד יג).
"לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתו" (שמות ז' טו).
"וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ" (במדבר כ"ב כג).
"אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'" " (שמו"א א', כו).
"וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה" (שם י"ט, כ),

ועוד רבים.

בכל המאורעות הנ"ל מתואר מצב של גילוי שכינה ברמה זו או אחרת. כך בזמן ההתגלות אל אברהם באלוני ממרא וכך בזמן התבררות הסימן האלוקי בבחירת רבקה. גם חלומו הנבואי- פלאי של יעקב (והשוה גם ללשון בחלומו של יוסף על האלומות בשדה) בוודאי מבטא מצב של התגלות.

עקרון זה מפורש בדברי חז"ל, בעניין התייצבותה, כביכול, של אחות משה וז"ל:
"ותתצב אחותו מרחוק - א"ר יצחק: פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר; ותתצב - וכתיב: "ויבא ה' ויתיצב" (שמואל א ג' י) (סוטה דף יא עמוד א, עיינו גם שם יג ע"א מבואר שחז"ל ראו במעמד זה מבחן למרים, כמי שמדברת בשם השכינה). או בהגדרתם המכלילה "ואין יציבה אלא נבואה שנ' ראיתי את ד' נצב על המזבח (עמוס ט' א)" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה י ד"ה ותקח מרים).

(במאמר מוסגר נרמוז לכך שיתכן שגם המצבה ששימשה כלי לגיטימי לעבודת ד' בתקופת האבות שמה נובע מהשורש י.צ.ב שקשור בטבורו לגילוי שכינה).

אם כן, נוכל להגיע למסקנה מאוד מעניינת, כדי להגיע למצב של נוכחות שכינה יש צורך באחדות של כלל ישראל. כדי להיות ניצבים לפני הקב"ה במשמעות ובמובן של גילוי שכינה, יש צורך בנוכחות של כל חלקי העם מן הגדול ועד הקטן מראשי השבטים ועד חוטבי העצים ומן הזקנים ועד שואבי המים. אחדות זו, אין פירושה אחידות. האחדות באה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה, שם נלחמו כתף אל כתף בני המושבים והקיבוצים יחד עם העולים החדשים, כולם עם בוגרי ישיבות ההסדר והמכינות.

שתי שאלות אנו צריכים לשאול את עצמנו: האם כל מגזרי החברה הישראלית היו שם? האם כל אלה שהיו שם, הרגישו שהם מאוחדים עם ההנהגה הנוכחית של מדינת ישראל? נשאיר את שתי השאלות פתוחות לדיון ציבורי מעמיק.

נתפלל כי כל העם יתייצב בלב אחד כאיש אחד באמירת שלוש עשרה המידות להגברת הרחמים.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il