- שבת ומועדים
- תקיעת שופר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
תוקעים ומריעים
תקיעת שופר יש בה ג' בחינות: הראשונה - עקדה ומתן תורה, הימים המאושרים של גילוי מלכות שמים. השניה - גאולה לעתיד לבוא, "והיה ביום ההוא" וכו'. והשלישית - מה שבינתים, שמתבטא ע"י התרועה. "יום תרועה" - "יומא דיבבא" (ראש השנה לג, ב) כנגד ימי הגלות. הראשונה והאחרונה ישרות והאמצעית שבורה ורצוצה, לפעמים בגנוחי גניח ולפעמים ילולי יליל.
וזה אפשר לומר בכונת דברי רבי יצחק (ראש השנה טז, א): "למה תוקעים ומריעים כשהם יושבים ותוקעים ומריעים כשהם עומדים כדי לערבב את השטן". כשישראל היו יושבים על אדמתם, כשהכל הולך למישרים, אף אז היתה ההלכה של "המריעים", כשדומה שאין מקום ליבבה; ומאידך גיסא כשהם עומדים, כשנתלשו ממקומם ועומדים בבחינת ארעי, אף אז "תוקעים", אעפ"י שאז דומה שהכל נהפך ליבבה, אלא שהכל בא בכדי לערבב את השטן. כשנמצאים במצב מנוחה מוכרחים להזכיר את היבבה, צריך להזכיר בכדי לדעת שאין זה מוכרח להיות בטבע, שזהו נס נסתר, שצריך להרגיש, לדעתו ולהודות עליו בכל יום, שלא יהא מצב של "וישמן ישורון ויבעט"; ומאידך גיסא, כשכל העולם כולו נהפך לגיהנום, כשכל האנחות כולן מתאחדות לאנחה אחת מחרישת אזנים, כשמריעות חצוצרות המלחמה, אף אז יש אפשרות לערבב את השטן בהזכרת התקיעה הישרה של גילוי שכינה בעבר ובעתיד, מתוך הכרת אמונה ברורה כי הימים הם ימי מעבר, והתרועה היא הקדמה לתקיעה שלאחריה.
וזהו: "אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון בשמך יגילון כל היום" וכו' (תהילים פט, טז-יז). כי רק עם ישראל הוא יודע פירושה של תרועה, יודע כי גם בזה אור פני ה' יהלכון אתנו, וגם במדת הדין, שהם ימי ראש השנה, אז - "ה' אורי". וע"כ "בשמך יגילון כל היום" - "כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר" (סנהדרין קי, ב). באיזה שהן תקופות ביום תמיד יש בהם הגילה - גילו ברעדה. ומתוך זה "בישועתך ירומו".
וזה אפשר לומר בכונת דברי רבי יצחק (ראש השנה טז, א): "למה תוקעים ומריעים כשהם יושבים ותוקעים ומריעים כשהם עומדים כדי לערבב את השטן". כשישראל היו יושבים על אדמתם, כשהכל הולך למישרים, אף אז היתה ההלכה של "המריעים", כשדומה שאין מקום ליבבה; ומאידך גיסא כשהם עומדים, כשנתלשו ממקומם ועומדים בבחינת ארעי, אף אז "תוקעים", אעפ"י שאז דומה שהכל נהפך ליבבה, אלא שהכל בא בכדי לערבב את השטן. כשנמצאים במצב מנוחה מוכרחים להזכיר את היבבה, צריך להזכיר בכדי לדעת שאין זה מוכרח להיות בטבע, שזהו נס נסתר, שצריך להרגיש, לדעתו ולהודות עליו בכל יום, שלא יהא מצב של "וישמן ישורון ויבעט"; ומאידך גיסא, כשכל העולם כולו נהפך לגיהנום, כשכל האנחות כולן מתאחדות לאנחה אחת מחרישת אזנים, כשמריעות חצוצרות המלחמה, אף אז יש אפשרות לערבב את השטן בהזכרת התקיעה הישרה של גילוי שכינה בעבר ובעתיד, מתוך הכרת אמונה ברורה כי הימים הם ימי מעבר, והתרועה היא הקדמה לתקיעה שלאחריה.
וזהו: "אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון בשמך יגילון כל היום" וכו' (תהילים פט, טז-יז). כי רק עם ישראל הוא יודע פירושה של תרועה, יודע כי גם בזה אור פני ה' יהלכון אתנו, וגם במדת הדין, שהם ימי ראש השנה, אז - "ה' אורי". וע"כ "בשמך יגילון כל היום" - "כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר" (סנהדרין קי, ב). באיזה שהן תקופות ביום תמיד יש בהם הגילה - גילו ברעדה. ומתוך זה "בישועתך ירומו".
(מכת"י)
תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן
פרק ב
הרב יהודה זולדן | תשס"ח

"בשם ה' כי אמילם"
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל | אלול תש"ז
השופר בראש השנה
הכנה לימי הדין
הרב אליהו ברין | כז' אלול התשע"ב

קול תרועת רחמים
הרב דוד דב לבנון | תשרי תשפ"ג

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ראש ישיבת "מרכז - הרב", ראש כולל "ארץ-חמדה" וחבר ביה"ד הגדול בירושלים.

תוכנה של עבדות ותוכנה של מלכות
שבת הגדול תשכ"ג

פוחת והולך או מוסיף והולך

מאי חנוכה?

שיר השירים
לשבת חול המועד פסח, תשי"ז
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
האם מותר לפנות למקובלים?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מה מברכים על מנה אחרונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
זמן סליחות
הרב אליעזר מלמד | כו אלול תשס"ז

כיצד ניתן להתיר נדר?
הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה אב תשע"ה

סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
תתפלא! יש לך המון זמן!
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ד
מהות התשובה
הרב אליעזר בן פורת | ו' תשרי תשפ"ג
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד
