ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
סעודת ליל ר"ה היא הסעודה הראשונה של האדם בשנה החדשה, וחשוב מאד לערוך את הסעודה הזאת בשמחה ובדברי תורה, ויהיה לו לסימן טוב לשנה החדשה. ויזהר מאוד שלא להקפיד בביתו כלל בכל השנה, ובפרט בראש השנה. וכשיבא לביתו מבית הכנסת יברך את אשתו במאור פנים בשנה טובה ובברכת "תכתבי ותחתמי לחיים טובים ולשלום" (בא"ח שם אות ו').
אמירת "פתח אליהו"
עד "קם רבי שמעון" (במחזור 'קול יעקב' הוספנו גם את ההמשך "קם רבי שמעון" עד "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", וטוב לומר את כולו)
ובאמירה זו יש סגולה נפלאה שמכניס את אליהו הנביא לביתו, וגם יש בזה דברי תורה (עיין בא"ח שם אות ז').
פסוקי ברכה כשנכנס לביתו
טוב לומר כמה פסוקי ברכה המובאים במחזור 'קול יעקב' (בעמודים רכג - רכז):
"ונח מצא חן בעיני ה'" - י"ב פעמים. וידע האדם שהעיקר הוא למצוא חן בעיני אלוקים, ורק אחר כך בעיני אדם.
"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' " - י"ב פעמים. אומרים חז"ל שהיתה השנה קשה והארץ קשה ובכל זאת נתברך ב"מאה שערים" מאת הקב"ה. ולכאורה, הרי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, ומדוע יצחק עושה חשבונות כמה תבואה תצמח לו? אלא אמרו חז"ל שיצחק אבינו תיקן את דיני המעשרות (עיין לרמב"ם פ"ט מהל' מלכים ה"א). והוא נתן את המעשרות על חשבון מה שיצמח לו, ולכן זכה לברכה מיוחדת "ויברכהו ה"'.
"כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" - עשר פעמים. גם בפסוק זה ישנה חשיבות שיזכה האדם לחיוּת ואור.
"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" - י"ז פעמים. וסופי התיבות יוצא: עקיבה.
"ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום" - עשר פעמים. ויכוון שיהיה לו שלום עם עצמו, "וביתך שלום" - שלום בית עם אשתו, שהרי ביתו זו אשתו, וכדברי הגמרא בשבת (דף קי"ח ע"ב): "אמר רבי יוסי: מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי, ולשורי שדי". וכן יכוין שיהיה לו שלום עם ילדיו, ויהיה שלום על כלל ישראל, ואמרו חז"ל (ב"ק צ"ב ע"א): "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה". ומ"מ כשמברך את בני ביתו לא יחשוב שעושה כן כדי שהוא יתברך, אלא יברכם, ומסתמא המברך יתברך.
אמירת "שלום עליכם" ו"אשת חיל"
אנו נוהגים לומר "שלום עליכם" ו"אשת חיל" כמו בכל שבת לפני אמירת הפסוקים.
קידוש
שהחיינו - יש נוהגים ללבוש בגד חדש או להביא פרי חדש על השולחן בעת הקידוש בלילה השני, ומברכים "שהחיינו" בעוד הפרי מונח על השולחן. ואם אין לו פרי חדש, יברך שהחיינו" בלילה השני גם ללא פרי חדש, ואין צריך להקפיד לחזור על זה (בא"ח נצבים אות ח').
ויש נשים שנוהגות בכל לילה שמברכים "שהחיינו" בקידוש, לברך "שהחיינו" כשמדליקות נרות.
אמירת "לשם יחוד" לפני הקידוש - בסידור 'קול אליהו' (לימות החול) הבאנו נוסח 'לשם יחוד' קודם הקידוש בערב שבת, ובו כתוב "הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה דאורייתא לקדש את השבת (בדברים), ולקיים מצוות עשה דרבנן לקדש על היין" וכו' (עיין בסידור 'קול אליהו' עמוד 410). שהרי מדאורייתא אין מצוה לקדש על היין בשבת, אלא המצוה היא לקדש את השבת בדברים, וסגי שיאמר "ברוך מקדש השבת", ורק חכמים תקנו לקדש על היין. ומי שלא אומר כן, או שאומר להפך, נמצא מוסיף או גורע על מה שכתוב בתורה - נוסח זה אומרים גם כשראש השנה חל בשבת.
ונחלקו הפוסקים אם הקידוש בליל ראש השנה הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועל כן כשראש השנה לא חל בשבת, כתבנו בנוסח "לשם יחוד" שלפני הקידוש (מובא במחזור 'קול יעקב' בעמוד רכ"ח) : "הנה אנכי מוכן ומזומן לקיים מצות קידוש ראש השנה" וכו' - ולא פרטנו אם מצוה זו מדאורייתא או מדרבנן, והקב"ה כבר יודע לפרש כך או כך.
מעומד - יש שנוהגים לומר "שלום עליכם" ו"ויכולו" בעמידה, ואת הקידוש - בישיבה. אך מנהג רוב הספרדים וחלק מהנוהגים לפי הזהר, לומר "שלום עליכם" וכו' וכן את הקידוש בעמידה. וכל אחד יעשה כמנהגו.
"סימנים" - מאכלים מיוחדים
נוהגים להביא מאכלים מיוחדים שהם "סימנא טבא" - לסימן טוב לכל השנה.
מקדימים לברך על התמר
יש המקדימים לברך על תפוח בדבש, כסימן לשנה טובה ומתוקה, כי הוא חביב בלילה זה. אך ראוי לברך תחילה על התמר, וכן אנו נוהגים, וזאת מכמה סיבות: הוא משבעת המינים, הוא מתוק, וכמו כן עץ התמר הוא גבוה - לסימנא טבא, והמעלה האחרונה היא - "צדיק כתמר יפרח" (תהלים צב, יג). וכשמברך "העץ" על התמר יכוון לפטור את כל פרי העץ שיאכל.
כיום מוכרים בשוק תמרים שנשמרו בהקפאה והם אינם חדשים אלא משנה שעברה, ואם הוא יודע שהתמרים שקנה הם חדשים, מה טוב ויברך "שהחיינו". ואם מסופק - יקדים ברכת שהחיינו בהרהור (ויזהר שלא יהיה על השולחן כשמקדש).
ואסור להפריד את התמרים מהאשכול ביו"ט או בשבת משום תולש, ועל כן מערב שבת או מערב יו"ט יפריד את התמרים מהאשכול.
שנה טובה ומתוקה
יש הטובלים את התפוח בדבש ויש טובלים אותו בסוכר, ושניהם לסימנא של שנה טובה ומתוקה.
ואלו ואלו לא יאמרו חדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש או כסוכר, כי כתוב "דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאותו" (משלי כה, טז). אם אוכל הרבה דבש או למשל כוס תה עם כמה כפות סוכר כבר א"א לשתותו והדבר נמאס, לכן לא יאמר 'כדבש' או 'כסוכר', אלא רק 'חדש עלינו שנה טובה ומתוקה'.
לימוד מסכת ראש השנה
בשני הלילות של ראש השנה טוב ללמוד משנה מסכת ראש השנה כולה. במסכת זו יש ארבעה פרקים - ויכוין שהם כנגד ארבע אותיות שם אדנו"ת. ואם קשה לו ללמוד את כולה בליל א', ילמד בכל סעודה פרק אחד ואז יסיים את כל המסכת בשתי הסעודות של שני ימי ראש השנה.
תשליך
א. לאחר תפלת מנחה, הולכין לעשות "תשליך" ליד מקור מים. והוא רמז להשלכת החטאים למצולות ים על פי הפסוק (מיכה ז, יט) "ותשליך במצולות ים כל חטאתם".
ב. עושים תשליך גם ביום שבת, אך יזהרו שלא לטלטל סידור או חפצים אחרים במקום שאין עירוב (בא"ח נצבים אות יב). ועל כן, אלו שהולכים לעשות "תשליך" למשל בליפתא, יזהרו מטלטול, כי שם ודאי אין עירוב.
ג. מי שעושה תשליך ליד בור מים, יזהר להרים את המכסה מערב יו"ט, כי לעיתים יש עפר הדבוק בחזקה מסביב למכסה, וכשמרים את המכסה גורם להפרדה ויש בזה משום סותר.
וכן יזהרו שלא יעמדו ילדים מסביב לבור או בקרבתו משום חשש סכנה.
ד. כשעושים תשליך מנערים שולי הבגדים בשעה שאומרים "מי אל כמוך", והוא בא לרמז ליתן לב להשליך את החטאים שהם חיצונים לאדם כמו הבגדים.
מסופר על רבי יצחק ישראל זצ"ל שהיה חכם ופיקח גדול, אך עני מרוד, ומרוב עוניו היה רגיל להתבדח. יום אחד הוא ראה רב אחד שכנראה אכל עגבניה, ובשולי מעילו נדבקו כמה חתיכות עגבניה. אמר לו רבי יצחק: "טומאתה בשוליה" (איכה א, ט) ?! אמר לו הרב: מה אתה אומר? אמר לו רבי יצחק: אמרתי "טומטס" בשוליה (טומטוס בלשון לעז פירושו עגבניה).
פעם אחת חלה הרה"ג יעקב מאיר זצ"ל - הראשון לציון והרב הראשי לישראל, והלך הרב יצחק ישראל לבקרו. כשראה שהוא בשלבי החלמתו, בירך אותו ואמר "בריך רחמנא דיהבך על עפרא ולא יהבך עלן". שמע זאת הרה"ג יעקב מאיר שהוא אומר את היפך דברי הגמרא (עיין ברכות דף נ"ד ע"ב ששם כתוב 'בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא'), וכעס מאד, כי לכאורה זה נשמע כקללה. אמר לו רבי יצחק ישראל, מדוע הינך כועס הרי התכוונתי לברך אותך ולא חלילה להיפך, ובאמת הרי אמרתי ברוך ה' שהעמידך על רגליך, על הארץ (על עפרא) ולא נתן לנו לשאת אותך על כתפינו במיטת מתים. נרגע הראשל"צ ואמר לו: בחכמה עשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
