ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בספרה, 'הכל לאדון הכל', היא מספרת את הסיפור הבא: לאחר שהתארסתי עם משה, הלכנו לאחד המשרדים כדי לסדר את המסמכים שלנו. לצורך המסמכים, היינו צריכים שהורי יבואו עימנו. הגענו לחדר ההמתנה באותו משרד, וראינו שם שולחן עם ארבעה מושבים פנויים. באופן טבעי, אני והארוס שלי, התיישבנו בשני כסאות סמוכים, ואילו אבי ואימי התיישבו בשני כסאות מרוחקים, משני קצות השולחן.
'עקצתי' את הורי ואמרתי להם: אני ומשה מכירים זמן קצר, וכבר חשוב לנו להיות קרובים זה לזה, ואילו אתם נשואים שנים רבות, ועדיין רחוקים זה מזה.
אימי ביקשה מאבי לענות לי, וכך הוא ענה לי: הקשר בינך ובין משה הוא חדש וטרי, ועדיין אינו חזק כל כך, לכן כדי להרגיש קשורים, עליכם לשבת במקומות סמוכים. אני ואמא, אחרי כל מה שעברנו ביחד, הלבבות שלנו כה מחוברים, עד שגם אם נהיה בשני קצות העולם, נהיה קשורים זה לזה...
הסוד הגדול של הזוגיות היהודית, נעוץ בחיבור פנימי עמוק וצנוע. מול התרבות השולטת היום ברחוב, המחפשת כל העת להחצין את הקשרים הזוגיים, וחושבת שהאהבה הנכספת נובעת מקשרים גופניים המוחצנים לכל עבר, מלמדת היהדות שהאהבה היא שירת הלבבות, ולכן עליה להישאר פנימית ומוצנעת.
וכבר דרשו דורשי רמזים, שהחתן מקדש את כלתו בטבעת, הדומה בצורתה לאות ס', כדי לרמוז על הסוד הפנימי המצוי בחיי הזוגיות.
עניין זה מתגלה במשכן ובמקדש במצווה שהצטווינו בפרשתנו על הכרובים "ועשית שנים כרבים... מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפרת... ופניהם איש אל אחיו". הכרובים ממשילים את קשר ישראל והקב"ה, כקשר בין איש ואשה, כפי שביארו חז"ל (יומא נד) שעל הכרובים נאמר "ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".
ובאמת, כשנכנסו נכרים להיכל, וראו את הכרובים, הרי שבעיניהם החיצוניות, הגסות והטמאות דימו לחשוב, שחס וחלילה, ישראל עובדים לעבודה זרה של עריות, עד ש"אמר ריש לקיש: בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו: ישראל הללו, שברכתן ברכה וקללתן קללה, יעסקו בדברים הללו? מיד הזילום (כלומר – זלזלו בישראל), שנאמר כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה" (שם).
אך מי שידייק בגמרא זו, יבין את עומק העניין. כל זמן שהכרובים היו בתוך קודש הקודשים, במקום צנוע ופנימי, הדבוק כל כולו בה' אלוקי ישראל, זה היה קדוש ונשגב, אך כשנכנסו הנוכרים והמקום הפך לפרוץ לעיני כל, הרי שמיד הם הוציאו זאת לשוק, ואז יש כאן פריצות וערווה, כי כשהקשרים הזוגיים מוחצנים לעיני כל הרי הם ח"ו הופכים לפריצות.
ואם נוסיף ונדייק במבנה הכרובים, הרי שהצטווינו שהם יהיו משני קצות הכפורת, ללמדנו שסוד הקשר הזוגי מצוי גם כשהזוג נמצא פיזית מרוחק ב'שני קצות השולחן', אך העיקר שבלבבו פנימה הוא מקשה אחת.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לבתים קדושים וטהורים, מלאי אהבה לאלוקים, ומתוך כך אהבת קודש פנימית ומכוונת בין איש לאשתו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
