ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה, וכתוב בבא"ח (ש"ר נצבים אות א'):
"מי שלא ישן בליל ערב ר"ה יכול לאכול עד עמוד השחר, אבל מי שישן לא יאכל אחר שינה, ורק משקה של קהוו"א מותר קודם עמוד השחר".
כיום אנו אומרים לאנשים שלא יצומו בערב ר"ה, כדי שיכנס ליום טוב כשהוא שמח, ולא רעב שלא יבא לידי כעס.
הליכה לבית הקברות
נוהגים ללכת בערב ראש השנה להתפלל על קברי צדיקים, ומרבים תחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ואין הכוונה להתפלל אל המתים עצמם כי זה בכלל "דורש אל המתים", אלא האדם מבקש מהקב"ה שישמע לתפילתו בזכות הצדיקים (בא"ח נצבים ב').
היה רב גדול מהזרם הליטאי, ואיני מזכיר את שמו, שסבר שאסור ללכת לבית הקברות ולהתפלל כי יש בזה משום "ודורש אל המתים". אשתו היתה ממשפחת הרידב"ז הקבור בצפת. והאשה היתה חולה ואמרו לה הרופאים שאין לה תקנה שתבריא.
וידוע שהרה"ג ז'ולטי ע"ה היה מקורב לאותו רב גדול, ואמרתי לו שיציע לו ללכת ולהתפלל על קבר הרידב"ז, והוא אמר לי, הרי רב זה סובר שאסור לעשות כן כי לדעתו יש בזה משום "ודורש אל המתים". בא אותו רב לביתו וסיפר לאשתו מה שאמר הרב ז'ולטי ומה שאני אמרתי. אמרה לו אשתו: הרי אני גידלתי אותך וטפלתי בך כל חמישים שנות נישואינו, האם פעם אחת המרתי את פיך ?! ועתה יש לי רק בקשה אחת שתלך ותתפלל על הקבר של הסבא שלי, כי אני חולה ואיני יכולה לעמוד על רגלי. אמר לה הרב: אני אעשה כדבריך. אך כיון שחשש שיראוהו מתפלל על קברי צדיקים, אמר לו הרב ז'ולטי שילך בלילה והוא ידאג שישימו אבוקה גדולה על קבר הרידב"ז, והוא יעמוד מלמעלה ויתפלל, וכן היה. חזר הרב מקבר הרידב"ז לביתו, ואשתו אמרה לו שבדיוק בשעה תשעה ורבע חשה בטוב. אמר לה בעלה: בדיוק בשעה זו עמדתי להתפלל. אבל הוא ביקש שלא יפרסמו שהתפילה על קבר הצדיק הועילה.
טבילה
א. טוב לאדם שיטבול בערב ראש השנה במקוה, כי הטהרה מועילה לשמיעת תפילתו של אדם.
ב. טובלים חמש טבילות, ומי שאינו זוכר כוונת הטבילות בפרטות, יטבול חמש פעמים ויכוון כמו שכתוב במחזור ('קול יעקב' בעמוד קלד) או בבא"ח בפרשת נצבים, וזה מועיל כמו שאנו אומרים על דעת רשב"י ורבי אלעזר בנו ועל דעת האר"י הקדוש וכדומה.
ג. יש מי שאומר שמברכים על טבילה זו: "ברוך אתה ה' וכו' אשר קדשנו במצוותיו וציונו על הטבילה", ואין הלכה כן.
ט' קבין לאנוס
מי שאינו יכול לטבול במקוה, כגון: זקן או חולה - ישפוך על גופו תשעה קבין מים, שהם כשלש עשרה וחצי ליטר מים ללא הפסקה, ובדיעבד זה מועיל. ויש אומרים שאין צריך בכלי דוקא אלא הוא יכול לעמוד תחת זרם המים במקלחת עד שיישפכו עליו ט' קבין מים ללא הפסקה, וזה מטהרו.
את השיעור מחשבים כך: יקח דלי או גיגית, ויניחם תחת הקילוח למשך חצי דקה, וימדוד כמה מים נכנסו, ועל פי זה ידע לחשב את הזמן הנדרש כדי שיישפכו עליו שלש עשרה וחצי ליטר של מים.
נטילת ע"ב לאנוס ביותר
מי שאינו יכול אפילו לשפוך על עצמו מים כדלעיל - יאמר נוסח "לשם יחוד" מיוחד המופיע במחזור 'קול יעקב' בעמוד קל"ה, ואח"כ יטול את ידיו ארבעים פעם, ואופן הנטילה נמצא במחזור בעמוד קל"ד (וכן בסידור 'קול אליהו' בעמודים שלג - שלד), ולאחר מכן יאמר עשר פעמים את הפסוק "לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי". ויכוין "לב טהור ברא" - ראשי תבות "טבל", וסופי תבות "אבר", שבטבילת אבר אחד נטהרים כל אבריו.
טבילת אשה
ובכדי למנוע מכשול, אנו מדגישים ששפיכת ט' קבין ונטילת ארבעים פעם, אינה מועילה אלא לטהרת גברים בלבד ובדיעבד. אבל אשה אינה עולה מטומאתה עד שתטבול כל גופה במקוה ארבעים סאה כדת וכדין, ואפילו תשפוך עליה כל מימות שבעולם לא יועיל לה (עיין לרמב"ם פרק י"א מהל' איסורי ביאה הל' ט"ז). וכשטובלת צריך שכל גופה יהיה בתוך המים, ואפילו אם רק שערה אחת יצאה מחוץ למים, לא עלתה לה טבילה ולא נטהרה מטומאתה.
המלאכים עונים אמן
יש לנשים מעלה וחשיבות מיוחדת בקיום מצוה זו. וכידוע המלאכים עונים אמן וטהור על הברכה והטבילה של האשה, אבל על הברכות שלנו אין המלאכים עונים אמן (עיין טהרת ישראל סי' קצ"ה אות קנ"א).
וידוע המעשה עם אמו של ישמעאל כהן גדול שפעם אחת ירדה לטבול ופגע בה מצורע, וחזרה וטבלה ופגע בה חזיר, וחזרה וטבלה ופגע בה גמל, ובפעם הרביעית גוי, ובחמישית ערל, ובששית כלב, ובשביעית חמור, ובשמינית סוס, ובתשיעית עם הארץ, ובעשירית ישמעאל, ובכל פעם טבלה טבילה אחרת. נכמרו רחמיו של הקב"ה ואמר: עד מתי צדקת זו מצטערת, וירד אליהו הנביא ועמד על פתח המקוה, והיא ראתה אותו, ובאותו לילה התעברה ויצא ממנה רבי ישמעאל כהן גדול.
בנביא כתוב על נעמן שר צבא של מלך ארם שהיה מצורע, והוא היה אותו אדם שמשך בתומו חץ והרג את אחאב. ואלישע אמר לו שילך ויטבול במימי הירדן ושב ורפא לו. ונעמן כעס ואמר לאלישע: "הלא טוב אמנה (אבנה) ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי". אומר לו אלישע: סתם טבילה לא תועיל לך, אבל אם תטבול כאשר ציוה אותך אלוקים, יועיל לך (עיין מלכים ב' פרק ה').
ראש השנה שחל בימים שבת וראשון
אם יבוא המשיח, יתכן והוא ישנה את התאריך של ר"ה, כי קביעת זמני המועדים תהיה על פי קידוש הלבנה.
שלא להכין מיו"ט אחד למשנהו
בראש השנה ישנם שני ימים טובים, ונחשבים שני ימים אלו ליום אחד ארוך. ומיהו, למרות ששני הימים של ראש השנה נחשבים ל"יומא אריכתא", יש לדעת שאין יום טוב אחד של ראש השנה מכין ליום טוב השני של ראש השנה, ואפילו אם שניהם יחולו בחול, וכל שכן אם יו"ט הראשון חל בשבת שאסור להכין ליו"ט שני. ולכן, יש להזהר שלא לערוך את השולחן ולהכין שאר מאכלים משבת לצורך סעודת ליל ראש השנה במוצאי שבת (עיין לכה"ח סי' תמ"ד ס"ק מ"ה).
(אם למשל יחול שבועות ביום ראשון, וביום שבת הוא אומר שישכב לישון כדי שיהיה לו כח ללמוד בלילה - יש בזה משום הכנה ואסור לעשות כן. אבל אם הולך לישון ולא אומר כלום - מותר. עיין למש"ב סי' ר"צ ס"ק ד').
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך עושים קידוש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
