ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ונוהגים לתקוע השופר של איל כדי לזכור את עקידת יצחק בן אברהם - ואנו רוצים שתי זכויות של העוקד והנעקד.
הברכות
ביום א' דראש השנה מברך התוקע "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", אולם ביום ב' דראש השנה מברך רק "לשמוע קול שופר" (ויש שנוהגים לברך "שהחיינו" בשני הימים). וכשחל יום ראשון של ראש השנה בשבת - אין תוקעין בו, ולכן ביום השני מברכים גם "שהחיינו" (עיין לשו"ע סי' ת"ר סעי' ג').
ומעשה היה בבעל תוקע מאחינו האשכנזים, והם נוהגים לברך "שהחיינו" על תקיעת השופר בשני הימים. ביום הראשון הוא בירך "שהחיינו", וביום השני הוא ביקש שיביאו לו בגד חדש כדי שיברך עליו "שהחיינו" ויפטור את התקיעה. אמרו לו: קח פרי חדש ותברך עליו. אמר להם הבעל תוקע: אין מנהגי לאכול לפני התקיעה.
קביעת עיתים לתורה
הזכות הגדולה ביותר, והסנגוריא הטובה ביותר שיש לאדם היא לימוד תורה וקביעת עיתים לתורה, כי בלי תורה התשובה איננה שלמה, ולכן אנו אומרים בתפילה "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך", ורק אחר כך "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך".
תשובה קדמה לעולם
כתוב (תהלים צ, א- ב) "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא ותאמר שוב בני אדם". אומרים חז"ל, לפני שברא הקב"ה את העולם, הוא ברא את התשובה (עיין פסחים נ"ד ע"א).
ותשובה היא דבר שאינו מובן, משל למה הדבר דומה ? אדם לקח כוס זכוכית וזרקה לרצפה והיא נשברה לרסיסים, הרי לא יועיל שיאמר 'חטאתי עויתי פשעתי', כדי שהכוס תשוב להיות כבתחילה.
אבל בתשובה אין הדבר כן, וכדברי הרמב"ם (פ"ז מהל' תשובה ה"ו): "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ונאמר ולא שבתם עדי נאם ה' ונאמר אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד".
כשאדם חוזר בתשובה, הוא נהפך להיות דבר חדש לגמרי, ומעלתו שונה ממה שהיה לפני שחזר בתשובה. ועל כן אמרו חז"ל (ברכות דף ל"ד) "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין".
וכבר מעתה יחשוב כל אחד לעצמו, מה עליו לתקן, וכבר אמרו חז"ל (ברכות דף ז') "טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממאה מלקיות" - כשאדם מייסר את עצמו בדברי תוכחה ועורך חשבון נפש עם עצמו, אז הוא מקבל את דברי התוכחה בשלמות, וזה יותר טוב ממאה תוכחות ומלקויות שיתנו לו אחרים.
אנו אומרים לקב"ה: ריבונו של עולם, אנחנו כבר לומדים תורה, וכבר מוסיפים בלימוד התורה, ותראה כמה יהודים באים לשיעור זה ללמוד תורה, ובזכות כנישתא חדא שלומדים תורה תרחם על עמך ישראל.
ויהי רצון, שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, ויתקע בשופר גדול לחירותנו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
