ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מעשה שהיה כך היה. באותה שנה, התגוררתי בעיר ערד, והתפללתי בבית כנסת קטן אחד. צעיר המתפללים הייתי, והנה רגע לפני קריאת פרשת זכור, ניגש אלי אחד מזקני המתפללים, ניצול שואה, וחיבק אותי בחזקה.
עמדנו כך חבוקים במשך כל הקריאה, והוא נאנח אנחה עמוקה, ולחש – "זכור את אשר עשה לך עמלק". חשתי, שבחיבוק זה הוא העביר מדור לדור את מקל זיכרון מעשה עמלק, והציווי למחותו...
אנו קוראים את זכור בשבת שלפני פורים, כדי "לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק, וכדי להקדים זכירת מחית עמלק לעשייתה, וכדכתיב: והימים האלה נזכרים ונעשים" (משנה ברורה תרפה, א).
וכעין זה, מצאנו שעמלק מופיע מספר פעמים בתנ"ך ובהיסטוריה היהודית, ובכל פעם הוא מופיע לפני התקדמות ועליית מדרגה נוספת בתולדות ישראל.
בפעם הראשונה, סוף פרשת בשלח, עמלק תוקף את עם ישראל בפרק הזמן שבין קריעת ים סוף למתן תורה. נמצא, שתקיפתו מגיעה רגע לפני מתן תורה.
בפעם השניה, בפרשת חוקת, (במדבר כא, א) נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד, יושב הנגב, כי בא ישראל... וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". חז"ל מבארים, שהמדובר בעמלק יושב הנגב, אלא שהעמלקים התחפשו לכנענים, כדי שישראל לא יוכלו להתפלל בצורה מפורשת כנגדם. גם שם מדובר בערב הכניסה לעבר הירדן המזרחי, והארץ המובטחת.
הפעם השלישית, בזמן שאול, (שמואל א' טו), כשהוא נשלח על ידי שמואל למחות את עמלק. בשליחותו זו הוא מצטווה לקיים את הציווי שהצטוו ישראל בכניסתם לארץ (סנהדרין כ:) "להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". על המצוות להתקיים דווקא בסדר הזה, לכן כשהעם התעלה למדרגת מלך, וכהכנה להקמת המקדש, הצטווה שאול להכרית את עמלק.
שאול לא סיים את המלאכה, וכך אנו פוגשים את עמלק בפעם הרביעית, בעת ששאול נופל בקרב מול פלישתים, חוזרים דוד ואנשיו לעירם צקלג, ומגלים (שמואל א', ל) שהעמלקי שרפו את עירם ושבו את נשיהם וילדיהם. הם רודפים אחריהם, ומכים אותם מכה ניצחת. וכך, ערב הקמת המלכות הנצחית של ישראל, מלכות בית דוד, וכהכנה לבניין המקדש, אנו נלחמים שוב בעמלק. (במקרה זה, התנ"ך קורא להם 'עמלקי' ולא עמלק, שהרי עמלק עצמו כבר הוכה בימי שאול, ונשאר רק אגג, וכנראה הכוונה כאן לשבטים שהיו קרובים לעמלק המרכזי).
הפעם החמישית היא בימי נס פורים, ערב הקמת בית המקדש השני, מנסה המן העמלקי להשמידנו, ואנו ניצלים בהנהגת מרדכי ואסתר.
ובימינו, בערב שיבת ציון המתחדשת, מכה בנו קשות העמלק הנאצי. על זיהוי העם הגרמני כעמלק, מסופר, שבזמן שבא הקיסר הגרמני לביקור בארץ, לרגל חנוכת תעלת סואץ, יצאו כל יהודי ירושלים לקבל את פניו. כידוע, הלכה היא שמצווה ללכת לראות את כבוד מלכי אומות העולם, כדי שבעזרת ה' נזכה לראות בעתיד שכבוד מלכי ישראל יגדל מכבוד מלכי הגויים.
אולם, הרב יוסף חיים זוננפלד, לימים רבה של העדה החרדית בירושלים, לא יצא לקבלו, מפני שאמר שמסורת בידיו מהגר"א, שגרמניה היא עמלק. ומדובר על כ- 40 שנה לפני השואה.
ובאמת, יש סיבה פנימית עמוקה לכך שעמלק מגיע תמיד לפני מדרגה חדשה של עם ישראל. עמלק, הוא תמונת המראה של עם ישראל, ישראל שורש הקדושה "קודש ישראל לה', ראשית תבואתו", ועמלק שורש הטומאה "ראשית גויים עמלק".
כשאדם יוצא למיזם חדש, יש אנשים שבאים ואומרים לו – אין לך סיכוי להצליח, שהרי אלו ההפגמים במיזם שלו. וכאן המבחן שלו, אם ישבר מדבריהם, נמצא שהפגמים גדולים מידי, ואין בכוחו ליישם את המיזם החדש. אולם, אם יהפוך את המראה שהם מציבים מולו להזדמנות, הרי יתקן את פגמיו, ויהפוך את המיזם שלו למוצלח יותר.
זה מה שקרה ליעקב אבינו. ערב שיבתו לארץ, נאבק עימו המלאך. על מאבק זה נאמר לשון 'ויאבק', 'ויחבק', 'ויתקשר', כביכול יש כאן שניים שווים, שמנסים להפיל זה את זה. וכשיעקב ניצח, מתברר שלמלאך אין שם, ואילו ליעקב נולד שם חדש – ישראל. עשיו תאומו של יעקב הציב מולו מראה, וכשיעקב התמודד מולו, הוא הפך זאת למוקד לצמיחה והתקדמות, וזכה גם בכוחותיו של עשיו.
זה עניינו של עמלק, נכדו של עשיו. המבחנים שהוא מציב בפנינו, מחייבים אותנו להתמודד ולצמוח למקומות חדשים.
ויהי רצון, שבפורים נשתה הרבה יין, יתגלו לנו סודות חדשים, נמחה את עמלק ונצמח למקומות חדשים. פורים שמח!
לחיים! לחיים!

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר לפנות למקובלים?

מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

דיני קדימה בברכות

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

פסח שני

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מה כבד לך?

איך המזוזה שומרת עלינו?

הלכות שטיפת כלים בשבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.




















