הרצון לתשובה | הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
נצבים

קטגוריה משנית

מדורים
הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

3634

2 דק' קריאה

"אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלוקיכם". בזמן שנצבים לפני ד', ישנה התראה, "פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ד'... לא יאבה ד' סלוח לו וגו'", לא כתוב שלא יסלח לו, אלא 'לא יאבה', הכל תלוי ברצון. כמו שאומרים בתפילה: 'הרוצה בתשובה', לא מדובר על התשובה עצמה, אלא על הרצון, "רצה ד' להצילני" (תהלים מ') לא אמר דוד המלך - הצילני, אלא, רצה ד' להצילני, הרצון עצמו כבר יביא ישועה.

בקשת הסליחה, בקשת חיים טובים, באה בהדרגה. ראשית אנו מבקשים: 'זכרנו לחיים', 'וכתבנו בספר החיים', ורק לבסוף אומרים: 'וכתוב לחיים טובים', ומדוע לא נבקש מיד בקשה לחיים טובים? מסביר הטור (סי' תקפ"ב), דרך הבקשה היא כאדם 'המחזר על הפתחים', קודם הוא מבקש בקשה קטנה, וכשיש הענות הוא מבקש יותר. כך בתפילה, בתחילה מבקשים חיים, ואח"כ חיים טובים, וכך ביקש דוד קודם כל שיהיה רצון, רצה ד' להצילני.

יסוד זה כותב הר"ן (ר"ה ג' ע"א), כי ראש השנה נקבע ביום זה מפני שאז התחיל ד' להתרצות, וכיון שביום זה התחילה היצירה, יצירה חדשה בעולם, "וייצר" בו נברא האדם, אז כבר נמשך כח חדש של יצירה של פרשת התשובה.

עצם התשובה יוצרת באדם כוחות חדשים, וזה מה שאמר משה לבני ישראל, 'אתם נצבים', ופרש"י, שהוריקו פניהם מהתוכחות ומשה בא לפייסם. ומה פיוס יש כאן? אלא משה הודיעם, "אתם נצבים, היום כולכם לפני ד'" עצם הרצון והיכולת לעמוד לפני ד' אלוקיכם, זו דרגה גבוהה מאד. האדם לא נדחה מפני ד', יש לו אפשרות עמידה בפניו, האדם מוכן לקבל על עצמו את הדין.

זו גם היתה הנחמה לאדם הראשון. הר"ן כותב (שם), "אמר הקב"ה לאדם הראשון, כמו שיצאת בדימוס כך גם בניך כשיעמדו לפני ביום זה יצאו בדימוס". ולא ברור לכאורה, הרי אדם הראשון נענש, ונקנסה מיתה על האדם, ומה השמחה על כך שיצא בדימוס? והתשובה היא כפי שאמרנו, שניתנה לאדם הראשון ולבניו אחריו האפשרות לעמוד בפני ד', וזהו חסד גדול, שלא נהיה במצב של הסת

הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל

נצבים