ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצוה עשה לשבות ביום א' בתשרי, והוא ראש השנה, שנאמר: "בחודש השביעי באחד לחודש יהי לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג)
מצוה לספר
הס הושלך בתוך האולם הגדול, עת פסע לתוכו הרב הצדיק ר' נחום מטשרנוביל. סימני גודלו ויחודו של היום היו חרוטים היטב על פני כל הנוכחים, שידעו כי הם עומדים לגשת כעת להתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש השנה, שזו בעצם התפילה האחרונה של השנה. הם זכרו היטב את שיחת רבם בשבת שעברה, שאמר כי בתפילות היום האחרון של השנה, ובייחוד בתפילה האחרונה, אפשר לרומם ולהעלות את תפילות השנה החולפת כולה. בדממה מתוחה עמדו החסידים, כולם אחרי טבילה במקווה, שרויים בתענית, ממתינים לרבם שיתחיל בתפילה. הרב התעטף בטלית, ניגש לעמוד, והתחיל בתפילה, בקול מלא תחנונים, ובמנגינת הימים הנוראים. הקהל כולו התרגש עד דמעות, וקול בכי ההתעלות התנשא למרחוק, אוירה מחשמלת הייתה באויר.
בין המתפללים שהה אחד מחשובי החסידים, הלא הוא ר' שלום, חתנו של הרבי ר' נחום, שהיה ידוע בצדקותו המופלאה. ר' שלום כמו כל הקהל הגדול התכונן לפילת עמידה, פסע לאחוריו והתחיל בתפילתו. אך לצערו לא היה גבול, הוא שהיה רגיל כל ימיו להתפלל מתוך כוונות עצומות, על פי כוונות האר"י ועוד, לפתע לא הצליח לכוון כלום בתפילתו. מסביב נשמעים קולות בכי והתרגשות, והוא לא מצליח לכוון דבר. ר' שלום כמעט ונשברה רוחו - תפילה אחרונה של השנה, ותפילתו אינה תפילה. שוב הוא מנסה, ושוב נכשל, וכך שוב ושוב. הוא קימט את המצח בכל כוחו, עצם את עיניו הכי חזק שיכל, וכל שעלתה בידו היה בסך הכל לכוון את פשט המילים שהוציא מפיו. כשם לב כי את המילה הבאה הוא עומד להוציא מהפה בלי לשים לב אליה כלל, נעצר ובכל כוחו כיוון לפחות את פירושה הפשוטה של המילה. תפילתו שנמשכה זמן רב, השאירה אותו בצער עמוק, הכיצד קרה שאיבד ברגע קריטי כל כך את כוחו.
בסיום התפילה, ניגש אליו ר' נחום בחיוך רחב. הוא חיבקו בחום ואמר לו: "דע לך, כי היה בשמים קיטרוג גדול על עם ישראל שלא ידעתי איך נוכל לצאת ממנו בראש השנה הזה, ואתה בתפילתך המאומצת ביטלת את הגזירה. שהרי העיקר בתפילה הוא, שהאדם ימסור את כולו לה' יתברך כפי כוחו, וכך עשית".
מצוה להורות
לראש השנה ישנם השלכות הלכתיות לדיני שמיטה מעשרות ועוד. אך בנוסף לכך, היות וביום זה נברא העולם (לדעת אחת השיטות, עי' מסכת ר"ה דף ח') ריבונו של עולם מחדש את מלכותו בכל שנה, וכתוצאה מכך ישנו דין. וכפי שאמרו חז"ל: " בראש השנה - כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (מסכת ר"ה ט"ז).
וזה לשון ספר החינוך:
"ומשרשי מצות המועד הזה, שהיה מחסדי האל על ברואיו לפקוד אותם ולראות מעשיהם יום אחד בכל שנה ושנה, כדי שלא יתרבו העוונות ויהיה מקום לכפרה, והוא רב חסד מטה כלפי חסד, וכיון שהם מועטים מעביר עליהן. ואם אולי יש בהם עוונות שצריכין מירוק, נפרע מהם מעט מעט, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה: [ע"ז ד' ע"א] אוהבו נפרע ממנו מעט מעט. ואם לא יפקדם עד זמן רב, יתרבו כל כך עד שיתחייב העולם כמעט כלייה חלילה".
נראה אם כן כי בראש השנה ראוי לאדם להיות בפחד ורעדה, מעצם היותו יום דין. וכפי שאמרו חז"ל שמטעם זה אין אומרים הלל בראש השנה. אולם יש לזכור כי יום זה הוא יום חסד שנתן לנו ה' יתברך, בכך שאנו יכולים להתנקות מכל חטאינו. וזה המשך לשון בעל ספר החינוך:
"נמצא שהיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם, ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי השנה היקרים. ואולם מהיותו יום מועד לדון כל חי, ראוי לעמוד בו ביראה ופחד יותר מכל שאר מועדי
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











