ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"סכות בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג, מד). התפללנו ובקשנו, זה שנים אנו עומדים בתפילה. דפקנו גם בשער שאינו נסגר תמיד, דפקו דמעותינו בשער אשר לא נשלב. חשבנו שמא יחוס, שמא ירחם, שמא סוף סוף תעבור ותנקב הדמעה את ענני השחור ותפקדנו בדבר ישועה ורחמים. כבר חמש ראשי שנים אנו עומדים ושופכים את לבנו. אולם אז עוד התנחמנו, ידענו כי שם מעבר למתרסים נמצאים הם המליונים ואם בגטאות ואם במחנות הסגר, אבל גם הם, יחד אתנו, מתפללים שם עפ"י דרכם האפשרית וקוה קוינו כי יבוא היום ונשמע מהם בשורת הגאולה. עכשיו כבר הכל לאחר המעשה. הננו כבר עומדים לפני המסך המגולה. אין שם כלום חוץ מערמות הדשן במידנק, ובאושוינצים ובלובלין. איכם קהילות ישראל מפוארות המסורת, העתיקות בשנים, מרובי התפארת, איך קהלת ורשה וקהלת פרנקפורט וקהלת וילנה וקהלת מינסק, איכם יקרים וקרובים, איפה גדולים וקדושים...
"למה תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק" (ראש השנה טז, א). יש מצב שהקב"ה שומע תפלתנו ונענה לנו. תוארו של הקב"ה הוא שומע תפילה. אולם כשנמצאים במצב יותר מרוחק, כשנסתמת התפילה, נשמעת עדיין הצעקה. יפה צעקה בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד - שמע קולנו. יש מצב של יותר התרחקות, אז מגיעות לכסא הכבוד רק דמעות ישראל - "ובשערי דמעות כי לא נשלבות" (מהסליחות). ואז מתעורר חסד ה' ע"י הברית שכרת את אבותינו, כנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' (ויקרא כו, מב), וכבר מצאנו למרע"ה שאמר כמה תפילות ותחנונים ולא נענה עד שאמר: "זכור לאברהם" וכו' (שמות לב, יג) ונענה. אולם יש מצב כזה של "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו" (ישעיה סג, טו), כשמכחישים ישראל ברית אבות, מתעלמים מדרך אבותינו הראשונים, אז אין תפילותנו מתקבלות ואין זכות אבות מתעוררת, ואז נתן הקב"ה עצה להזכיר עקידת יצחק. וכשאנו מזכירים את עקדותינו, וכשאנו מעלים זכר אפרם הקדוש, כאן מוכרח להכיר כי אכן הם זרע קודש. כי למה הורגים אותנו? ולמה טובחים אותנו? - "כי עליך הורגנו כל היום" (תהילים מד, כג), כי רוצים לפגוע בך כביכול. "הבה נתחכמה למושיען של ישראל" (רש"י שמות א, י). א"כ, אף שאנו לפעמים מתעלמים מכח ירושת אבות, הרי העקדות הללו מזכירות והקב"ה ודאי יזכר ויראה בעני עמו. אולם, אם עיקר המטרה היא להזכיר לפני הקב"ה, מ"מ אין אנו אומרים להשמיע קול שופר כ"א לשמוע, כי אנו צריכים לשמוע ולהבין (במובן לא שמיע לו וכו'), נבין את הנדרש מאתנו, נבין את מצבנו ונחזור בהרהורי תשובה שלימה, והקב"ה ישמע קול שופר, אם אנו נשמע קול שופר. כי שומע הוא, ויאזין תרועה, אם אנו נשמע התרועה ונזכה להחתם לשנת גאולה וישועה או"א.
(מכת"י)

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת

פיתרון יוסף לחלומו של פרעה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?

למה יש כל כך הרבה מצוות?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.


















