ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
התחלנו במלכיות, "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה) - מלכות ה' וכיבוש הארץ ומלכות ישראל, מלכות שמיסודה מיועדת היתה להמלכת שמו ית' בעולם, מלכות שמעיקרה היתה מיועדת להכריז כי ה' אלקי ישראל מלך.
תקופה זו עצמה מיועדת היתה להיות כלולה משלשת הסדרים, כיצד להמליכו עלינו? ע"י הזכרונות, ע"י זכירת מקור התהוותנו לעם, ע"י הזכרות במקור מחצבתנו אברהם ויצחק. כח האהבה לאין סוף והמלכת מלכות שמים, שנתגלה בעקדת יצחק, מתפקידו היה לשמש גורם תובע לשמירת המתח בצורה מתמידה, והשופרות כמחייבים את השפור והתקון בדברים הזקוקים חיזוק ותיקון.
אולם, לא זכינו. לא התקשרו המלכיות עם הזכרונות והשופרות, לא זכרו ימים מקדם ותחת לשפר הלכו ונתקלקלו עד כי המלכות שוב לא היתה מלכות ה' ית'. אז גלה יהודה ואז התחילה תקופה חדשה. לא היתה מלכות היסוד בסדר. תחת זאת התחילה תקופת הזכרונות. עקידת יצחק שוב לא היתה ענין שבזכרון העבר, אלא ההיסתוריה הפכה לזכרונות, תקופה שכולה כאחד היותה עקידה לישראל. היכן הארץ אשר לא הפכה לו מזבח? היכן המדינה אשר לא הוזה שם מדמו? אז היו המלכויות קיימות בצורה אחרת ממה שעלה במחשבה, אז המליכו ישראל מלכותו במוקדי אש, במדורות גיהנום, במסרקות של ברזל, ואז היה השופר הקול אשר בישר כי כל זה לא לנצח ועוד דור יבא "וכל ישבי תבל ושכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיה יח, ג). והיו השופרות מעודדים ומעוררים לעתיד.
והנה אנו נכנסים לתקופה חדשה. שומעים אנו את ההדים העתיקים של הנביא אשר בקעו לנו משבעה דנחמתא: "דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה" (ישעיה מ, ב). וממורקים ומטוהרים מיסורים אין סוף, מדרכי נוד לאין שיעור, מגזרות ומסבל, מאינקויזיציות ומשחיטות ומפוגרומים וממחנות הסגר ומכבשני השמדה ומתאי הגזים, שארית פליטי חרב. כבר נשמע הד קול שופרו של משיח, כיום הזה התביעה היא: "שפרו מעשיכם", אל תתיאשו, ואל תרפינה ידיכם. יהודים קדושים, טהורים בעצם מהותם, רק מעשי שטן הוא אשר לא רוצה לתת לנו להסכים שנהיה מה שאנו צריכים להיות. נשפר מעשינו, כי במהותנו כבר טוהרנו ומורקנו.
(מכת"י, תשי"ג?)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
