- שבת ומועדים
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
מלכויות, זכרונות ושופרות
שלשה סדרי תקיעות נמסרו בידינו - מלכיות זכרונות ושופרות. ושלשה סדרים אלו עוברת האומה הישראלית בתקופת היותה לעם.
התחלנו במלכיות, "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה) - מלכות ה' וכיבוש הארץ ומלכות ישראל, מלכות שמיסודה מיועדת היתה להמלכת שמו ית' בעולם, מלכות שמעיקרה היתה מיועדת להכריז כי ה' אלקי ישראל מלך.
תקופה זו עצמה מיועדת היתה להיות כלולה משלשת הסדרים, כיצד להמליכו עלינו? ע"י הזכרונות, ע"י זכירת מקור התהוותנו לעם, ע"י הזכרות במקור מחצבתנו אברהם ויצחק. כח האהבה לאין סוף והמלכת מלכות שמים, שנתגלה בעקדת יצחק, מתפקידו היה לשמש גורם תובע לשמירת המתח בצורה מתמידה, והשופרות כמחייבים את השפור והתקון בדברים הזקוקים חיזוק ותיקון.
אולם, לא זכינו. לא התקשרו המלכיות עם הזכרונות והשופרות, לא זכרו ימים מקדם ותחת לשפר הלכו ונתקלקלו עד כי המלכות שוב לא היתה מלכות ה' ית'. אז גלה יהודה ואז התחילה תקופה חדשה. לא היתה מלכות היסוד בסדר. תחת זאת התחילה תקופת הזכרונות. עקידת יצחק שוב לא היתה ענין שבזכרון העבר, אלא ההיסתוריה הפכה לזכרונות, תקופה שכולה כאחד היותה עקידה לישראל. היכן הארץ אשר לא הפכה לו מזבח? היכן המדינה אשר לא הוזה שם מדמו? אז היו המלכויות קיימות בצורה אחרת ממה שעלה במחשבה, אז המליכו ישראל מלכותו במוקדי אש, במדורות גיהנום, במסרקות של ברזל, ואז היה השופר הקול אשר בישר כי כל זה לא לנצח ועוד דור יבא "וכל ישבי תבל ושכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיה יח, ג). והיו השופרות מעודדים ומעוררים לעתיד.
והנה אנו נכנסים לתקופה חדשה. שומעים אנו את ההדים העתיקים של הנביא אשר בקעו לנו משבעה דנחמתא: "דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה" (ישעיה מ, ב). וממורקים ומטוהרים מיסורים אין סוף, מדרכי נוד לאין שיעור, מגזרות ומסבל, מאינקויזיציות ומשחיטות ומפוגרומים וממחנות הסגר ומכבשני השמדה ומתאי הגזים, שארית פליטי חרב. כבר נשמע הד קול שופרו של משיח, כיום הזה התביעה היא: "שפרו מעשיכם", אל תתיאשו, ואל תרפינה ידיכם. יהודים קדושים, טהורים בעצם מהותם, רק מעשי שטן הוא אשר לא רוצה לתת לנו להסכים שנהיה מה שאנו צריכים להיות. נשפר מעשינו, כי במהותנו כבר טוהרנו ומורקנו.
התחלנו במלכיות, "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה) - מלכות ה' וכיבוש הארץ ומלכות ישראל, מלכות שמיסודה מיועדת היתה להמלכת שמו ית' בעולם, מלכות שמעיקרה היתה מיועדת להכריז כי ה' אלקי ישראל מלך.
תקופה זו עצמה מיועדת היתה להיות כלולה משלשת הסדרים, כיצד להמליכו עלינו? ע"י הזכרונות, ע"י זכירת מקור התהוותנו לעם, ע"י הזכרות במקור מחצבתנו אברהם ויצחק. כח האהבה לאין סוף והמלכת מלכות שמים, שנתגלה בעקדת יצחק, מתפקידו היה לשמש גורם תובע לשמירת המתח בצורה מתמידה, והשופרות כמחייבים את השפור והתקון בדברים הזקוקים חיזוק ותיקון.
אולם, לא זכינו. לא התקשרו המלכיות עם הזכרונות והשופרות, לא זכרו ימים מקדם ותחת לשפר הלכו ונתקלקלו עד כי המלכות שוב לא היתה מלכות ה' ית'. אז גלה יהודה ואז התחילה תקופה חדשה. לא היתה מלכות היסוד בסדר. תחת זאת התחילה תקופת הזכרונות. עקידת יצחק שוב לא היתה ענין שבזכרון העבר, אלא ההיסתוריה הפכה לזכרונות, תקופה שכולה כאחד היותה עקידה לישראל. היכן הארץ אשר לא הפכה לו מזבח? היכן המדינה אשר לא הוזה שם מדמו? אז היו המלכויות קיימות בצורה אחרת ממה שעלה במחשבה, אז המליכו ישראל מלכותו במוקדי אש, במדורות גיהנום, במסרקות של ברזל, ואז היה השופר הקול אשר בישר כי כל זה לא לנצח ועוד דור יבא "וכל ישבי תבל ושכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיה יח, ג). והיו השופרות מעודדים ומעוררים לעתיד.
והנה אנו נכנסים לתקופה חדשה. שומעים אנו את ההדים העתיקים של הנביא אשר בקעו לנו משבעה דנחמתא: "דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה" (ישעיה מ, ב). וממורקים ומטוהרים מיסורים אין סוף, מדרכי נוד לאין שיעור, מגזרות ומסבל, מאינקויזיציות ומשחיטות ומפוגרומים וממחנות הסגר ומכבשני השמדה ומתאי הגזים, שארית פליטי חרב. כבר נשמע הד קול שופרו של משיח, כיום הזה התביעה היא: "שפרו מעשיכם", אל תתיאשו, ואל תרפינה ידיכם. יהודים קדושים, טהורים בעצם מהותם, רק מעשי שטן הוא אשר לא רוצה לתת לנו להסכים שנהיה מה שאנו צריכים להיות. נשפר מעשינו, כי במהותנו כבר טוהרנו ומורקנו.
(מכת"י, תשי"ג?)
אמירת אבינו מלכנו בשבת
הרב אבישי נתן מייטליס | אלול תשפ"ג
מלכויות, זכרונות ושופרות
הרב דוד חי הכהן | אלול תש"ע
מלכויות זכרונות ושופרות
הרב שמעון קליין | אלול תשס"ב
מלכויות, זכרונות, שופרות ונחיצות הבירור השכלי
הרב שמואל יניב | כט' אלול תשס"ח
איך מגדירים כללי מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מדוע פורים גדול מכיפורים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה מחבר שמיים וארץ?