ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו - כבני אמרנא, ר"ל אמר כמעלות בית מרון. רב יהודא אמר שמואל כחיילות של בית דוד (ראש השנה יח, א).
יתכן לומר שזה מכוון כנגד שלש תקופות בחי האדם. כשהוא צעיר, כשהעולם עוד לפניו, הוא צועד בבטחה, לבו מלא גאוה, הוא מבטל את שלפניו, נדמה לו שהוא מבין יותר, שהוא יצליח יותר, שישנה סדרי עולם, שיבנה חברה חדשה - כחיילות של בית דוד.
גדל האיש - אט אט נמוגות האילוסיות. במקום חלומות על מהפכה בסדרי העולם, במקום רעיונות על בנית חברה חדשה, בא הרצון לכבוש לו לעצמו עמדה בטוחה תחת השמש בעולם זה, הקיים. אז, הרי הוא חותר להצלחתו האישית והמשפחתית, הוא עולה במעלות ונדמה לו שצר המקום לעוד מישהו, שאסור שאחר יתקדם בצדו, "הדרך קצר ואין שנים יכולים לילך זה בצד זה שהעמק עמוק משני צדי הדרך" (רש"י שם), והוא דוחף ודוחק, המרפקים פועלים והשרירים מתוחים, כי חותר האדם לפסגת בני מרון.
אך זה גם זה עובר, ואחרי ימי העליה והעמידה באים ימי הירידה. מתכופפת הקומה ומכסיפה השערה וכהה העין, מתנמכת הגאוה ופוסקת השאיפה. הופך האדם לבעל חי חלש, אשר דואג רק לקצת בריאות, לפת לחמו ופנה שקטה - הכא תרגמו כבני אימרנא.
אכן, אנו אומרים: "היום הרת עולם" וכו' "אם כבנים אם כעבדים". דרך שלישית אין - אם לא כבנים, אז כעבדים. הצועד בבטחה בצעירותו כחיילות של בי"ד, הנאבק בכל כח מרפקו על קנית מקום תחת השמש בימי עמדתו, והעובר בטל בזקנותו, לא רצון עצמו הוא עושה, אלא לחוק הטבע הוא נכנע. "כעבדים" - העבד בהפקרא ניחא ליה, נדמה לו שחיים אלה הם ללא מרות, בו בזמן שהיא היא ההגדרה של עבדות.
אולם, יש אפשרות להיות "כבנים" ואז יש להפוך את הסדר. אז "כבני אימרנא" יחיה האדם בראשיתו - נוח לקלוט, נוח ללמוד, בעל דרך ארץ חיצוני ופנימי, נרתע בפני גדולים ונרתע בפני העבר הגדול של עמו. ומכאן ל"מעלות בית מריון" - יודע לחתור לעליה, ומתוך כך מוריד מעליו מטען המפריע לעליה, משתדל להתגבר על חולשות נפשיות, על מדות מקולקלות, יודע ומבין, שמה שיצליח יותר להתגבר על חולשות אלה הצלחתו מובטחת. ומכאן ל"חיילות של בי"ד" - עם שמצד אחד יש צורך להשתדל להשתחרר ממטען מיותר, הרי מאידך יש גם מטען הכרחי שיש צורך להזדיין בו. ואלה הם כלי המלחמה - ידיעות ומעשים, כמהות היהדות. מתוך כך אין הזקנה אף היא ימים שאין בהם חפץ - אלא "כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם", ועם החלשת כוחות הגוף, עולים ומתפתחים כוחות הנפש, כפי שמפרשים על מה שנאמר באברהם "בא בימים" שבא עם הימים (בראשית רבה נט), שלא היו אלה בדומה ללוח השנתי שעל הקיר.
(מכת"י)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













