ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו - כבני אמרנא, ר"ל אמר כמעלות בית מרון. רב יהודא אמר שמואל כחיילות של בית דוד (ראש השנה יח, א).
יתכן לומר שזה מכוון כנגד שלש תקופות בחי האדם. כשהוא צעיר, כשהעולם עוד לפניו, הוא צועד בבטחה, לבו מלא גאוה, הוא מבטל את שלפניו, נדמה לו שהוא מבין יותר, שהוא יצליח יותר, שישנה סדרי עולם, שיבנה חברה חדשה - כחיילות של בית דוד.
גדל האיש - אט אט נמוגות האילוסיות. במקום חלומות על מהפכה בסדרי העולם, במקום רעיונות על בנית חברה חדשה, בא הרצון לכבוש לו לעצמו עמדה בטוחה תחת השמש בעולם זה, הקיים. אז, הרי הוא חותר להצלחתו האישית והמשפחתית, הוא עולה במעלות ונדמה לו שצר המקום לעוד מישהו, שאסור שאחר יתקדם בצדו, "הדרך קצר ואין שנים יכולים לילך זה בצד זה שהעמק עמוק משני צדי הדרך" (רש"י שם), והוא דוחף ודוחק, המרפקים פועלים והשרירים מתוחים, כי חותר האדם לפסגת בני מרון.
אך זה גם זה עובר, ואחרי ימי העליה והעמידה באים ימי הירידה. מתכופפת הקומה ומכסיפה השערה וכהה העין, מתנמכת הגאוה ופוסקת השאיפה. הופך האדם לבעל חי חלש, אשר דואג רק לקצת בריאות, לפת לחמו ופנה שקטה - הכא תרגמו כבני אימרנא.
אכן, אנו אומרים: "היום הרת עולם" וכו' "אם כבנים אם כעבדים". דרך שלישית אין - אם לא כבנים, אז כעבדים. הצועד בבטחה בצעירותו כחיילות של בי"ד, הנאבק בכל כח מרפקו על קנית מקום תחת השמש בימי עמדתו, והעובר בטל בזקנותו, לא רצון עצמו הוא עושה, אלא לחוק הטבע הוא נכנע. "כעבדים" - העבד בהפקרא ניחא ליה, נדמה לו שחיים אלה הם ללא מרות, בו בזמן שהיא היא ההגדרה של עבדות.
אולם, יש אפשרות להיות "כבנים" ואז יש להפוך את הסדר. אז "כבני אימרנא" יחיה האדם בראשיתו - נוח לקלוט, נוח ללמוד, בעל דרך ארץ חיצוני ופנימי, נרתע בפני גדולים ונרתע בפני העבר הגדול של עמו. ומכאן ל"מעלות בית מריון" - יודע לחתור לעליה, ומתוך כך מוריד מעליו מטען המפריע לעליה, משתדל להתגבר על חולשות נפשיות, על מדות מקולקלות, יודע ומבין, שמה שיצליח יותר להתגבר על חולשות אלה הצלחתו מובטחת. ומכאן ל"חיילות של בי"ד" - עם שמצד אחד יש צורך להשתדל להשתחרר ממטען מיותר, הרי מאידך יש גם מטען הכרחי שיש צורך להזדיין בו. ואלה הם כלי המלחמה - ידיעות ומעשים, כמהות היהדות. מתוך כך אין הזקנה אף היא ימים שאין בהם חפץ - אלא "כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם", ועם החלשת כוחות הגוף, עולים ומתפתחים כוחות הנפש, כפי שמפרשים על מה שנאמר באברהם "בא בימים" שבא עם הימים (בראשית רבה נט), שלא היו אלה בדומה ללוח השנתי שעל הקיר.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
