ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
באותם שנים, הייתה הסולטנות הממלוכית, האימפריה החזקה ששלטה בכל האיזור, אך מולה התייצבה האימפריה העותמאנית העולה. הממלוכים היו בעלי תפיסה צבאית שמרנית, ולכן סירבו להשתמש בנשק חם, והעדיפו להתבסס על פרשים וירי קשתים. לעומתם, העותמאנים דגלו בחדשנות צבאית, והשתמשו בסוללת תותחים, וברובים.
במרג' דאבק, נפגשו שני הצבאות לקרב מכריע. הממלוכים הסתערו קדימה באומץ רב, ובשלב מסוים אף גברו על העותמאנים, אך אז ירו עליהם העותמאנים בתותחים. הפגזים לא גרמו באופן ישיר לאבידות רבות, אך רעם התותחים והפגזים הבהיל את הסוסים, והחלה מהומה ומנוסה עצומה במחנה הממלוכי, שהובילה לתבוסה מוחצת, בה נהרגו הסולטאן הממלוכי ורוב הצמרת הצבאית, ולכיבוש האיזור כולו בידי העותמאנים.
קרב זה מהווה דוגמה מובהקת לניצחונה של עדיפות טכנולוגית על פני שיטות לחימה מיושנות. ובעבודת ה', עלינו ללמוד ממנו, שלעיתים אסור להתחפר ולדרוך במקום, אלא עלינו לקחת אחריות על החיים, ליזום וללכת קדימה.
למעשה, יש בנושא זה, שתי גישות לחיים. יש מי שמעדיף תמיד לדרוך במקום, וגם כאשר הוא מתקדם, הוא 'נגרר' לכך מתוך הכרח. אך זה לא יעזור לו, הוא לא יצליח לברוח והחיים יכריחו אותו להתקדם, וכך מצאנו במשנה (אבות ד, כב) "ואל יבטיחך יצרך, שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
לעומת זאת, אפשר גם לחיות בדרך אחרת, ליטול אחריות על החיים, ולהתקדם בהם מתוך בחירה ושמחה, וכך להביא בשורה וטוב לעולם.
(בחיים זה פוגש אותנו, כשצריך ללכת לישון וכשצריך לקום בבוקר. אנשי ה'על כרחך', נמרחים בלילה וממשיכים להיות ערים, עד ש'אין ברירה' והולכים לישון.
משמע – לא כיף לישון.
והנה, הפלא ופלא. בבוקר, אותם אנשים, מכבים את השעון מעורר, ומנסים למשוך 'עוד רגע', ו'עוד דקה' של שינה...
'על כרחך' אתה ישן, ו'על כרחך' אתה מתעורר!
אפשר אחרת – לבחור, ולחיות בשמחה וטוב. לישון כשצריך, ולקום כשצריך עם חיוך על השפתיים. שנזכה...).
למעשה, זו אחת הזוויות להבנת חטא המרגלים. המרגלים העדיפו להתחפר בקיים, להישאר במדבר, ולברוח מהבשורה הגדולה של ארץ ישראל. לעומתם, משה ואהרון, יהושע וכלב, היו מחוייבים לצו ה' להתקדם לשלב הבא של ארצנו הקדושה.
עניין זה מתרץ גם סתירה בין פרשת שלח לפרשת דברים. בפרשת שלח, מתחילה פרשת המרגלים, בציווי ה' למשה – "שלח לך אנשים, ויתורו את ארץ כנען...". משמע – הכל התחיל ביוזמתו של ה'.
לעומת זאת, בפרשת דברים, מספר משה, שהיוזמה התחילה מעם ישראל – "ותקרבון אלי כולכם, ותאמרו: נשלחה אנשים לפנינו...", הכיצד?
אכן, כפי שנרמז גם בפרשתנו, היוזמה החלה מישראל וממשה, כפי שמבאר רש"י על המילים, "שלח לך", "לך – לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה - שלח", היוזמה לא החלה מה', אלא מבקשת בני ישראל, שבעקבותיה נמלך משה בה'.
ובכל זאת, התורה בפרשתנו מציגה זאת בעיקר כיוזמת ה', שבני ישראל נסחפו אליה, כי בסופו של דבר, בני ישראל לא רצו לעלות לארץ, והדבר הוכיח שהם בורחים מהתקדמות ומבשורה.
ארץ ישראל היא ארץ הבחירה. ארץ ישראל היא ארץ הבשורה. עם ישראל נולד בצו ה' אל אברהם אבינו "לך לך... אל הארץ אשר אראך". לארץ ישראל זוכה מי שהוא כל החיים בבחינת 'הולך'.
המרגלים העדיפו 'לעמוד', ולחיות חיים של 'על כרחך'. חיים עלובים, של מי שכל החיים חי בהכרח ובכפייה. מולם, מציבים אברהם אבינו ומשה רבינו, חיים טובים ושמחים של מי שמבין שה' קורא לנו לבחור בחיים, לשמוח בהם, ותמיד להיות 'מוסיף והולך'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
