ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
מלכיאל, פוליטיקאי ותיק ומשופשף, שמכהן כשר מצליח כבר מספר שנים, הודיע על מסיבת עיתונאים מיוחדת. הספקולציות של הפרשנים באולפנים נעו בין הקמת רשימה חדשה לכנסת להכרזה לוחמנית במיוחד.
והנה... מלכיאל הודיע על התמודדותו למשרת נשיא המדינה.
זה כל כך לא מתאים לך, תהו העיתונאים, מה לבולדוזר תאב מלחמות ולמשרה הייצוגית והממלכתית? איפה העשייה שאתה כל כך מאוהב בה?
החלטתי שאחדות העם היא עכשיו הדבר החשוב מכל, השיב מלכיאל בבומבסטיות, ולכן החלטתי ללכת לנשיאות.
אחרי שעה, כבר ידעו באולפנים את הסיבה האמיתית. וכך אמר הפרשן הפוליטי הטוב במדינה: 'לא דובים ולא יער. מלכיאל נותר זאב בעור של כבש. הוא פשוט שואף להפוך לראש ממשלה, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת עוברת דרך המשרה הממלכתית של נשיא המדינה...'.
יש דברים נסתרים...
לעיתים, אדם מסביר את מעשיו בנימוק מסויים, אך הסיבה האמיתית היא אחרת...
פרשנים פוליטיים מתפרנסים מזה...
מדהים לגלות, בהפטרת פרשת קורח, שלהבדיל, בפעם הראשונה שנולדה המשרה הפוליטית הרמה ביותר בעם ישראל, היו לכך סיבות גלויות, אך מאחורי הקלעים היו סיבות נסתרות...
כידוע, מלך, זו המשרה הפוליטית הרמה בישראל. ואחרי שנים רבות שעם ישראל הסתפק בשופטים, הגיע הרגע שבו זקני ישראל בקשו משמואל הנביא שימנה מלך. הם נמקו את בקשתם (שמואל א', ח, ה) בכך ששמואל, שהיה עד עכשיו המנהיג, כבר זקן ובניו לא הלכו בדרכיו.
שמואל מתפלל לה', וה' מצווהו למשוח את שאול למלך. שאול מוכיח את מנהיגותו, ביכולתו לגייס את העם למלחמת מגן מול נחש בני עמון, ובהביסו בקרב את עמון. בעקבות הניצחון, בהפטרתנו, מכנס שמואל את העם לחידוש המלוכה.
בנאומו לפני העם, מדבר שמואל על כך שיש סיבה נסתרת לבקשת העם למלך. הוא סוקר את תולדות ישראל מימי יציאת מצריים, ומדבר על אויבים שונים שקמו לעם, אך ה' שלח פעם אחר פעם שופטים ומנהיגים שיושיעו את העם.
והנה כעת – "ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם, ותאמרו: לא, כי מלך ימלוך עלינו..." (שם יב, יב).
במילים פשוטות, שמואל בדבר ה', מנמק את בקשת העם למלך בנימוק שונה ממה שהעם הצהיר עליו. לדבריו, אמנם מול האויבים האחרים, העם הסתפק בשופטים, אך כעת מול מלך עמון, העם דרש מלך. (האברבנאל והמלבי"ם במקום מקשים על הנימוק החדש, ומתרצים בדוחק. אנסה לענ"ד לתרץ תירוץ נוסף).
ונשאלת השאלה – מה מיוחד בהתמודדות מול מלך עמון, שמצריכה דווקא מלך?
נראה להסביר, שהתשובה לכך נעוצה באליל של בני עמון. מצאנו בתנ"ך (מלכים ב' כג, יג), שהעבודה זרה של עמון נקראה בשם – 'מלכום' או 'מולך' (מלכים א' יא, ז). מצאנו גם (שמואל ב' יב, ל) שכשנצח דוד את העמונים ולכד את רבת בני עמון, "וַיִּקַּ֣ח אֶת־עֲטֶֽרֶת־מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ, וּמִשְׁקָלָ֨הּ כִּכַּ֤ר זָהָב֙ וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה, וַתְּהִ֖י עַל־רֹ֣אשׁ דָּוִ֑ד...".
אמרו על כך חז"ל (ע"ז מד.) שדוד לקח כשלל את הכתר של הפסל העמוני ששמו היה מלכום, ושם אותו ככתר על ראשו. ואמנם, אסור ליהנות מעבודה זרה, אך אם גוי ביטל ופגע בעבודה זרה, מותר ליהנות ממנה. לכן, איתי הגיתי, שהיה גוי, ביטל את העבודה זרה, ודוד יכול היה לחובשה על ראשו.
ומוסיפים חז"ל ומבארים, שלכתר זה היה חריץ מיוחד, והוא התאים רק לראשו של מי שהתאים למלכות. ומאז, זה היה המבחן לנסיך מבית דוד, מי שהכתר התאים לראשו, הוא היה המלך. למשל, ליואש הכתר התאים, לכן נאמר עליו: "ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות, נזר - זו כלילא (כתר), עדות - א"ר יהודה אמר רב: עדות הוא לבית דוד, שכל הראוי למלכות הולמתו, וכל שאינו ראוי למלכות אין הולמתו".
לעומתו, לאדוניה הכתר לא התאים, "ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך - אמר רב יהודה אמר רב: שמתנשא להולמו ולא הולמתו".
נשאלת השאלה – מה מיוחד כל כך בכתר של האליל העמוני, שהוא המבחן להתאמה למלכות בית דוד?
והתשובה – מלכום זה מלשון מלכות. העמונים עבדו לכוח המלכות בעולם. אצלם, כוח זה הופיע בשיא הטומאה. ולעומתם, דוד לקח את הכתר המבטא את שיא הכוח הזה, והעלהו, והפכו לשיא הקדושה. לכן, המבחן להתאמה למלכות עובר דרך היכולת לחבוש את הכתר הזה.
וזו גם הסיבה, שדווקא כשבני עמון באו להילחם בישראל, ביקשנו מלך. כי כדי להתמודד עם כוח המלכות, שהופיע כעת בשיאו בטומאה, היינו זקוקים להופיע את כוח המלכות בקדושה.
וכך זה תמיד בעולם. כשאנו רואים כוח שמתעורר בעולם בטומאה, ולעיתים הוא מתעורר אצל הגויים, באמת הכל בשביל ישראל. כל העניין הוא, שבסופו של דבר, כוח זה יופיע ויתוקן בקדושה בישראל.
וכך גם בחיינו הפרטיים, לעיתים מתעורר מולנו עניין ומבחן מסויים, והדבר בא ללמדנו לקחת כוח זה ולהופיע אותו בקדושה.
שנזכה...
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
דיני קדימה בברכות
למה ללמוד גמרא?
מה אכפת לך?
פסח שני
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
