ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות
לימוד יומי מוצ"ש י' תשרי ה'תשפ"ה

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

בית המדרש

פרשת השבועסדרותספריהפסקי דיןבחן את עצמך

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • קרח
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
117
undefined
11 דק' קריאה • 33 דק' צפיה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם


אחריות האדם כלפי הדורות הקודמים והדורות לעתיד
"וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן" (במדבר טז, א) רש"י מפרש ע"פ חז"ל שלא הזכירו את יעקב, משום שיעקב ביקש רחמים על עצמו שלא ימנה עם עדת קרח. וחכמים דורשים במסכת סנהדרין (קט:) את השמות האלה קורח שנעשה קרחה בישראל, בן יצהר בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים וכו'.
אנחנו לומדים מכאן את גודל האחריות של האדם על המעשים שלו. מה שהוא עושה, נוגע גם לאבא ולסבא, ולסבא רבא וכן הלאה, כי אדם הוא חלק משלשלת וכל מה שהוא עושה זה משפיע למעלה וגם משפיע למטה, לבנים ולבני הבנים. האדם לא עומד בפני עצמו, הוא חלק משלשלת ארוכה. כמו שישראל ערבים זה לזה וכל מה שכל אחד עושה זה נוגע לכלל ישראל, כך גם זה נוגע לא רק למשפחה שבדור הזה, אלא גם למשפחה בדורות הקודמים ולמשפחה בדורות הבאים. כל אדם הוא חוליה בשלשלת. וההתבוננות הזאת היא לא רק לשלילה אלא גם לחיוב, שאם אדם עושה מצוות הוא מזכה את אביו ואת סבו את סבא רבא שלו וכן הלאה וגם לצאצאיו לבנים ולנכדים. ואנחנו יודעים שמידה טובה גדולה ממידת פורענות והיא פועלת. צריך להאמין בדבר הזה, בגודל כוח מעשה האדם גם לשלילה וכל שכן לחיוב.

כיצד יתכן חטאים אצל אנשים גדולים
חז"ל מלמדים אותנו שאון בן פלת ניצל מעדת קרח. אשתו אמרה לו מה אכפת לך מי יהיה כהן גדול, אתה בן כה וכה לא תהיה כהן גדול, אז אם קורח כהן גדול, או אהרון כהן גדול, מה זה משנה לך, מה אתה נכנס לתוך הסיפור הזה? אבל הוא אמר אני כבר התחייבתי, מה אני יכול לעשות. אז היא אמרה לו, אני אפתור את הבעיה. היא השקתה אותו, והשכיבה אותו במיטה, והיא ישבה בפתח הבית ופרעה את ראשה, וכל עדת קורח היו צדיקים כמובן, צדיקים מאד גדולים, צדיקים גמורים בענייני הצניעות, וכשהם התקרבו לבית של און בן פלת, והם רואים את אשתו יושבת בשערות מגולות, מיד ברחו, צניעות, הולכים להזמין אותו עכשיו כדי לעשות מרד נגד משה רבינו, זה לא כל כך נורא.. אבל צניעות צריכים לשמור. יכול להיות מצב כזה שאנשים צדיקים שמאוד מחמירים ו...חוטאים. הרי הם עשו כאן מלחמה לשם שמים לכאורה, הם רצו צדק, "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' (במדבר טז, ג) הם לא היו אנשים רעים, הם היו אנשי שם קרואי מועד, אנשים חשובים, ראשי ישיבות, ר"מים, רבנים חשובים, כל הקהל מושפע מהם. קורח הצליח לאסוף את כל עם ישראל. זאת אומרת, שהיה לו מעמד בכיר מאוד בין ראשי הישיבות, בין גדולי ישראל. הוא היה מבחירי הרבנים מבחירי הגדולים, והם הולכים לעשות מרד נגד משה רבינו ובעצם נגד ריבונו של עולם. קשה מאוד להבין את זה, איך יכול להיות שאנשים גדולים, אנשים חשובים, אנשים צדיקים, קורה אצלם דבר כזה? קושייה מאוד גדולה. אבל אי אפשר להקשות על עובדות, זה המצב, זה מה שקרה. יש איזה ביטוי 'קשיא אוף א מעיישה' מה אתה מקשה על עובדות, זאת המציאות. זה מה שקרה, שאנשים צדיקים, אנשים יראים, אנשים חשובים מאוד שעומדים בראש הפירמידה של תלמידי חכמים קרה להם כדבר הזה, וזה מאוד מבלבל, אז מה, אז אי אפשר לסמוך יותר על תלמידי חכמים? מה קורה כאן? קושיא גדולה מאוד. וזה עד כדי כך, שאפילו אחרי שיד ה' פגעה בהם, העם אומרים למחרת "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'" (במדבר יז, ו) הם לא יכולים להבין, לא יכול להיות, איך האנשים האלה, הרבנים האלה, יפגעו - החסידים שלהם לא יכלו לקבל את זה.
אבל האמת זה לא כל כך קושייה, כי אנחנו רואים עובדות כאלה גם במציאות שלנו היום. יש אנשים שנחשבים רבנים מאוד חשובים, צדיקים, מקובלים, אנשים נערצים מאוד, ופתאום נתגלה שיש להם קלקול, והחסידים שלהם לא מסוגלים לקבל את זה. קלקולים נוראים, אנשים שפגעו בנשים וקלקלו להם את החיים, הרסו להם את החיים והן פגועות ולא יכולות להשתקם. והחסידים שלהם נשארו חסידים, מה שהיה אז, אנחנו רואים את זה גם היום במציאות בפועל. לא רב אחד שקרה לו הדבר הזה, ויש אנשים שלא יכלו לקבל את העובדה שיכול להיות שהרב שלהם קלקל. אז אין לנו ברירה, אי אפשר להקשות קושיות על עובדות, המציאות היא שיכול להיות מצב כזה, שאנשים נחשבים לגדולים, בעלי כוחות גדולים, והגיעו למצבים כאלה. ואני חושב שאפילו לא צריכים להגיד שהאנשים האלה רימו והתנהגו כאילו בהצגה, אלא היה להם קלקול. מצד אחד רצו לעבוד את ה', ומצד שני היו להם יצרים נוראים, איומים ונוראים שהורסים אחרים, שהורסים נשים, צריכים להיות מודעים לכך שיכול להיות מצב כזה.

אמונת חכמים – בכלל תלמידי החכמים
אבל כל זה לא צריך להרוס לנו בשום פנים באופן את אמונת החכמים. אמונת חכמים צריכה להיות בכל תוקפה. יש חריגים, יש יוצאים מן הכלל. זה משהו מאוד חריג. רוב רובם של תלמידי החכמים הם ברוך ה' מתוקנים במידותיהם, ושולטים בכוחותיהם, ו‫יש חריגים. ‫אבל מי שהיה מחובר לחריג הזה, ‫אז פה אנחנו צריכים להבין ‫שאסור להיות מדובק לרב אחד ‫ולהעריץ אותו ולחשוב שהוא גדול הדור ‫וכל האחרים בטלים ומבוטלים. ‫התורה מופיעה בכלל תלמידי החכמים, ‫בכלל גדולי התורה, לא באחד. ‫ואם אחד פורש ושונה ו‫מתנהג בצורה מוזרה, וכל תלמידי החכמים האחרים ‫מבינים שזה לא נכון, כמובן ‫הולכים לפי הכלל. ‫כוח של התורה זה כוח של הכלל. ‫יש יחידים לפעמים שהם בולטים ‫מאוד, ומובילים את כל הכלל, ‫אבל כל עוד הם לא עושים מעשים מוזרים, ‫מעשים שונים מהסדר, ‫אז כמובן כבודם במקומם, ‫אבל חלילה כשרואים אדם ‫שהוא נוהג אחרת, ‫לא נכון להסביר אותו שזה מותר, ‫ ‫כשזו עבירה, כשזה דבר מקולקל, ‫אז זה מקולקל. צריכים כמובן ‫להתרחק, אי אפשר ללמוד מתלמידי חכמים כאלה שמעוותים במידותיהם, ‫זה יכול להיות ביצר הרע, וזה יכול להיות בתכונה כזאת של ביטול אנשים וזלזול בתלמידי חכמים אחרים, ‫ושרק הם ורק הוא ו‫רק החבורה שלו מבינה.‫ צריך תלמידי חכמים אמיתיים, ‫תלמידי חכמים שמכבדים אחד את השני ‫ומאוחדים עם כולם ולא מתפרדים, תלמידי חכמים בריאים. הרגשתי צורך לעסוק בנושא הזה, כי לפעמים יש בו בלבול, וצריך להבחין שחס וחלילה לא נאבד את האמונה בתלמידי חכמים, אלא אדרבה זה היה חטאו של קורח וצריכים לתקן אותו. קרח לא האמין במשה וצריכים ‫אמונת חכמים גדולה. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

דעת תורה של החכמים
ההמשך של התורה בנוי על המסורת ‫מדור לדור של תלמידי חכמים. ‫הרב הרשל שכטר ‫הביא מדברי הרב סולובייצ'יק ‫ על רש"י ‫בפרשת תצווה שכותב ‫בקשר לצורת האפוד "לא שמעתי ולא מצאתי ‫בברייתא פירושו ‫וליבי אומר לי". רש"י לא ראה פירוש אבל הוא אומר 'ליבי אומר לי', שואל הרב שכטר ‫מה זה ליבי אומר לי? כתוב ‫לא תתורו אחרי לבבכם, ‫והוא מסביר שאם אדם מקיים את הפסוק "‫כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ" (משלי ג, ג) ‫שדברי תורה כתובים על ליבו, שזו השאיפה העתידית של כל תלמיד חכם וכל אדם שעוסק בתורה, שהלב שלו יהיה מלא בקודש, ועבודת ה' תהיה הטבע שלו, והתורה תהיה חרותה בליבו, אז הוא יכול להגיד 'ליבי אומר לי' ודעתו זו דעתה של תורה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
‫הרצי"ה היה מביא את הגמרא ‫במסכת עבודה זרה דף מ', ש‫הגמרא שואלת מנא לך הא', ‫מאיפה אתה יודע את הדבר הזה שאמרת? ‫"אמר לו מתלתא קראי שמיע לי" - ‫אני יודע את זה משלושה פסוקים, מרב ושמואל ורבי יוחנן, האם אלו פסוקים, מפרש רש"י - מג' חכמים גדולים שכדאי לסמוך עליהם כעל המקרא. אמונת חכמים כמו פסוק. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
נדמה לי שגם הרצי"ה סיפר לנו פעם, ששאל מישהו את החפץ חיים על דבר שהוא אמר, איפה זה כתוב, והחפץ חיים השיב ואמר כאן, והראה לו על הלב. כאן אצלי בלב זה כתוב.

מסירת התורה עוברת בצורה חיה
המסורת של חכמים היא התורה שבעל פה, וחכמים אמרו שתורה שבעל פה אי אתה רשאי לכותבה. ונשאלת השאלה למה לא לכתוב תורה שבעל פה.
הסמ"ע בהקדמתו לחושן משפט מסביר הטעם. ‫ראשית כל שלגויים לא יהיה מגע בזה כמו שהגמרא אומרת במסכת גיטין. ועוד סיבה שדברים שבעל פה ‫הם נשארים הרבה יותר מדויקים. ‫דברים שבכתב הם לא מדויקים. הוא בעצמו מביא דוגמה, למשל ‫אני עוסק עכשיו ‫בנענועים של הלולב, הרי"ף אומר כך ‫וראשונים אחרים אומרים אחרת, ‫וגם לי עצמי יש דעה בזה. זאת אומרת, כשקוראים מן הכתוב כיוון שהכתיבה היא מצומצמת לא כמו הדיבור אז אפשר לפרש את הדברים בכמה צורות. כשאתה שומע את הדברים חיים מפי הרב, ‫הדיוק הרבה יותר גדול. ‫אתה מקבל את הדברים ‫לא רק מבחינת התוכן שלהם, אלא גם עם הנשמה והרוח שלהם, ‫זה בא עם נשמה, זה בא עם מנגינה, לכן מסורת התורה חייבת לעבור ‫מרב לתלמיד ומרב לתלמיד. ‫כך כל מסורת התורה ולכן דברים שבעל פה אתה לא רשאי לכותבם.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
ראיתי גם בשיחות של הרב חיים שמואלביץ' שהיה ראש ישיבת מיר, על דברי הרמב״ם בהקדמתו למשנה תורה, שהוא כותב את סדר המסורה ממשה רבינו עד רב אשי מדור לדור. משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו' וכו' עד הנביאים ואחר כך אנשי כנסת הגדולה ואח"כ תנאים ואמוראים וכו' עד רב אשי. ואחרי שהוא עושה את כל הרשימה הזאת מההתחלה עד הסוף עד רב אשי. הוא מונה הפוך בחזרה, רב אשי קיבל מזה וזה קיבל מזה וזה קיבל מזה עד משה רבינו. למה הוא עושה את המניין בחזרה מהסוף להתחלה. כבר מנית, כל אחד יכול לעשות את המניין בחזרה, מנית שמשה קיבל מסיני ונתן ליהושע ‫אז אתה יודע שיהושע קיבל ממשה ‫אתה לא צריך לחזור ולומר שכנסת הגדולה קיבלה מהנביאים והנביאים מהזקנים והזקנים מיהושע ויהושע ממשה רבינו. אלא ללמדך, ‫שכשאתה לומד תורה מרב, ‫אתה צריך לזכור ולשלשל את זה ‫שהתורה הזאת ניתנה מזה ‫שהוא קיבל מרבו ורבו מרבו ‫ורבו מרבו ורבו מרבו עד סיני. יש כאן מסורת שמתחילה ‫מריבונו של עולם, ‫ומשתלשלת מדור לדור ‫עד דברי התורה שאתה שומע מהרב. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
והוא מביא עוד דבר, הנביא ישעיהו מונה מעלות מלך המשיח "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ" (ישעיהו יא, ג) המשיח ישפוט בחוש הריח, וכך אומר הראב"ד בהשגות להלכות מלכים שהמשיח יבחנו אותו אם הוא משיח או לא, אם הוא יכול לפסוק על פי חוש הריח. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
הגמרא במסכת נידה (כ:) אומרת שרבי אלעזר בן פדת, היה נקרא מרא דארעא דישראל, משום שידע לדון על פי חוש הריח. הוא הריח ריח של דם וידע אם זה דם טהור או דם לא טהור. חוש הריח, הכוונה שבנוסף לכל ההשגות של האדם, השכל, ההבנה והבירור של הדברים, ‫יש עוד חוש פנימי של תלמיד חכם ‫שהוא חש אם זה נכון, אם זה הדבר, אם זה הצדק. ‫זו הנשמה של הדברים. מהרב אתה מקבל את הפנימיות, את חוש הריח כביכול, לא שאנו מגיעים עד המדרגה של רבי אלעזר בן פדת, אבל מקבלים את החוש איך לדייק, מה הכיוון, איך לבחון את הדברים. ‫כך נמשכת התורה, ‫התורה חייבת להמשיך מרב לתלמיד, ‫ולכן אמונת חכמים ‫היא הבסיס של כל הופעת התורה בעולם. ‫אבל כמו שאמרנו צריך ליזהר ‫שהם באמת תלמידי חכמים אמיתיים. הרב אומר יש תלמידי חכמים ויש תלמידי חכמים אמיתיים. תלמידי חכמים אמיתיים יראי השם ואוהביו האמיתיים ‫והם אלו שאוהבים את עם ישראל, ‫מאחדים את עם ישראל ‫ונלחמים בכל פירוד. ‫אלה תלמידי חכמים אמיתיים. ‫כך מלמד אותנו מרן הרב.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
‫‬‬‬‬‬‬‬‬‬
שלוש מדרגות בעבודת הקודש ‬‬‬‬
נמשיך באותו עניין מדברי הרב במוסר הקודש בדרך הקודש עמוד ר"א
דברים מאד עמוקים ונפלאים:
"שלוש מידות בעבודת הקודש ישנם בבעלי הנפש המשפיעים על בני דורם מאוצר רוחם" - כלומר המנהיגים, המשפיעים, ‫יש בהם שלוש מדרגות של הופעות ‫של גדולי ישראל. ‬‬‬‬‬‬
"ושלושתן נאחזות הן במידתה ‫של הדוגמה העליונה, שדרכי העבודה האלוהית ‫ברוחה הפנימי... מתפרטות בה, והן מוצאות להן מקום בשורשי היסוד ‫של עבודת הלוויה, הכהונה, ‫ועל גביהם מידתו של משה עבד ה'" – כלומר, יש את עבודת הלוויים ויש את הכוהנים ואין לטשטש ביניהם. ‫זה מה שרצה קורח שלא הבין ‫את ההבדל בין המדרגות ובין התפקידים. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

מדרגת הלווים – עבודת שכר
הרב מסביר את המידה הראשונה
"העבודה של המשמעת הפשוטה, שהצד התחתיתי שלה הוא דרוש וקבל שכר" - כלומר יש אנשים שאמונתן, עבודת ה' שלהם, זו משמעת זו בעצם מידת היראה. הם עומדים לפני ריבונו של עולם, מוכנים לקבל כל מה שהקב"ה מצווה אותם, הם בטלים כלפי דבר ה', רוצים לעשות רק את רצון ה', ולפעמים הרצון הזה במצב היותר נמוך, מצד שהם מפחדים מעונש, ומצד שהם רוצים שכר. זה המצב הנמוך של דרוש וקבל שכר. ‫אבל זה יכול להתעלות ‫למדרגות יותר גבוהות ‫שהוא לא עובד בשביל שכר אלא רק מכוון לעשות את רצון ה',‫ זו הייתה עבודת הלויים. ‫כתוב בפרשה שלנו: "כִּי ‫שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם" (במדבר יח, לא). ‫זאת אומרת, יש כאן עניין של שכר אבל יכולות להיות ‫מדרגות גבוהות של שכר. יש שכר חיצוני, ‫ויש שכר יותר פנימי. ‫זאת אומרת, שאדם ממושמע כלפי ה' ושומע את רצון ה' ‫ומתוך כך הוא משפיע גם על אחרים ‫ואחרים שומעים לו. כמו שחכמים אומרים שמי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים ‫(ברכות ו:) לכאורה זה קשה, ‫משמע שדווקא מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים, ‫ומי שיש בו אהבת שמיים אין דבריו נשמעים - המהר"ל מסביר שאתה שומע אז גם שומעים בקולך אתה מבטל את עצמך לדבר ה' אז גם מקשיבים לך. ככה זה הסדר אתה בטל ואתה דבק בריבונו של עולם אתה ירא מאוד אז יראים ממך כי אתה קשור ביראת ה' והתוצאה היא שגם התלמידים יראים ומקבלים את דבריך. זה המהר"ל. מרן הרצי"ה הוסיף עוד נקודה. ‫מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים קודם כל לעצמו, ‫דבר ראשון הוא צריך לנהל את עצמו ‫לפני שדבריו נשמעים לאחרים. הוא מקשיב לעצמו וממושמע ‫ועושה מה שצריך ונכון, ומשמש דוגמה אישית, ‫ומתוך כך דבריו נשמעים גם לאחרים. אם אדם לא מקשיב לעצמו, אז גם אחרים לא מקשיבים לו. אז יש סוג כזה של עבודת ה', סוג כזה של מרביצי תורה שהם מאוד יראי שמיים, מאוד ממושמעים, מקבלים את דבר ה' ורוצים לעשות רק את דבר ה' כמו שהוא ציווה, ולהיות שלמים בעשיית רצונו של ריבונו של עולם. אלו "אנשי הרוח אשר בידם נתונים המפתחות של אוצר החיים הלזה. הם הינם כל העובדים בקודש המזכירים את ה' בתורה במוסר בהוראה ישרה בהלכה בהגדה". כלומר אנשים אלו הלוויים שעליהם נאמר "אפיצם בישראל", הם צריכים להיות מרביצי תורה בישראל וכיוון שהם מחזיקים במידה הזאת אז השפעתם גדולה על כל אלה שעומדים תחת השפעתם "והמושפעים מהם משיפעת התורה המתגלה על פיהם בתור צינור ומעבר הגון". כלומר, הם ממשיכים את דבר ה' והם כמו צינור שנמשך מהמקור האלוקי, והמקשיבים זוכים במשמעתם הברה, והם מזכים את מזכיהם גם כן - כלומר, כשהם מקשיבים ‫אז ממילא גם רבותיהם ‫ שגורמים להקשבה הזאת, ‫שמשמיעים את הדברים הללו ‫הם מתעלים על ידי כך שהתלמידים מקבלים מהם, ‫זה מין שכר רוחני, זה מרים אותם. ‫שכר חלף העבודה ‫זהו יחס הלויים, ‫זו מדרגה נפלאה, ‫מה יש יותר מזה. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

מדרגת הכהנים - עבודת מתנה
ממשיך הרב ואומר :
"‫למעלה מזה היא עבודה פנימית ‫שהיא מסתכלת ברזי עולם ‫והיא מפרנסת את הקודש שלמעלה ‫ברז הנאצל של תנו עוז לאלוהים" ‫כלומר לא רק מתקנים את העולם ‫ומשפיעים על העולם וממשיכים שפע ‫מהמקור האלוקי על כל העולם ‫אלא יש לתיקון לעולמות עליונים, עושים דברים כדי לעשות נחת רוח ‫לריבונו של עולם ‫זו בעצם מידת החסידות, ‫זו מדרגת הכהונה, שהכוהנים ‫עובדים בבית המקדש ועובדים את ה'. אפשר להמשיך מהמקור למטה, ‫ואפשר לעבוד כלפי מעלה ‫וזו עבודת הכוהנים, ש‫היא מסתכלת ברזי עולם" - ‫כלומר, זה כבר משהו יותר פנימי, כמו שאומר מסילת ישרים במידת החסידות שעובדים כדי לעשות נחת רוח לבורא עולם, ולא כדי לקבל שכר. וכפי שכתוב בפרשה ‫"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"(במדבר יח, ז), ‫‫עבודת הלוויים זה שכר חלף הוא לכם, עבודת הכוהנים זו עבודת מתנה, הם לא רוצים שכר, הם נותנים במתנה, הם נותנים כביכול עוז לאלוקים, מחזקים כביכול את גבורה של מעלה. ‫זאת מדרגה יותר גבוהה, כביכול הם "מפרנסים לאביהם שבשמיים, ו‫בזמן שהם עושים רצונו של מקום ‫הם מוסיפים כוח בגבורה של מעלה". ‫אנחנו אומרים את הפסוק הזה ‫"תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהילים סח לה). בכל בוקר בהודו. הקב"ה נותן עוז לישראל אבל אנחנו כביכול גם כן ‫נותנים לו עוז. ‫זו מדרגת הכהנים. "לעומת תוכן זה", אומר הרב, כלומר עבודת הכהנים בבית המקדש מקבילה באופן רוחני לאותו סוג של עבודה של "טהורי הנשמה, צדיקים יסודי העולם, שהמתדבק בהם הרי הוא מתדבק בשכינה וכל המתדבק בם מוסיף בהם כוח וגודל, ‫נהרה וחיי עלמות, ‫זאת היא מידתן של כוהנים, "‫עבודת מתנה אתן את כהונתכם", "וקדשתו כי את לחם אלוקיך ‫הוא מקריב", "קדוש יהיה לך". ‫כלומר הכוהנים מרוממים כביכול ‫את הופעת השכינה בעולם ‫וזה סוג כזה של עבודה ‫ששייך לאנשי הסוד ‫שעובדים כדי לעשות נחת רוח, ‫לרומם את העניין האלוקי. ‫אז מה יש יותר מזה - כבר הגענו לשיא השיאים לכאורה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
מדרגת משה רבנו – חלק מההופעה האלוקית
ממשיך הרב:
‫"למעלה מכולם היא מידתו של משה, רועה נאמן, שעיניו וליבו רק אל צאן עמו ויזכור ימי עולם משה עמו". ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
זה משה שרואה אספקלריה מאירה לא כמו מדרגות של כל הנביאים שהם רואים באספקלריה שאיננה מאירה. ‫כמו שאני מבין את דברי הרב, ‫משה רבינו מתעלה למדרגה כזאת ‫שהוא כאילו לא עובד את ה' אלא עובד עם ה', ‫הוא כאילו עבר צד ‫הוא יחד עם ה' מטפל בעם ישראל לא בתור עבודת ה', שהקדוש ברוך הוא ציווה אותו ככה לעשות, אלא הוא נמצא במקום כזה שהוא כל כך בטל כלפי ריבונו של עולם שהוא מטפל בעם ישראל עם הקב"ה. הקב"ה מנהיג את כל העולם, והוא חלק מההופעה האלוקית, מופיע את ההופעה של הקב"ה בהנהגת העולם בהנהגת ישראל. זהו עבד עבודת עבד. עבד בטל כלפי האדון שלו, הוא עושה את השירות של האדון שלו כלפי האחרים. זאת מדרגה גדולה. זאת מידתו של משה רבינו, שעם ישראל הוא כאילו העם שלו, עם ישראל הוא עם ה' אבל למה הפסוק אומר שהוא עמו, שכביכול עם ישראל הוא עם שלו הוא המטפל בעם ישראל הוא הרועה. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬
אפשר להסתכל על זה בשני מובנים, מצד אחד, זה התפקיד שלו, והוא עובד את ה' בזה, מצד שני, יש כאן התעלות רוחנית כל כך גדולה, הוא נמצא במקום כל כך גבוה של ביטול כלפי ריבונו של עולם, עד כדי כך שהוא חלק מההופעה האלוקית. "וזהו מקורה של תורת אמת", משה מופיע את התורה בישראל התורה היא המקיימת את העולם.
זה קשור לפרשת השבוע, שלוש מדרגות, שלוש מידות בעבודת הקודש, הלוויים, הכוהנים, ומשה, וכנגד זה סוג המנהיגים בישראל, סוג המורים בישראל, יש מדרגה של לוויים, מדרגה של כוהנים ועל גבי זה מדרגתו של משה רבינו, שהיא מדרגה אחרי שעולים את כל המדרגות עד אליו.
קרח
קרח
undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים

רבנים בבית המדרש

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

התחבר >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il