ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
אנחנו אומרים במוסף של ר"ה:
"מי לא נפקד כהיום הזה, כי זכר כל המעשים לפניך בא, מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך. כי דורשיך לעולם לא יכשלו, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".
בזה אנו בוטחים ובזה אנו חוסים, אבל צריך " כי דורשיך ", ככתוב "כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", ואז לא נכשל.
צריכים לזכור שהקב"ה יתעלה שמו וכסא הדרו, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא מלכנו ואלוקינו, ואשרי אדם שיזכור זאת תמיד - "אשרי איש שלא ישכחך", וצריך להתאמץ בדבר זה, לא כלאחר יד - "ובן אדם יתאמץ בך", ואז "ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".
הכנת נרות נשמה
יש להכין נר נשמה הדולק 48 שעות, כדי שממנו אפשר יהיה להדליק נרות של ליל שני של ר"ה (במוצאי שבת), וכן שביום ר"ה אם רוצים להעביר ממנו להדליק את הגז.
הכנת שתי זוגות פמוטים
יש להכין שתי זוגות פמוטים, אחד לליל שבת, והשני לליל ב' דר"ה (מוצאי שבת).
על האשה לזכור שבליל שבת תברך "להדליק נר שבת ויום טוב", ובמוצאי שבת תברך "להדליק נר של יום טוב". ויש על האשה לזכור שבמוצאי שבת אחרי צאת הכוכבים, אם התפללה ערבית של יו"ט ואמרה "ותודיענו" (שהוא במקום אתה חוננתנו) - היא יכולה לעשות מלאכות המותרות ביו"ט. ואם לא התפללה ערבית ולא אמרה "ותודיענו", תאמר לפני שמדליקה "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" בלי שם ומלכות.
סדר התפילה
א. קבלת שבת בבית הכנסת - מתפללין מנחה של חול, וכתב הבא"ח (נצבים אות ב') "ויזהרו בתפילת מנחה של ערב ר"ה כי היא תפילה האחרונה". ואנחנו מוסיפים: וכן יזהר בתפלת שחרית של ערב ר"ה שהיא שחרית אחרונה של השנה, וכן בתפלת ערבית של ליל ער"ה שהיא תפלת ערבית אחרונה של השנה.
ב. קבלת שבת כרגיל, רק בלי "במה מדליקין".
ג. אחרי קבלת שבת אומרים פיוט "אחות קטנה" (ספרדים)
ד. יש להשתדל לסיים את תפלת שחרית ביום שבת מוקדם כדי שיקיים סעודת שבת לפני חצות היום (12:30).
ה. יש להשתדל ללמוד תהלים מוקדם ולהתפלל מנחה מוקדם, כדי שיהא אפשר לעשות תשליך ואח"כ סעודה שלישית.
ו. לפי מנהג ירושלים אין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת.
תשליך
יש שאין עושים תשליך בשבת, אבל כתב הבא"ח (נצבים אות יב): "סדר התשליך עושין אפילו חל ר"ה בשבת". וכל זה במקום שאין בעיה של טלטול בשבת, אחרת יאמר רק את הפסוקים "מי אל כמוך וכו' ותשליך במצולות ים כל חטאתם" בלבד בעל פה.
שלא להכין מיו"ט אחד למשנהו
שני הימים של ראש השנה נחשבים ל"יומא אריכתא", ויש לדעת שאין יום טוב אחד של ראש השנה מכין ליום טוב השני של ראש השנה, ואפילו אם שניהם יחולו בחול, וכל שכן אם יו"ט הראשון חל בשבת שאסור להכין ליו"ט שני. ולכן, יש להזהר שלא לערוך את השולחן ולהכין שאר מאכלים משבת לצורך סעודת ליל ראש השנה במוצאי שבת, כל עוד לא יצאה השבת ונכנס יום טוב. ובזמן שהולך לתפלת ערבית של לילה שני של ראש השנה, תשב האשה לנוח למרות שהבעל יחזור הביתה והשולחן לא ערוך. ומכל מקום, אם חוששת בעלת הבית שמא יכנסו אליהם אורחים, ובזיון הוא לשבת לקבל את האורחים כשהבית לא מסודר ומטופח דיו, יכולה האשה לערוך את השולחן לכבודה של שבת (ולא יערים אדם בכך כל עיקר).
יקנה"ז בלילה שני
קידוש מוצאי שבת, שהוא ליל שני של ראש השנה, הוא גם הבדלה ויש בו חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: י ין, ק דוש, נ ר, ה בדלה, ז מן:
א. יין - מברך תחילה "בורא פרי הגפן". ב. קידוש - "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל ויום הזכרון". ג. נר - "בא"ה אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" (ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה). ד. הבדלה - "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בא"ה המבדיל בין קדש לקדש". ה. זמן - "שהחיינו".
הבדלת והקדשת את עמך ישראל
בנוסח הקידוש בליל ר"ה שחל במוצאי שבת, אנו אומרים "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה הקדשת. והבדלת והקדשת את עמך ישראל בקדושתך וכו'.
התוספות אומרים שיש כאן כמה סוגי הבדלות, בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום שביעי לששת ימי המעשה, בין קדושת שבת ליו"ט, וגם בעם ישראל ישנם מדרגות של כהנים, לויים וישראלים. וכדי להבחין בהבדלות השונות, אין לקרוא את הנוסח של ההבדלה של מוצאי שבת בנשימה אחת, אלא יש להפסיק מעט ולכן כתבנו נקודה לאחר כל הבדלה וכדלעיל, וכן הבאנו במחזור 'קול יעקב' בעמוד 230 (עיין תוס' פסחים דף ק"ד ע"א ד"ה בעי למימר).
אמירת "פתח אליהו" לפני הקידוש
כשיבא לביתו מהתפילה יברך את בני ביתו במאור פנים בברכת "תזכו לשנים רבות ושנה טובה".
וטוב להתחיל את הסעודה באמירת "פתח אליהו הנביא זכור לטוב". מרן בעל הבא"ח כתב לומר עד "קם רבי שמעון". אבל גם אם יאמר את כל הדברים לית לן בה וייחשב כדברי תורה.
ובליל שבת זו, שהוא ליל ראשון של ראש השנה, יש להקדים ולומר "שלום עליכם" שלא לעכב את המלאכים. וכשאומרים "צאתכם לשלום" אין הכוונה שמגרשים חלילה את המלאכים, אלא אומרים להם לצאת לארצות בהם השעון מתאחר (כגון באמריקה וכד') ולהכנס לבתי היהודים שם.
קידוש בעמידה
יש שנוהגים לומר "שלום עליכם" ו"ויכולו" בעמידה, ואת הקידוש - בישיבה. אך מנהג רוב הספרדים וחלק מהנוהגים לפי הזהר, לומר "שלום עליכם" וכו' וכן את הקידוש בעמידה. וכל אחד יעשה כמנהגו.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
טעינה למחשבה
מה כבד לך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
