ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רחמה
הלכות הטהרה הפותחות את פרשתנו מוגדרות כחוקה (עיינו גם בדברינו לפרשת חוקת תשס"ו).
אף על פי כן, ננסה להסביר חלק מהלכות אלה בדרך הגיונית. הלכות האמורות, גם בימינו, להאיר את הדרך ואת והליכות חיינו.
עיקרון יסוד בהלכות טהרה אומר כי רק מה שהוא תוצר של מלאכת האדם, שיש לו ערך שימושי, מקבל טומאה. ממילא כדי להשתמש בו יש צורך הלכתי (בזמן שזה אפשרי) לטהרו. מעשי האדם שבאמצעותם נוצר כלי, הם שעלולים להביא טומאה לעולם ויש צורך לטהרם. זו הסיבה ש"פשוטי כלי עץ" כלומר כלים העשויים מעץ, שאין להם בית קיבול, ואין אפשרות לאחסן בהם תוכן, מוגדרים לעולם כ'טהורים' (תוספתא חולין פ"א ה' כא, שבת דף קכג ע"ב).
גם בפרשתנו מצינו: "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ ... טָמֵא הוּא" (שם, שם טו). מכאן למדו חז"ל כי כלי חרס אינו מקבל טומאה, אלא מתוכו. כלומר, נגיעה של המטמא בצידו החיצוני, איננה הופכת כלי חרס למשהו שאיננו טהור (עיינו ברש"י על אתר). רק מגע בצד הפנימי יכול לטמא אותו. העיקרון שאנו צריכים ללמוד מכך הוא, שמה שקובע הוא התוכן ולא החיצוניות! המשמעות, ולא הזוהר החיצוני!
נדגים עקרון זה מתוך נושא נוסף שנדון בפרשתנו. בני ישראל התלוננו על המן כמבואר בפרשה: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (שם, כ"א ה).
לא ברור מדוע העם מתלונן על המן, והרי עליו נאמר: "וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז לא).
גם חז"ל דיברו בשבחו דברים נפלאים, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית: "טעם כל המינין טעמו טעמן וממשן, ...תנו רבנן: ... גד - שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים... לבן - שמלבין עונותיהן של ישראל" (יומא דף עה ע"א).
אם כך, מה הפריע להם? נציע, שהמן היה באמת טעים מאוד, וכל אדם היה יכול לבחור את הטעם המועדף עליו, אבל מבחינה חיצונית לא היה לו מראה של אוכל. ידוע ופשוט שחלק בלתי נפרד מ"קיסמו" של האוכל נובע ממראהו, ולא רק בגלל טעמו הנעים לחיך. עם ישראל התלונן כי היה חסר לו המראה החיצוני - מעורר התיאבון (נוסיף בסוגריים כי יהודי אוכל לשובע, כדי שיהיה לו כח לעבודת השם, ולא לתיאבון, כמו שנאמר: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ" (משלי י"ג כה).
המן שאכל עם ישראל במדבר, שידר את המסר ההפוך. אל תסתכלו על החיצוניות אלא על הפנימיות.
ענין זה מזכיר לנו את דברי התורה בעניין החטא הקדמוני: "כִּי טוֹב הָעֵץ... וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" (בראשית ג' ו).
כנראה גם שם המראה החיצוני השתלט על השיקול הערכי. לכן, הנחשים המוזכרים בפרשה, הם אלה שהענישו את עם ישראל על תלונתם בנושא המן.
בדור זה, בגלל סיבות טכנולוגיות וכלכליות, עולם השיווק תופס נפח ענק בעולמם של בני האדם, מנער ועד זקן. מגיל צעיר נחשפים, גם הילדים, למסר המהלל והמשבח את החיצוניות, ומעודד גם פרסום עצמי ברשתות, לרוב בכיוון השלילי ביותר. אין קץ לרעות החולות שמתפשטות בעולם בגלל נגע זה, המגיע גם לכדי דיני נפשות.
נמשיך לעבוד ולחזק את התוכן הפנימי כדי שיתגבר על החיצוניות. חיצוניות זו, לרשותה עומדים כלים עוצמתיים, חיצוניות שמנסה להסתיר את העיקר הערכי, ולהבליט את הטפל חסר הערך.
נשלח רפואה שלמה לפצועים נפגעי הטרור השפל, ותנחומים למשפחות השכולות.
נמשיך להגביר את אהבת ישראל, באחדותנו ובאהבת מדינתנו, מדינת כלל ישראל, ובחיזוקו של צה"ל צבאנו האחד והאהוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
