ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
הנה מצאנו בדין זה מחלוקת ראשונים, דבקיצור פסקי הרא״ש (ברכות פ״ג אות לז) כתב לחלק בין הנידונים, שמה שאסרו בשעת קריאת שמע הוא רק טפח מגולה אולם דין קול באשה ערוה לא נאמר לגבי קריאת שמע אלא רק לגבי איסור הנאה משמיעת קולה, וכן הלך בעקבותיו הטור שהשמיט דין קול באשה בדיני ק״ש. וכך גם דייק מרן בכס״מ (פ״ג מהל’ ק״ש הל’ טז) מדברי הרמב״ם שדין קול באשה ערוה לא נאמר אלא לענין שאסור להנות מקולה ולא לענין ק״ש ולכן הרמב״ם לא הזכיר דינם בהל’ ק״ש כשדן בדינים אלו.
בש״ע (סי’ עה ס״ג) כתב שיש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, והרמ״א הוסיף לאסור גם באשתו של אדם אולם סייג דבריו שאם הוא קול שרגיל בו אינו ערוה, והסביר המשנ״ב (ס״ק יח) שכיון שרגיל בו לא יבוא לידי הרהור, והוסיף להתיר אפילו באשת איש כהאי גוונא שרגיל בקולה.
ואמנם נראה שדעת הש״ע להתיר מעיקר הדין, ואפילו באשה זרה שאינו רגיל בקולה שהרי כתב רק לשון של זהורית ולא לשון איסור, וכדייק כן בכף החיים (ס״ק יד) וז״ל: ״ואע"ג דבב"י כתב דטוב ליזהר לכתחלה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אישה בשעת ק"ש, והכא בש"ע כתב לאסור בשער ויש ליזהר משמיעת קול, נראה דחזר בו בש"ע ואסר בשער מפני שהרא"ש והטור אסרי בהדיא בשער, לא כן הרי"פ והרמב"ם רק השמיטוהו. אבל בשמיעת קול דגם הרא"ש כתב אינו אלא דאסור לשמוע, ולא לענין ק"ש, והטור לא כתב לאסור, ע"כ כתב בש"ע יש ליזהר כמ"ש בב"י ולא חזר בו מזה, ועיין ב"י וב"ח ודו"ק, ועיין מ"ש הברכ"י אות״, עכ״ל.
וכן כתב להתיר לכתחילה בספר הלכה ברורה (סי’ עה ס״ק יג) אם הוא רגיל לשמוע קול זמר אשתו.
ובספר הליכות שלמה לרש״ז אורבעך זצ״ל (פ״כ הלכה יא) כתב להתיר לזמר זמירות שבת כשמזמרות עמו קרובותיו אע״פ שאומר בהם פסוקים, אולם לשמוע שירתן סתם לא נכון הדבר. ובהערות שם כתב שמותר רק דרך זמרה ושבח אולם לומר דברי תורה אין להתיר. ויש לדון אם אסר בנידון דידן שרגיל בקולה.
ובקובץ תשובות לגרי״ש אלישיב (ח״ג סי’ י’) כתב שפשוט שאין לומר דברים שבקדושה בזמן שאשתו מזמרת, ואסור לזמר איתה ביחד זמירות שבת וכדו’. ובספר הליכות בת ישראל (פ״ו ס״ח, והובא באשרי האיש פט״ז ה״ז) התיר לזמר יחד עם אשתו אם לא יזכיר פסוקים או שמות כיון שהזמירות נאמרים דרך זימרה ושבח ולא בדרך לימוד תורה.
ולגבי אחיותיו כתב (בקובץ תשובות שם) שאף יש מקום להתיר לשמוע קול זמרתן לפני שהגיעו לגיל דשדים נכונו, אולם אין לו לומר דברי קדושה, וכגון לקרוא תהלים בזמן שהן שרות, וזה אף למטה מגיל של שדים נכונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
