ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
הנה מצאנו בדין זה מחלוקת ראשונים, דבקיצור פסקי הרא״ש (ברכות פ״ג אות לז) כתב לחלק בין הנידונים, שמה שאסרו בשעת קריאת שמע הוא רק טפח מגולה אולם דין קול באשה ערוה לא נאמר לגבי קריאת שמע אלא רק לגבי איסור הנאה משמיעת קולה, וכן הלך בעקבותיו הטור שהשמיט דין קול באשה בדיני ק״ש. וכך גם דייק מרן בכס״מ (פ״ג מהל’ ק״ש הל’ טז) מדברי הרמב״ם שדין קול באשה ערוה לא נאמר אלא לענין שאסור להנות מקולה ולא לענין ק״ש ולכן הרמב״ם לא הזכיר דינם בהל’ ק״ש כשדן בדינים אלו.
בש״ע (סי’ עה ס״ג) כתב שיש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, והרמ״א הוסיף לאסור גם באשתו של אדם אולם סייג דבריו שאם הוא קול שרגיל בו אינו ערוה, והסביר המשנ״ב (ס״ק יח) שכיון שרגיל בו לא יבוא לידי הרהור, והוסיף להתיר אפילו באשת איש כהאי גוונא שרגיל בקולה.
ואמנם נראה שדעת הש״ע להתיר מעיקר הדין, ואפילו באשה זרה שאינו רגיל בקולה שהרי כתב רק לשון של זהורית ולא לשון איסור, וכדייק כן בכף החיים (ס״ק יד) וז״ל: ״ואע"ג דבב"י כתב דטוב ליזהר לכתחלה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אישה בשעת ק"ש, והכא בש"ע כתב לאסור בשער ויש ליזהר משמיעת קול, נראה דחזר בו בש"ע ואסר בשער מפני שהרא"ש והטור אסרי בהדיא בשער, לא כן הרי"פ והרמב"ם רק השמיטוהו. אבל בשמיעת קול דגם הרא"ש כתב אינו אלא דאסור לשמוע, ולא לענין ק"ש, והטור לא כתב לאסור, ע"כ כתב בש"ע יש ליזהר כמ"ש בב"י ולא חזר בו מזה, ועיין ב"י וב"ח ודו"ק, ועיין מ"ש הברכ"י אות״, עכ״ל.
וכן כתב להתיר לכתחילה בספר הלכה ברורה (סי’ עה ס״ק יג) אם הוא רגיל לשמוע קול זמר אשתו.
ובספר הליכות שלמה לרש״ז אורבעך זצ״ל (פ״כ הלכה יא) כתב להתיר לזמר זמירות שבת כשמזמרות עמו קרובותיו אע״פ שאומר בהם פסוקים, אולם לשמוע שירתן סתם לא נכון הדבר. ובהערות שם כתב שמותר רק דרך זמרה ושבח אולם לומר דברי תורה אין להתיר. ויש לדון אם אסר בנידון דידן שרגיל בקולה.
ובקובץ תשובות לגרי״ש אלישיב (ח״ג סי’ י’) כתב שפשוט שאין לומר דברים שבקדושה בזמן שאשתו מזמרת, ואסור לזמר איתה ביחד זמירות שבת וכדו’. ובספר הליכות בת ישראל (פ״ו ס״ח, והובא באשרי האיש פט״ז ה״ז) התיר לזמר יחד עם אשתו אם לא יזכיר פסוקים או שמות כיון שהזמירות נאמרים דרך זימרה ושבח ולא בדרך לימוד תורה.
ולגבי אחיותיו כתב (בקובץ תשובות שם) שאף יש מקום להתיר לשמוע קול זמרתן לפני שהגיעו לגיל דשדים נכונו, אולם אין לו לומר דברי קדושה, וכגון לקרוא תהלים בזמן שהן שרות, וזה אף למטה מגיל של שדים נכונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
