ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
הנה מצאנו בדין זה מחלוקת ראשונים, דבקיצור פסקי הרא״ש (ברכות פ״ג אות לז) כתב לחלק בין הנידונים, שמה שאסרו בשעת קריאת שמע הוא רק טפח מגולה אולם דין קול באשה ערוה לא נאמר לגבי קריאת שמע אלא רק לגבי איסור הנאה משמיעת קולה, וכן הלך בעקבותיו הטור שהשמיט דין קול באשה בדיני ק״ש. וכך גם דייק מרן בכס״מ (פ״ג מהל’ ק״ש הל’ טז) מדברי הרמב״ם שדין קול באשה ערוה לא נאמר אלא לענין שאסור להנות מקולה ולא לענין ק״ש ולכן הרמב״ם לא הזכיר דינם בהל’ ק״ש כשדן בדינים אלו.
בש״ע (סי’ עה ס״ג) כתב שיש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, והרמ״א הוסיף לאסור גם באשתו של אדם אולם סייג דבריו שאם הוא קול שרגיל בו אינו ערוה, והסביר המשנ״ב (ס״ק יח) שכיון שרגיל בו לא יבוא לידי הרהור, והוסיף להתיר אפילו באשת איש כהאי גוונא שרגיל בקולה.
ואמנם נראה שדעת הש״ע להתיר מעיקר הדין, ואפילו באשה זרה שאינו רגיל בקולה שהרי כתב רק לשון של זהורית ולא לשון איסור, וכדייק כן בכף החיים (ס״ק יד) וז״ל: ״ואע"ג דבב"י כתב דטוב ליזהר לכתחלה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אישה בשעת ק"ש, והכא בש"ע כתב לאסור בשער ויש ליזהר משמיעת קול, נראה דחזר בו בש"ע ואסר בשער מפני שהרא"ש והטור אסרי בהדיא בשער, לא כן הרי"פ והרמב"ם רק השמיטוהו. אבל בשמיעת קול דגם הרא"ש כתב אינו אלא דאסור לשמוע, ולא לענין ק"ש, והטור לא כתב לאסור, ע"כ כתב בש"ע יש ליזהר כמ"ש בב"י ולא חזר בו מזה, ועיין ב"י וב"ח ודו"ק, ועיין מ"ש הברכ"י אות״, עכ״ל.
וכן כתב להתיר לכתחילה בספר הלכה ברורה (סי’ עה ס״ק יג) אם הוא רגיל לשמוע קול זמר אשתו.
ובספר הליכות שלמה לרש״ז אורבעך זצ״ל (פ״כ הלכה יא) כתב להתיר לזמר זמירות שבת כשמזמרות עמו קרובותיו אע״פ שאומר בהם פסוקים, אולם לשמוע שירתן סתם לא נכון הדבר. ובהערות שם כתב שמותר רק דרך זמרה ושבח אולם לומר דברי תורה אין להתיר. ויש לדון אם אסר בנידון דידן שרגיל בקולה.
ובקובץ תשובות לגרי״ש אלישיב (ח״ג סי’ י’) כתב שפשוט שאין לומר דברים שבקדושה בזמן שאשתו מזמרת, ואסור לזמר איתה ביחד זמירות שבת וכדו’. ובספר הליכות בת ישראל (פ״ו ס״ח, והובא באשרי האיש פט״ז ה״ז) התיר לזמר יחד עם אשתו אם לא יזכיר פסוקים או שמות כיון שהזמירות נאמרים דרך זימרה ושבח ולא בדרך לימוד תורה.
ולגבי אחיותיו כתב (בקובץ תשובות שם) שאף יש מקום להתיר לשמוע קול זמרתן לפני שהגיעו לגיל דשדים נכונו, אולם אין לו לומר דברי קדושה, וכגון לקרוא תהלים בזמן שהן שרות, וזה אף למטה מגיל של שדים נכונו.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך ללמוד אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
