ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איזו נקודה רצוי שנתקן כציבור בשנה הקרובה? ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה נושאים שונים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ז

איזו נקודה רצוי שנתקן כציבור בשנה הקרובה?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אריה לייב בן חיה איטה
הני בת רבקה

שעת נעילה. מי שרוצה לזכות בדין, מקבל על עצמו נקודה מסוימת, אותה יתקן בשנה הקרובה. קבלה טובה, שתממש בחיי המעשה והרוח את השינוי, שהבטחנו לאלוקינו ולעצמנו במהלך יום כיפור. וכציבור, מה רצוי שנקבל על עצמנו ביום הכיפורים הקרוב?

-------------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה.
לימוד תורה וצניעות
תשובתי מכוונת לציבור הדתי- הציוני, כיוון שהציבור החרדי מקבל הדרכות מרבניו. כציבור, עלינו לשפר במידה ניכרת שני תחומים, שהשפעתם גדולה על חיינו וסביבתנו:

האחד הוא הצניעות. תחום זה פרוץ מאד אצל הרחוקים מתורה ומצוות, ולצערנו השפעתם מחלחלת לקרבנו אט אט והורסת את קדושת חיינו, מפני שאנו נגררים אחר שפלות החומר. תופעה זו מתבטאת בכך, שבשנים האחרונות החלו גם בנות שעברו מסלולי חינוך תורניים להקל בגילוי של שיער אחרי הנישואים, וכן להקל בכיסוי הגוף באזורים שונים בחלק העליון או התחתון.

תחום שני, שעלינו להשתדל בו באופן קבוע הוא - לימוד קבוע בשיעורי תורה. ככל שלימוד התורה יתפשט בקרבנו, נהיה מוגנים מהשפעת שטיפת המוח של התקשורת, ושל הלך הרוח הרווח ברחוב החילוני.

אולם חשוב להוסיף: תנאי הכרחי לשיפור בשני התחומים הללו הוא היחס לתלמידי חכמים, וקבלת מרותם בשני התחומים. אם בתחום הראשון יש צורך בשיפור, אולם אפשר לומר כי ב"ה הטוב מרובה על הפרוץ, בפרט במקומות שבהם מרוכז הציבור הדתי בישוב אחד או בשכונת מגורים, הרי בכבוד תלמידי חכמים עלינו לתקן רבות. גם בישובים דתיים יש לעיתים עצמאות רוחנית הגובלת בחוסר משמעת, שמתדרדרת עד להפקרת כבוד הרב המקומי. ישנם אנשים שלמדו תורה, ומרשים לעצמם בקלות יתר לעבור על דברי הרב או לחלוק עליהם, ובכך הם הורסים את סמכות התורה שניתנה לתלמידי החכמים שבאותו הדור.

בגמרא מסכת ראש השנה מסופר, כיצד שיכנע ר' עקיבא את ר' יהושע הענק הגדול בתורה, להישמע לרבן גמליאל, שמצד חכמתו נחשב כתלמיד לגבי ר' יהושע, אבל תפקידו וסמכותו התורנית היתה גבוהה מזו של ר' יהושע. הגמרא לומדת זאת מהעיקרון של "יפתח בדורו כשמואל בדורו". נראה לי, שבתחום זה עלינו ללמוד הרבה מהציבור החרדי, שלא יעלה על דעתו לבטל את דברי רבותיו, ומתוך כך נזכה גם אנו לסייעתא דשמיא בהנהגת עם ישראל בכל אשר נפנה.

-------------
הרב דוד דודקביץ שליט"א - רב הישוב יצהר

"אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה"
לעיתים, נראה לאדם מישראל שחודש אלול ארוך מידי. לדעתו, ניתן היה לעבור תהליך של תשובה והתחדשות, תיקון והשתפרות בזמן קצר יותר. עולה במחשבתו, שלתקן פגמים וחטאים אפילו כשרבים הם, די בחרטה ובוידוי דברים על אותם נקודות הדרושות תיקון. חרטה ווידוי נעשים היטב ביום הכיפורים, אם כן לשם מה אנו זקוקים לחודש תמים של רחמים וסליחות?

השיב על כך בעל 'התניא' על פי פירושו של הבעש"ט זי"ע לפסוק: "כי לולא התמהמהנו, כי עתה שבנו זה פעמיים". "שבנו פעמיים" הם שני אופני תשובה: א. תשובה כללית של ראש השנה, שבו אנו מקבלים עול מלכות שמיים. ב. תשובה פרטית של יום הכיפורים, שבו אנו מפרטים חטאינו ונטהרים מהם. שתי תשובות הללו תלויות בחשבון הנפש, שהאדם עושה בחודש אלול. וזהו - "כי לולא התמהמהנו", לולא אותיות אלול, "לולא התמהמהנו" - אם האדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחודש אלול, אז "שבנו פעמיים", כלומר לפי אופן זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה של ראש השנה ויום הכיפורים.

הנטייה הטבעית אצל כל אדם ואומה הבאים לתקן, לשפר, ולשוב אל נקודת הטוב שבהם, היא לעסוק רק בפרטים - בחטא פלוני ובטעות אלמונית. אולם כל הפרטים הללו הם ביטוי חיצוני לבעיה כללית ושורשית יותר. לחטא השורשי של "על כי אין אלוקי בקרבי", לכך שאיננו מודעים למלכו של עולם. אין טעם לתקן את הפרטים מבלי לעסוק קודם כל בשורש. לכן בר"ה אנו עוסקים ביסוד, בבניין היחס הנכון למלכות ה' בעולם. מלכות הנוגעת לכל העולם, לכל האומות ולכל אדם ובריה. לפיכך כתבו אדמור"י סלונים, שעניין ר"ה להמליך את ה' יתברך על כל איבר מאבריו. דברים אלו הנכונים לכל יהודי באשר הוא, אמורים במשנה תוקף כלפי אומתנו, שעניינה להיות "גוי קדוש" ששם ה' נקרא עליו. גם הציבור האמוני אוהב התורה והארץ נדרש לחשבון נפש נוקב, האם ברור לו כראוי מי הוא מלכו של עולם, האם יכול הוא לומר בלב שלם "אין לנו מלך אלא אתה", או שמא החליף הוא ציווי אלוקים חיים מלך עליון בדברי וצו מלך אביון. יזכנו ה' להכריז "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".

-------------
הרב שמואל טל שליט"א - ראש ישיבת 'תורת החיים'
נאמנות מוחלטת
משימתנו המרכזית היא להכיר בכך, שאנו עבדי ה' בלבד ולא של אחר מבלעדיו. יש בקרבנו "נאמנות כפולה" - נאמנות לה' ולתורתו ונאמנות למרשיעי הברית. לציבור החילוני אין אמונה כה אדוקה במנהיגותו ובממסד שלו. אצלם לא רואים מצווה דתית בצייתנות ובהתמסרות למוסדות המדינה, ובודאי שלא "מתבטלים" לרוח השלטת, ואילו אנו אדוקים יותר מהם בממסד החילוני וברוח החילונית הנושבת בו.

הצדיק ר' לוי יצחק מברדיצ'ב זצ"ל חיבר תפילה לאומרה במוצש"ק לפני ההבדלה: "אלוקי אברהם... יבואו עלינו השבוע החודש והשנה לאמונה שלמה... לדבקות הבורא יתברך שמו... תן גם לבניך עמך ישראל אהוביך כוח להודות לך ולעבוד רק אותך ולא מישהו אחר חלילה...", ולכאורה תמוה - לאחר שביקשנו אמונה ודבקות בה' עדיין עלינו לבקש שיהיה לנו כוח לעבוד רק את ה' ולא מישהו אחר חלילה? אלא התשובה היא, שכוח הסגידה וקבלת מלכות טבוע באדם בכלל וביהודי במיוחד. הקב"ה רוצה שנשתמש בכוח זה רק לו יתברך, אולם תמיד ישנם יהודים שמשתמשים בכוח הסגידה הקדוש הזה ל"מישהו אחר חלילה" - בעבר לאלילי ההשכלה והקומוניזם, וכיום לאלילי התרבות החילונית על גיבוריה, שופטיה ומוסדותיה.

עלינו להפנים שהתרבות החילונית היא האויבת הגדולה ביותר, שקמה לנו מזה מאות רבות בשנים. היא עושה בנו שָמות ואוכלת כל חלקה טובה. התקשורת החילונית מזיקה לנו יותר מהתקשורת הערבית, וכשם שלא עולה על דעתנו לצרוך את התקשורת הערבית, כך עלינו להפסיק לצרוך את התקשורת החילונית. עלינו להפסיק לשדר לעצמנו ולילדנו מסרים מעורבבים ומבלבלים - אין אפשרות לחנך מחד גיסא על אביי ורבא ומאידך גיסא על פורקי עול, יש סתירה מובהקת בין קבלת "גדולי האומה" החילוניים ובין הערצת "גדולי התורה" שלנו. אנו חייבים להתעשת ולומר לעצמנו את האמת הברורה: רק תורת ה' היא המפתח היחיד שלנו להנהגה ולהתנהגות. רק בו יתברך אנחנו מאמינים ורק לשמו אנחנו עובדים.

ויהי רצון שנזכה לקבל עלינו עול מלכות שמים באמת, שנזכה לעבוד רק את ה' יתברך ולא מישהו אחר חלילה, ונזכה לגילוי מלכותו עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם כולו.

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il