ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
יום אחד חלה ישראל במחלה קשה מאוד. ניגש ישראל לירמיהו, שפך לפניו את ליבו, וסיפר לו על מחלתו. כשסיים את סיפורו הכואב, פנה ישראל לירמיהו ושאלו: "האם אתה אוהב אותי באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילי"?
ענה לו ירמיהו: "ודאי, אוהב אני אותך עד מאוד, ואעשה כל שביכולתי לרפואתך. לצערי, הדבר היחיד שבכוחי לעשות הוא להתפלל לרפואתך, לכן אתפלל עליך בכל עומק כוונתי".
הודה ישראל לירמיהו חברו הטוב, ואכן ירמיהו השקיע רבות בתפילה. עברו חודשים, מצבו של ישראל הלך והחמיר, ולפתע עלה במוחו של ירמיהו רעיון כביר. נודע לירמיהו, שחברם המשותף, פרופסור אליהו משיח הוא 'המומחה' הבינלאומי לניתוח הספציפי, שיכול להציל את חייו של ישראל.
ניגש ירמיהו לפרופ' משיח, וסיפר לו על מחלתו הקשה של ישראל, החבר המשותף. לאחר שגולל את הסיפור הקשה, שאל ירמיהו את פרופ' משיח: "האם אתה אוהב את ישראל באמת? מה אתה מוכן לעשות בשבילו"?
ענה לו פרופסור אליהו משיח: "וודאי, אני אוהב את ישראל מאוד, אתפלל עליו"!
אמר לו ירמיהו: "אינך חבר! אתה לא אוהב אותו"!
תמה פרופ' משיח: "מדוע אתה אומר כך? הרי אני מתכוון לפעול למענו בדיוק באותו אופן שאתה פעלת למענו"?
ענה לו ירמיהו: "זה לא דומה. אני יכול רק להתפלל, אבל אתה בכוחך גם לנתח אותו, ולהביא לו בעזרת ה' רפואה. אם היית אוהב אותו באמת, לא היית מסתפק בתפילה, אלא עושה פעולה מעשית להצלתו"!
זהו משל על עם ישראל. אכן, בגלות חלינו במחלה קשה עד מאוד, ולפיכך המשיל הנביא ישעיהו (נג, ג) את עם ישראל בגלות ל"איש מכאובות וידוע חולי" (הכוזרי, ב, לד).
ומה עלינו לעשות כדי לרפא את עם ישראל ממחלתו ולהיגאל מגלותינו?
"אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו... ציפית לישועה"? (שבת לא.). כל אדם נתבע במהלך חייו לצפות לישועה.
מימי ירמיהו, עת גלינו מארצנו וחרב מקדשנו, היו תקופות ארוכות שבהם הציפיה לישועה יכולה הייתה להתבטא אך ורק בתפילה ובציפיית הלב.
אולם, בדורות האחרונים, לימדונו גדולי ישראל, שהחל להתעורר בעולם כוחם של אליהו ומשיח, מבשרי ומביאי הגאולה, ומאז בכוחנו לפעול פעולות מעשיות להבאת הגאולה. נמצא, שכיום, הציפייה לישועה מתבטאת (בצד המשך התפילות) גם בפעולות מעשיות לקירוב הגאולה, ומי שמסתפק בתפילות בלבד, ולא מושיט ידו ל'ניתוח מציל החיים' של האומה, דומה הוא לפרופסור המבכר להתפלל במקום להושיט יד ולהציל חיים.
כך, למשל, מתפללים אנו לה', "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ברוב דורות הגלות, לא היה בידי עם ישראל כוח לשוב לארץ. אולם, בדורות האחרונים, כל יהודי יכול לעלות לארץ. והלא, בכל יהודי יש נשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ניצוץ מהשכינה. נמצא, שכל יהודי העולה לארץ, משיב בפועל את השכינה לציון, כי כשנשמתו שבה לציון, הרי שהשכינה שבקרבו שבה לציון.
וזה עומק מה שאמרו חז"ל (רש"י דברים ל, ג) "ושב ה' אלקיך את שבותך" – "היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן, שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
וודאי דרכים רבות ומגוונות יש להחשת הגאולה – בבניין הארץ, בשדה החינוך, בקירוב ישראל לאבינו שבשמיים, בהנחלת תודעת המקדש ועוד ועוד. אך כל השואף להימנות על מצפי הישועה, חייב בדורנו לשאול את עצמו בלא הרף – מהי הפעולה המעשית שבכוחי לפעול להבאת הישועה בקרוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
