ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
המצוה הראשונה בחודש תשרי היא מצות שופר, שענינה הוא שמיעה, וכפי שאנו מברכים "לשמוע קול שופר". נפסק להלכה שמצוות השופר אינה מצוה אקטיבית של עשיית פעולת התקיעה, אלא מצוה פסיבית של הקשבה. במצוות השופר אנו מקשיבים לקול השופר, שמזכיר לנו את השופר של הר סיני, את השופר שלעתיד לבוא, את קול השופר ההולך בכל הדורות, ואת קול ה' הנשמע דרך השופר הזה.
במבט ראשון היה נראה שמצוה שעושים אותה באופן אקטיבי היא הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר מצוה פסיבית, אבל כשמתבוננים עוד רואים שההיפך הוא הנכון, מצוה שהאדם פחות פועל בה היא יותר רוחנית ופחות מגושמת. על ידי שמיעת השופר האדם נפתח לקול ה' ולדבר ה'.
ממצוות השופר שבראש השנה אנחנו עוברים אל מצוות יום הכיפורים, שבו אנחנו עוד יותר פסיביים. אין ביום הכיפורים שום מצווה על האדם הפרטי שתוכנה הוא לעשות משהו, אלא רק מצווה לענות את הנפש: להימנע מאכילה, משתיה ומהנאות. כל תוכן המצוה הוא לא לעשות, לצאת מהצמצום ומהשעבוד לאכילה ולענינים הגשמיים, ועל ידי כך להתעלות למדרגה יותר רוחנית עליונה, למדרגה של התבטלות כלפי הגובה הרוחני וכלפי דבר ה' היותר פנימי.
בשלב הבא אנחנו מגיעים אל חג הסוכות, שהמצוה בו היא לשבת בסוכה. המצוה בישיבת סוכה כוללת גם את השינה בסוכה, ונמצא שבחג הסוכות האדם מקיים מצוה בלי שום דעת, כשהוא ישן. גם ביום הכיפורים אנחנו נמנעים מלעשות, אבל ההימנעות באה מתוך דעת, הכרה ועירנות, ואילו בסוכות אנו מקיימים מצוה בלי שום כוונה והקשבה. במידה מסוימת, מצוות השינה בסוכה היא אף יותר יסודית מאשר מצוות האכילה בסוכה, וזאת משום שהשינה היא הכרחית יותר. משום כך אדם רשאי לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, אבל לא לישון שינת עראי. בשינה האדם מתרומם בחוסר דעת אל ה', ובכך הוא מקיים את מצות ה'. יש בכך עליה למדרגה עוד יותר פנימית.
אחרי חג הסוכות אנו חותמים את חגי תשרי בשמיני עצרת, בשמחת התורה. איני זוכר אם הרב צבי יהודה נגע גם ביום הזה, יום שאין בו שום מצוה, ובו הדביקות בקב"ה היא דבקות עצמית. האדם אינו מחוייב לעשות שום פעולה, כדי להידבק בריבונו של עולם, אפילו לא הקשבה או שינה.
נמצא שסדר המצוות של חודש תשרי הוא סדר מיוחד של התרוממות, ומצוותיו הן סוג מיוחד של מצוות המרוממות אותנו אל דבקות עליונה בריבונו של עולם.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
