ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- מדורים
- יש שואלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
המצוה הראשונה בחודש תשרי היא מצות שופר, שענינה הוא שמיעה, וכפי שאנו מברכים "לשמוע קול שופר". נפסק להלכה שמצוות השופר אינה מצוה אקטיבית של עשיית פעולת התקיעה, אלא מצוה פסיבית של הקשבה. במצוות השופר אנו מקשיבים לקול השופר, שמזכיר לנו את השופר של הר סיני, את השופר שלעתיד לבוא, את קול השופר ההולך בכל הדורות, ואת קול ה' הנשמע דרך השופר הזה.
במבט ראשון היה נראה שמצוה שעושים אותה באופן אקטיבי היא הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר מצוה פסיבית, אבל כשמתבוננים עוד רואים שההיפך הוא הנכון, מצוה שהאדם פחות פועל בה היא יותר רוחנית ופחות מגושמת. על ידי שמיעת השופר האדם נפתח לקול ה' ולדבר ה'.
ממצוות השופר שבראש השנה אנחנו עוברים אל מצוות יום הכיפורים, שבו אנחנו עוד יותר פסיביים. אין ביום הכיפורים שום מצווה על האדם הפרטי שתוכנה הוא לעשות משהו, אלא רק מצווה לענות את הנפש: להימנע מאכילה, משתיה ומהנאות. כל תוכן המצוה הוא לא לעשות, לצאת מהצמצום ומהשעבוד לאכילה ולענינים הגשמיים, ועל ידי כך להתעלות למדרגה יותר רוחנית עליונה, למדרגה של התבטלות כלפי הגובה הרוחני וכלפי דבר ה' היותר פנימי.
בשלב הבא אנחנו מגיעים אל חג הסוכות, שהמצוה בו היא לשבת בסוכה. המצוה בישיבת סוכה כוללת גם את השינה בסוכה, ונמצא שבחג הסוכות האדם מקיים מצוה בלי שום דעת, כשהוא ישן. גם ביום הכיפורים אנחנו נמנעים מלעשות, אבל ההימנעות באה מתוך דעת, הכרה ועירנות, ואילו בסוכות אנו מקיימים מצוה בלי שום כוונה והקשבה. במידה מסוימת, מצוות השינה בסוכה היא אף יותר יסודית מאשר מצוות האכילה בסוכה, וזאת משום שהשינה היא הכרחית יותר. משום כך אדם רשאי לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, אבל לא לישון שינת עראי. בשינה האדם מתרומם בחוסר דעת אל ה', ובכך הוא מקיים את מצות ה'. יש בכך עליה למדרגה עוד יותר פנימית.
אחרי חג הסוכות אנו חותמים את חגי תשרי בשמיני עצרת, בשמחת התורה. איני זוכר אם הרב צבי יהודה נגע גם ביום הזה, יום שאין בו שום מצוה, ובו הדביקות בקב"ה היא דבקות עצמית. האדם אינו מחוייב לעשות שום פעולה, כדי להידבק בריבונו של עולם, אפילו לא הקשבה או שינה.
נמצא שסדר המצוות של חודש תשרי הוא סדר מיוחד של התרוממות, ומצוותיו הן סוג מיוחד של מצוות המרוממות אותנו אל דבקות עליונה בריבונו של עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
