ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בפסוקים אלו הקב"ה אומר לעמו ישראל שיהיו בחיים הפרטיים של האדם ובמהלכים הציבוריים של כלל ישראל תקופות של הסתר פנים. יהיו זמנים של חשכות אמונה, שלא רואים את טוב ה' בבהירות, אבל עם זאת הקב"ה מודיע לנו שבוודאי הישועה תגיע בלי שום ספק.
ולכן בזמנים של משבר וקושי, יהודי צריך לחזק את עצמו באמונה ובביטחון מלא בה' יתברך, ולא להתייאש מתפילה. אלא להאמין שבוודאי סוף כל סוף אחר הרע יבוא הטוב, ויזכה לראות עין בעין חסדיו ורחמיו של הקב"ה.
פרשתנו מתחילה בפסוק "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך".
ובספר 'הלקח והלבוב' כותב דבר פלא בשם ספר 'חמרא טבא' לרב הקדוש רבי אברהם שמחה הורוויץ זיע"א: "עקב ראשי תיבות ב'רגע ק'טן ע'זבתיך, וברחמים גדולים אקבצך עולה גימטריה תיבת 'ברית".
באותם רגעים של 'עקב', רגעים של ירידה למטה, רגעים של הסתרה וחשכות, ברגעי ריחוק שלא מרגישים בהם את אהבתו של בורא עולם, גם אז יהודי צריך להמשיך בעבודתו את בוראו. להמשיך לקיים את מצוות אביו שבשמיים מתוך אמונה שהקב"ה נמצא אתי עמי ואצלי, רק שכרגע אני נמצא בשעת ניסיון של הסתר פנים.
והקב"ה אומר: בניי אהוביי, המשיכו לשמור על הברית ועל הקשר שלכם איתי גם בזמנים הפחות משמחים, וכך גם אני אשמור את בריתי שלי אתכם- 'וברחמים גדולים אקבצך', שתראו באורי שזורח עליכם בגאולה השלמה.
אנחנו נמצאים בתוך שבעת השבועות של נחמה על חורבן ירושלים ובית המקדש, שבהם הקב"ה מנחם את בניו אהוביו שלא יתייאשו ברגעים קטנים של הסתר פנים אלא יחזקו ויאמצו את רוחם וליבם מתוך אמונה בטוב הנצחי הקיים בהם.
מובא בישעיה (מ, א-ב) "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה", ובליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה כ) כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע שהלב של יהודי הוא בחינת ירושלים.
וכמו שבנוהג שבעולם רגילים לומר: "לך לפלוני שיש לו צער ודבר על ליבו, נחם אותו בדיבורים המשיבים את הנפש, ריצויים ופיוסים כדי שיתחזק ויתרומם ולא ישקע בעצבות ובמרירות". באותו אופן, האדם צריך לדבר אל ליבו דיבורי נחמה ועידוד, ולמצוא בעצמו נקודות טובות המאירות את המחשכים.
"ברגע קטן עזבתיך"- רבי נחמן מלמד אותי איך להתייחס ברגעים של ירידה לחולשות שבי, על ידי שאזכיר לעצמי את מעלתי ואת הטוב השרוי בקרבי. וכלשונו: "כי צריכין לדבר עם עצמו גם כן דבורים הרבה מענין התחזקות לחזק את נפשו, בכדי שלא ירפו ידיו לגמרי חס ושלום (חיי מוהר"ן סימן תמג).
וכך, אני נזכר בהבטחה המתוקה של "וברחמים גדולים אקבצך"- אני מקבץ ואוסף שוב את הנקודות הטובות שלי שנשכחו אי שם בדרך, ובאופן זה אני חוזר להאמין בעצמי ובחיי. מלא אני בשלוה פנימית והשלמה עם עצמי, אני מלטף ומרגיע את החולשות שלי, ומבטיח להם שהכול בסדר, אנו חזקים, ובעזרת השם נתקן את מה שצריך לתקן לאט ובבטחה, צעד אחר צעד.
נחמה זו מביאה אותי לידי לשמחה, תודה והודאה, כפי שנקרא בהפטרה של השבת (ישעיה נא, ג), "כי נחם ה' ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה"
ה'שפת אמת' זי"ע כותב (פרשת ויצא תרנ"ח ד"ה במדרש) שבזמן הגאולה עיקר הנחמה שהקב"ה ינחם את עם ישראל, זו ההבנה שאף פעם לא היינו באמת בגלות. אף פעם לא התרחקנו מהטוב הטמון בנו, תמיד רצון ה' יתברך האיר בתוכנו ומתוכנו.
אם כך, משמעותה של הגאולה היא, בעיקר לאהוב את עצמי, לשמוח בטוב שבי, להאמין בערכי שאני קודש קודשים, מלא באין סוף נקודות טובות שמקשרות אותי לאבא האין סופי שאוהב אותי אהבה אין סופית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
