בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה 12 דק' צפיה
ובפרק שלשה שאכלו (ברכות נ"א ע"א) תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה ושטיפה ומלא עטור ועיטוף ונוטלו בשתי ידיו ונותנו בימינו ומגביה מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לאשתו ולבניו ולאנשי ביתו אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד הדחה שטיפה חי מלא תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ א"ר יוחנן כל המברך על כוס מלא נותנים לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה רבי יוסי ב"ח אומר זוכה ונוחל שני עולמים העוה"ז והעוה"ב עטור ר' יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי אמר ר' יוחנן א"ר ששת ובברכת הארץ עטוף רב פפא מעטף ויתיב רב אסי פריס סודרא על רישיה נוטלו בשתי ידיו א"ר חנינא בר פפא מאי קרא שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ונותנו לימין א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי הואיל וראשונים איבעיא להו ולא איפשט להו אנן ניעבד לחומרא ומגביהו מן הקרקע טפח אמר רב אחא בר חנינא מאי קרא כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ונותן עיניו בו כי היכי דלא ניסח דעתיה מניה ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכי דתתברך. ואין ספק כי מה שיש לכוס של ברכה דוקא עשרה דברים אין זה דבר מקרה שכך אירע המספר, אבל אלו עשרה דברים הם נגד עשר ברכות שבירך יצחק את יעקב ויתן לך האלהים מטל השמים וכו'. וזה כי כנגד מטל השמי' ומשמני הארץ הוא שטיפה והדחה, כי הטל מדיח הקרקע מבחוץ עד שהוא מלא טל של ברכה ולכך צריך שטיפה מבחוץ, והדחה בפנים כנגד ומשמני הארץ שהוא ג"כ לחלוחית של שמן והוא בפנים הארץ שאין הארץ ארץ יבישה, הרי השטיפה והדחה הוא כנגד מטל השמים וכנגד ומשמני הארץ. חי כנגד ותירוש כי חי הוא שהיין הוא בכחו ואינו מזוג, כי כאשר היין הוא חי הוא מורה על הברכה שנתברכו בתירוש ואם אין היין חי רק מזוג במים אין זה ברכה של תירוש כי מזוג אינו תירוש כמו שאמרנו, ולפיכך צריך שיהיה היין חי. מלא כנגד ורוב דגן ולא כתיב ורוב תירוש, מפני כי עיקר הברכה של ותירוש הוא שהיין יש לו כח גדול כאשר הוא יין של א"י, אבל מלא שייך דוקא בדגן ולכן כנגד זה צריך שיהיה כוס של ברכה מלא על כל גדותיו. ושייך מלוי בגרנות כדכתיב ומלאו הגרנות בר והדגן הוא משביע האדם עד שהוא מלא ולכך שייך בדגן מלוי, וכאשר יש רוב דגן בעולם אז העולם הוא שבע ומלא. והיה לו לסדר ולומר מלא חי כדכתיב בקרא ורוב דגן ותירוש, רק כי חי קודם כאשר נותן היין בכוס צריך שיהיה חי וממלא את הכוס ממנו ולכך אין לומר מלא חי. ומ"ש שנותנים לו נחלה בלי מצרים, כי כאשר מברך על כוס מלא עד שהכוס הוא כוס של ברכה בשלימות והברכה בשלימות אין לה גבול. וכן מה שאמר שזוכה לעוה"ז ועוה"ב כי הברכה הוא מגיע עד בלי גבול אף עד עוה"ב ולכך זוכה לעוה"ז ולעוה"ב כאשר הברכה היא בשלימות:
עיטור ועיטוף, עיטור כמו ויהיו עוטרים את דוד ר"ל מסבבים את דוד, וקאמר רבי יהודה מעטרהו בתלמידים ופי' רש"י תלמידיו סובבים אותו כשהיה מברך, רב חסדא מעטר ליה בנטלי. פי' זה כי העיטור הוא כנגד יעבדוך עמים, והעבדים הולכים אחר האדון ומסבבים אותו מכל צד והולכים לאחריו ולפניו, ולכך היה מעטר אותו בתלמידים אשר משמשין לרבם, ודבר זה כי יקבלו ברכה שיהיו העכו"ם עובדים אותו, והנטלי שהם הכוסות שמסבבים אותו הוא דמיון אל העכו"ם שמסבבים לישראל כמו עבדים לאדוניהם. ומה שאמר רב חנן ובחי פי' כיון שהיה מעטר אותו בכוסו כמו שכוס של ברכת המזון הוא חי וכך אלו כוסות שהם לעיטור ג"כ היין חי, שלא יהיה נראה שמברך על כוס שאינו חי. ומה שאמר רב ששת ובברכת הארץ, היינו שאם יהיה מעטר אותו בכוסות מתחלת ברכת המזון היה נראה כאלו הוא מברך על כוסות הרבה. ואפשר שיש רמז במה שאמר ובחי, כי זה שהיה מעטר אותו בכוסות הוא כנגד יעבדוך עמים והעמים במספר שבעים והוא מספר יין, ואם לא היה אלא מזוג לא נקרא יין אשר מספרו שבעים ולכך כנגד יעבדוך עמים הוא העיטור.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il