בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה 11 דק' צפיה
ואמר ומגביה מן הקרקע טפח, זה כנגד וישתחוו לך בני אמך. וביאור זה, כי כל השתחויה הוא פשוט ידים ורגלים לגמרי כמו שחה לעפר נפשנו (תהלים מ"ד), והמשתחוה על הקרקע הוא כמו הארץ, ואשר משתחוה אליו הוא נבדל מן הקרקע, כי הקרקע מורה על המשתחוה שהוא על הקרקע ואשר משתחוים לו גבוה מן הקרקע, ולכך מגביהו מן הקרקע טפח נגד וישתחוו לך בני אמך. ואמר ונותן עיניו בו, כי מה שנותן עיניו בו ע"י העין הכל נמצא בפועל, ולכך העין שנותן בכוס של ברכה הוא שנמצא הברכה בפעל ומורה זה כי ישראל הם בעלי ברכה לגמרי, וא"כ אין האחד ראוי לקלל את אשר הוא ברוך בפעל וכדכתיב (במדבר כ"ב) לא תאור את העם כי ברוך הוא וכאשר מקלל את אשר הוא ברוך בפעל הקללה נהפך על עצמו. ודבר זה בארנו בכמה מקומות שעל כן אמרו חכמים לעולם תהא מן ליטא ואל תהא מן לייטא, פי' שיותר טוב אליו שיהיה מקולל מן אחרים מן אשר יקלל את אחרים, כי כאשר מקלל אחר והמקבל אינו מקבל הקללה אותה הקללה נהפכה עליו. ועוד כאשר נותן עיניו בו מורה שנתברך בכל ואין רואה לפניו רק ברכה ולכך ונותן עיניו הוא כנגד אורריך ארור. ואמר ומשגר לאשתו ולבניו ולביתו וזהו כנגד מברכיך ברוך, כי אשתו ובניו ובני ביתו בודאי מברכין את בעל הבית שהרי מקבלים טובה הימנו ובודאי הם מברכין למי שעשה להם טובה, ולכך גם הם מקבלים מן הברכה שיש אל בעל הבית כדכתיב מברכיך ברוך ולכך ישגר מן כוס של ברכה לאשתו ולבניו ולבני ביתו.
הרי לך מבואר ומפורש כי עשרה דברים שנאמרו בכוס הם כנגד עשרה ברכות של ויתן לך, וכאשר תשכיל אז תבין הדברים האלו על אמתתן. והעד הנאמן על פי' זה שאמר ר' יוחנן ואנו אין לנו אלא ד' שהם חי מלא שטיפה הדחה, ולמה אין לנו אלא ד' ואין הפירוש שא"צ רק לעשות ד' שהם חי מלא שטיפה הדחה שהרי אמוראים היו עושים עיטור ועיטוף ג"כ. אבל פי' זה, כי עתה כאשר אנו בגלות אין לנו יעבדוך וכן וישתחוו לך לאומים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך אורריך ארור ומברכיך ברוך, כי כל אלו הברכות אינם לישראל כאשר הם ירודים ושפלים בגלות והשכינה אין עמהם. אבל ד' ברכות הראשונות והם מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש שהם תלוים בארץ לא בישראל ואלו הם עדיין בארץ, דודאי אף על גב שאין הברכה כ"כ בארץ כמו שהיה קודם מ"מ הברכה ישנה עדיין בארץ וכדמוכח בכמה מקומות ולכך אמר ואנו אין לנו אלא ד'. ומצאתי בנוסחאות שלנו ויש אומרי' ומשגרו לאשתו ולבניו ולבני ביתו, ולנוסח' זו משמע שיש עשרה דברים בכוס של ברכה חוץ מן משגר לאשתו ולבניו ולבני ביתו. והנוסחא הזאת סוברת בודאי מפני כי מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו נחשבים כשתים ויהיו לפי זה אחד עשר, והרי אמר עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה ולכך גורסין ויש אומרים אחד עשר. ותמהתי על זאת הגירסא כי לנוסחא זאת לא יתכן הפירוש של מעלה שהוא ברור. ואח"כ עיינתי בדברי הרא"ש ז"ל ומצאתי דלא גרס ויש אומרים כלל וכן בטור וכן בכמה פוסקים ג"כ דלא גרסי כך, ובודאי זאת הגירסא היא נכונה כאשר פירשנו כי מקבלו בשתי ידיו ונותנו לימינו הוא דבר אחד:
ובפרק שלשה שאכלו (מ"ח ע"ב) ת"ר משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו להם בונה ירושלים דוד תקן על ישראל ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש הטוב ומטיב ביבנה תקנו כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנא אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ת"ר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן ברכה שניה ברכת הארץ ברכה שלישית בונה ירושלים ברכה רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע ע"כ. ומה שאמר משה תקן וכו', אף על גב דברכת המזון דאורייתא כדאמר בתר הכי מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, רק שר"ל כי משה תקן נוסח הברכה. ומה שיש לברך אלו ג' ברכות ומה ענין ברכת בונה ירושלים אל ברכת המזון.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il