בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה 12 דק' צפיה
ובפרק שלשה שאכלו (מ"ח ע"ב) ת"ר משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו להם בונה ירושלים דוד תקן על ישראל ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש הטוב ומטיב ביבנה תקנו כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנא אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה ת"ר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן ברכה שניה ברכת הארץ ברכה שלישית בונה ירושלים ברכה רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע ע"כ. ומה שאמר משה תקן וכו', אף על גב דברכת המזון דאורייתא כדאמר בתר הכי מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, רק שר"ל כי משה תקן נוסח הברכה. ומה שיש לברך אלו ג' ברכות ומה ענין ברכת בונה ירושלים אל ברכת המזון. וזה מפני כי הש"י נתן אל האדם ג' דברים, האחד שנתן לאדם ההכרחי אליו כמו המזון שא"א שיהיה האדם בלא מזון, והשני נוסף על זה שנתן לאדם ההכרחי כך נתן להם הארץ הטובה והיא מבורכת בכל עד כי יש להם אף דבר שאינו הכרחי, ועוד יותר מזה שנתן לאדם עד שאין למעלה מזה כלל והוא תכלית השלמה הוא בהמ"ק. כי ע"י בהמ"ק היה להם הברכה בעולם בשלימות לגמרי, וכדאמרינן במסכת סוטה (מ"ח ע"א) כי מיום שחרב ירושלים ובהמ"ק פסקה הברכה מן העולם, וע"י בהמ"ק היה העולם מקבל הברכה בשלימות לגמרי. ואחר שהוא חרב בעונינו יש לבקש רחמים רחם ה' אלהינו וכו' כלומר שיהיה נבנה בהמ"ק במהרה בימינו ואז תהיה הברכה בעולם בשלימות כמו שהיה. ועוד בארנו אלו ג' דברים בנתיב החסד ע"ש, ולכך תקנו אלו ג' ברכות כי כל שלשתן שייכין למזונות. ברכה רביעית הטוב והמטיב, כי ג' ברכות הראשונות הם דברי' שהאדם מוכן אליו, כי האדם בודאי מוכן לקבל המזון שהוא דבר ההכרחי להיות, ואף הארץ בודאי ישראל ראוים שיהיה להם שלימות הזה שהרי נתנה להם הארץ ירושה, ואף בהמ"ק ראוים ישראל אל זה שיהיה להם הברכה שהוא יותר, אבל הטוב והמטיב אין זה רק מצד הש"י שהוא טוב ומטיב ונתן טובה על טובה וזהו אינו מצד המקבל כלל רק מצד הש"י אשר הוא טוב ומשפיע הטוב. לכך אמר הטוב והמטיב כלומר הש"י מצד עצמו טוב ומטיב מבלי הכנת המקבל, כי אין לומר שהמקבל מוכן לתוספת טוב שאין ההכנה הזאת במקבל, אבל רבוי הטוב הוא מן הש"י שמשפיע ממנו רבוי הטוב והוא לעתים בלבד ואינו דבר תמידי. ולפיכך אין מברכין הטוב והמטיב רק אם אחר ג"כ נהנה עמו שזהו רבוי הטוב ועל זה נתקנה ברכת הטוב והמטיב, וכיון שהיא תוספת טובה אינה מן התורה רק מדרבנן.
ועוד יש לך לדעת ולהבין כי הברכה הזאת שהיא ברכ' המזון תקנו על שהש"י השלים את ישראל בכל השלמה שאפשר ועל זה יש לברך את הש"י, וכדכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך וגו' וכל שביעה היא השלמה ועל זה יש לברך את הש"י, ומאחר שמברך הש"י אשר השלים את ישראל מברך ג"כ מה שהשלים את ישראל והם שבעים ושלימים מכל. ומתחלה מברך שנתן להם מזון ובזה משותפים כל הנבראים שיש להם מזון, ואח"כ זכר מה שהשלים ישראל יותר שנתן להם השלמה זאת ארץ מיוחדת ארץ קדושה נבדלת מכל ארצות ובזה הם נבדלים מכל האומות, ולכך צריך להזכיר בברכה זאת ברית ותורה כמו שיתבאר בסמוך, וברכה ג' תקנו שהשלים הש"י את ישראל בבנין בהמ"ק, ודבר זה השלמה אחרונה שאין עליה עוד שהש"י היה שם ששכינתו ביניהם בירושלים ובבהמ"ק ואין זה כברכת הארץ. ואף כי הש"י השלים את ישראל בהשלמה יתירה ונתן להם הארץ שהיא ארץ מיוחדת ובזה יש לישראל השלמה מיוחדת, מ"מ עדיין לא ידענו כי נתן לישראל השלמה שאין השלמה עליה ובזה נתן להם ירושלים ובהמ"ק והשלמה הזאת היא על הכל. ולכך בהגדה של פסח שזכר כמה מעלות טובות וכו' זכר באחרונה ובנה לנו בהמ"ק והוא האחרון כי היא השלמה אחרונה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il