בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה 10 דק' צפיה
ברכה ג' רחם ה' וכו', כבר אמרנו מפני מה תקנו ברכה זאת בברכת המזון, מפני כי ברכה זאת היא השלמה אחרונה דהיינו בנין ירושלים וב"ה והיא שביעה והשלמה לגמרי, ולכך היא האחרונה בברכות שהם מן התורה. ומפני כך מזכיר בברכה זאת אבינו מלכנו וכו', ואף כי אין אלו דברים שייכים לברכת בונה ירושלים, רק מפני כי ברכה זאת שהיא בנין ירושלים היא השלמה שביעה לגמרי עד שאינם חסרים כמו שהתבאר, ולכך אנו מבקשים שלא נהיה בשום דבר חסר. ואל תצריכנו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם כלומר שלא נהיה חסרים משום דבר בעולם. ולכך זכר כאן ז' דברים, רענו א', זוננו ב', פרנסנו ג', וכלכלנו ד', והרויחנו והרוח לנו מצרותינו ה', ונא אל תצריכנו ו', ובנה ירושלים ז', הרי שבעה, כי במספר שבעה יש השלמה ושביעה כמו שבארנו במקום אחר, ולכך בא על מספר זה לשון שבעה מלשון שביעה והשלמה. ומה שאמר אבינו מלכנו פירושו מאחר שאתה הוא אבינו שהוצאתנו לעולם כמו האב שהביא את הבן לעולם, וגם אחר שהוצאתנו אל העולם אתה מלכנו שהמלך נותן קיום לעם, לכך מצד אלו ב' דברים אין ראוי שנהיה חסרים דבר שאם נהיה חסרים יאמרו על מעשה ידיך שהם חסרים, כי אתה אבינו וכן מצד שאתה מלכנו אם נהיה חסרים יאמרו כי המלך ראוי להשלים ולקיים העם ולכך רענו וכו'. ותקנו להזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים כמו שאמרו בגמרא, וזה כמו שאמרנו כי ברכה זאת היא השלמה אחרונה לישראל, ומלכות בית דוד בפרט היא השלמת ישראל. ודבר זה ידוע כי מלכות בית דוד היא השלמת ישראל, כי גם שאר מלכות הוא השלמה לעם כמו שהוא ידוע, וע"י השלמה הזאת של מלכות בית דוד מקבלים ישראל השלמה על השלמה עד שהשכינה הוא מלכם שוכן ביניהם ולכך צריך להזכיר מלכו' בית דוד בבונה ירושלי'. ומה שאנו אומרים רענו זננו הזי"ן בחטף על דבר זה קרא הראב"ע ז"ל תגר מאוד והאריך בדבריו בפירוש שלו לקהלת, ואמר כי עשו המלה הזאת כאלו היה שורש המלה זנה, וכמו שאומרים עננו העי"ן בחט"ף מן ענה כך הם אומרים זננו בחט"ף הזי"ן, ושורש המלה אינו כך רק שורש המלה זו"ן מנחי העי"ן וכמו שוב שהוא גם כן מנחי עי"ן, ויאמר שובנו אלהי ישענו (תהלים פ"ה) מן שוב, לכך צריך לומר זוננו בנקודה שקוראים האשכנזים מלאפו"ם. ובאמת כאשר עמדתי על דקדוק הלשון נהגתי לומר זוננו, אמנם אם היה נמצא בנוסחאות ישנות הזי"ן בחט"ף אני אומר שאין לשנות אם נמצא כך בנוסחאות ישנות, שכך קרא תגר על הפיוט ג"כ כמו שנתבאר למעלה באריכות וע"ש.
ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע. ומה שתקנו להזכיר את השבת בברכת רחם, לפי שירושלים וב"ה הוא קדוש והשבת הוא קדוש לכך הזכרת שבת שייך בברכה זאת דוקא. ופותח בנחמה ומסיים בנחמה שמתחיל נחמנו בירושלים עירך ובציון משכן כבודך ומסיים מנחם עמו בבנין ירושלים, ולא יאמר רחם כי ל' רחם שייך על אחד שהוא בצרה ויאמר רחם עלי בצרה זאת, ואין ראוי שיאמר בשבת שהוא יום מנוחה שהוא בצרה. ואף שאומר והרוח לנו מכל צרותינו אין זה רק כי אם יהיה להם צרה שירויח להם בצרתם, אבל לחתום בזה שהחתימה היא עיקר בברכה אין לחתום כך וכיון שאין לחתום בזה גם אל יהיה פותח בו. אבל נחמנו לא נאמר על מי שהוא בצרה, רק על אבילות ישנה שהוא אבלות ירושלים ודבר זה יש לומר בשבת, אבל רחם אשר הלשון הזה משמע על מי שהוא בצרה דבר זה אין להזכיר בשבת כלל. ואותם שאומרים רחם בשבת וסומכים על אותם הדעות שאומרים כי אין חלוק בין רחם ובין נחם, אין זה ראוי כי חלוק גדול יש בין רחם ובין נחם למבין.
וחותם בונה ירושלים ואומר המברך אמן על ברכת עצמו, אף על גב שאין עונין אמן אחר ברכת עצמו כבר אמרנו למעלה כי בסוף הברכות יש לומר אמן. ובגמרא (שם מ"ה ע"ב) אמרינן העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה ומקשה והא אמרינן העונה אמן אחר ברכותיו ה"ז משובח ומתרץ לא קשיא הא בברכת בונה ירושלים הא בשאר ברכות, והנראה מפי' רש"י ז"ל כי הא דאמר הרי זה משובח כאשר היא סוף כל הברכות שהוא מברך זו אחר זו ובברכה שהיא בסוף יאמר אמן על ברכת עצמו, ומשמע לפי זה הא דאמר בבונה ירושלים לאו דוקא בונה ירושלים, אלא כאשר אומר איזה ברכות ביחד צריך לומר בברכה שהיא בסוף אמן, אלא דנקט בונה ירושלים לאשמועינן דברכת בונה ירושלים יש לומר בסוף אמן, אף על גב דהטוב והמטיב אחריה מ"מ כיון שאינה רק דרבנן צריך לומר אמן אחר בונה ירושלים. ופרשנו למעלה כי בשביל שאמרו (שם נ"ז ע"ב) גדול העונה אמן יותר מן המברך, ולפיכך דווקא אחר עונה אמן כי העונה הוא תמיד מוסיף על הראשון כמו שהתבאר למעלה אבל לא המברך עצמו, והעונה אמן אחר ברכת עצמו הרי הוא בור, אבל כאשר הוא סוף הברכות הסוף במה שהוא סוף הוא דבר לעצמו, ולכך כאשר עונה שם אמן הוא ג"כ דבר בפני עצמו והוא יותר ממה שברך, כן צריך לפרש. אבל לפי מה שאמרנו למעלה כי ג' ברכות של ברכת המזון והברכה האחרונה שהוא בונה ירושלים היא השלמה אחרונ' שהשלים את ישראל, והשלמה הזאת מגיע עד מדריגת אמן אשר אמרו עליו גדול העונה אמן יותר מן המברך ולפיכך המברך עצמו יש לו לענות אמן, ופירוש ברור הוא כאשר תבין דבר זה. לפי זה יהיה פירוש הגמ' כפשטיה שהעונה אמן אחר ברכותיו ה"ז משובח היינו ברכת המזון דווקא בברכה אחרונה הזאת היא השלמה על הכל:
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il