ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כתב הרמב"ם (רמב"ם פ"ב מהל' תשובה הל' ט'):
"אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום, כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן, אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו, אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו, אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו, לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו, לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא, ואם היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים עד שימחול לו", עכ"ל.
בקשת מחילה
א.
"האיש אשר מבקשים ממנו מחילה, ימחול בלב שלם ולא יהא אכזרי, כי אין זה ממדת ישראל לנטור טינה, אלא ממדת עשו שעליו נאמר 'ועברתו שמרה נצח', וכן הוא אומר על הגבעונים שלא מחלו למשפחת שאול 'והגבעונים לא מבני ישראל המה'. אבל דרכן של זרע ישראל הוא להיות קשה לכעוס ונוח לרצות. וכשהחוטא מבקש ממנו למחול, ימחול בלב שלם ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו הרבה, ולא יקום ולא יטור, ולהפך, כשיתבקש למחול לא רק שימחל אלא אף יתפלל על המבקש לטובה" (לשון הרמב"ם פ"ב מהל' תשובה ה"י וכה,ח סי' תר"ו ס"ק כז, כח, לד).
הגמרא ביומא (פ"ז ע"א) מספרת על רבי ירמיה שהיה לו עסק עם רבי אבא, והוא בא בערב כיפור לבקש ממנו סליחה ולא פתחו לו. הוא המתין בחוץ עד שיצא רבי אבא, והנה השפחה של ר' אבא פתחה את הדלת ושפכה מי שופכין, והמים פגעו בו. אמר ר' ירמיה עשאוני כאשפה, וקרא על עצמו את הפסוק (תהלים קיג) "מאשפות ירים אביון". מששמע אותו רבי אבא יצא אליו ואמר לו כעת אני צריך לבקש ממך מחילה ולפייס אותך.
ועוד מספרת הגמרא (שם):
רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא (הטבח חטא לו), לא אתא לקמיה (ולא בא לבקש מחילה מרב). במעלי יומא דכפורי אמר איהו איזיל אנא לפיוסי ליה (אמר רב אני אלך לפייסו). פגע ביה רב הונא אמר ליה: להיכא קא אזיל מר? אמר ליה: לפיוסי לפלניא. אמר אזיל אבא למיקטל נפשא (בזה שאתה הולך לבקש ממנו מחילה, אתה גורם שהוא יענש וימות). אזל וקם עילויה, הוה יתיב וקא פלי רישא דלי עיניה וחזייה אמר ליה אבא את זיל לית לי מילתא בהדך. בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא ומחייה בקועיה וקטליה".
ב. החזרת חוב - אם חייב לחברו ממון אך אינו מוצא אותו עתה, יפקיד את הממון לאדם שלישי שיזכה בזה עבורו. ואדם חייב לשלם חוב שחייב לחברו וזה אינו כלול במחילה שמוחלים אחד לשני.
ג. תביעה ממונית - אדם שיש לו תביעה ממונית על חברו, והלה אומר כי אינו זוכר שהוא חייב לו כסף - כיצד ינהגו לפני יום כיפור?
יאמר הנתבע לתובע: אנחנו נעמוד לדין אחרי יום כיפור, ואם אני חייב לך כסף אני אשלם לך. ואם אין התובע סומך על כך, יפקיד הנתבע את סכום התביעה אצל אדם שלישי, ואחרי יוה"כ ילכו לבית הדין, ואם יתברר שחייב לו כסף, יקח התובע את כספו.
ד. מעיקר הדין, כשמבקש מחילה מחברו יפרט בפניו על מה הוא מבקש מחילה. ואם חברו יתבייש בכך, או שהוא מתבייש לפרט את החטא או שזה יגרום לחברו לכעוס יותר - לא יפרט אלא יאמר באופן כללי.
בקשת מחילה בטלפון במכתב או ע"י שליח
מי שפגע בחברו והעליבו במילים או במעשים - יש מי שאומר שעליו ללכת בעצמו ולבקש סליחה. אך אם קשה עליו הדבר, יבקש מחילה בטלפון, במכתב או על ידי שליח - ועם ישראל רחמנים בני רחמנים.
גזלן
היה פעם גזלן אחד שהחליט לחזור בתשובה. אמרה לו אשתו: אם כך, אתה חייב להחזיר אפילו את החגורה שעל מותניך.
אם יודע ממי גזל - יחזיר לנגזל מה שגזל. ואם גזל מאנשים רבים או מאדם פרטי ואינו יודע ממי גזל או שאינו מוצא את הנגזל - יעשה בממון צרכי רבים, כגון: שיקנה ספרי קדש לכותל המערבי ויכתוב עליהם "לזכות בעל הממון שאני חייב לו", ובזה יוצא ידי חובה, שעל ידי זה יתכן ויהנה אותו הנגזל מממון זה.
המוציא שם רע על המתים
אם הוציא שם רע על המתים, צריך לקבל על עצמו תשובה על שעבר על חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על המתים. ויש אומרים שיביא עשרה אנשים על קברו ויבקש ממנו מחילה (עיין לכה"ח סי' תר"ו ס"ק לה).
ומעשה באדם אחד שפגע בחברו וביקש ממנו מחילה ג' פעמים ובפני שלשה אנשים, ולא רצה למחול לו. אמר אותו אדם לחברו: דע לך, שיש סעיף אחר ברמב"ם (פ"ב מהל' תשובה הי"א) ובו כתוב: "החוטא לחבירו ומת חבירו קודם שיבקש מחילה מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו". ולכן כדאי לך למחול לי עכשיו.
מעין זה היה מעשה באדם אחד שהיה חייב לגרש את אשתו, אבל הוא לא רצה לגרשה. אמר לו הרב: האשה יוצאת מידי בעלה או בגט או במיתת הבעל, ותבחר באפשרות שאתה חפץ.
מחילת אב, אם, בעל ואשה
צריך כל אדם לבקש את מחילת אביו ואמו לפני יום הכיפורים שמא פגע בהם חלילה ואפילו במשהו. ואם רואה האב שבנו לא בא לבקש ממנו מחילה, לא יקפיד אלא ימחל לו.
וה"ה בעל ואשה יבקשו מחילה אחד מהשני, שמא מבלי משים פגעו האחד בכבוד השני במשך השנה, ולפעמים האשה מוציאה הוצאות שלא על דעת בעלה, ואף על פי כן ימחלו האחד לשני (בא"ח וילך ו').
מחילת הקהל
בערב יום הכיפורים יעמוד החזן ויאמר "רבותי, תמחלו זה לזה" וכל הקהל יאמרו "מחלנו", ובזה יעורר על עצמו סנגוריה גדולה שמחל לחברו אף על פי שלא ביקש ממנו, כך אנו פונים להקב"ה ואומרים שינהג אתנו מידה כנגד מידה, למרות שלא פנינו אליו כראוי, וימחל לנו (עיין בא"ח וילך ה').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
