ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- פדיון שבויים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
מי כמו חז"ל אשר בעינם החדה שמו לב לכל ניב וביטוי במקראות קודש. "ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו" (בראשית ד, ח). שואלים חז"ל מדוע אין הכתוב מספר במפורט מה אמר קין להבל? ואם התורה אינה מחשיבה לכלום את תוכן הנושא, מדוע בכלל לרשום שאמר לו משהו? אלא בכל זאת לימוד יש כאן. קין היה מתווכח ורב עם הבל. לא לשם איזה דבר עניני מסוים אלא "סתם". כי חיפש עילה וסיבה מדוע "לחסל" אותו. לכן לא חשוב לדעת על איזה ענין מפורט הם דברו, אלא קין בחר תכסיס ותרגיל כדי שיהא לו חימום לב והתרגשות לקום ולרצוח את אחיו. "ומתוך כך" קם קין על הבל אחיו (מדרש בראשית רבה, כב).
אבל מדוע כתוב מלת "ויקם"? הכי קין היה שכוב לארץ שצריך לומר "ויקם"? אמנם כן, מתוך ההתגוששות עמו, קין היה מכה ופוצע בו ע"י אבן בכל חלקי גופו, כי טרם ידע היכן נשמתו של הבל יוצאת, ורק בסוף פגע בו בצוארו וגמר אותו (סנהדרין לז ע"ב). אמרו חז"ל: "התאחזו זה בזה ונצח הבל את קין ונפל תחתיו. וכשראה קין כך, התחיל צווח: 'הבל אחי, אל תעשה לי רעה!' וריחם עליו והניחו. ועמד והרג אותו" (מדרש תנחומא, בראשית, ט'). כלומר, מדת חנינה, לא מיושמת במקומה הראוי, היא שעלתה לו להבל בקטיעת חייו.
כמה יפה אמרו במדרש: "טב לביש לא תעביד, וביש לא ימטי לך!" (בראשית רבה, כב, ח) כלומר אל תיטיב עם המושחת, ובכך לא יצליח לעשות לך רעה! אבל "רחמנות" שלא כדין, היא אחת הסיבות שנהרג המיטיב, והוא אפילו קצת אשם בדבר. הרי קין היה מושכב מתחת רגלי הבל, והיה בידיו של הבל "לגמור" אותו כדין כל "רודף", שאמרו חז"ל "הבא להורגך, השכם להורגו". ומי שעובר על דברי חז"ל, אין לו אלא להאשים את עצמו על התוצאות, על המשך נסיונו של הרודף להשיג את מזימתו גם אחרי שיקום מהעפר.
מדובר אצלנו על "עיסקא" הנרקמת בין ממשלת ישראל ובין אויבינו הנוראים, הערבים הנלחמים בנו. הם ישחררו את שלושת החיילים שחטפו, ואנו נשחרר מאות מחבלים. כבר הזכרנו במאמר קודם (באתר זה) בשם "פדיון שבויים, לא בכל מחיר", שההלכה אוסרת נתינת כופר מעל לפרופורציה. והרי זה רק יעודד את החוטפים להשתדל בכל יכולתם לחטוף עוד חיילים ואזרחים! ועוד הזכרנו שם טעם נוסף, כי ע"י שחרור רוצחים הרי אנו מיד בזאת גם מסכנים חיי יהודים אחרים. כבר הזכיר אליקים העצני סטטיסטיקה שהתפרסמה כי מאה ושלושים וארבעה מתוך מחבלים ששוחררו בעבר, חזרו לרצוח שוב יהודים (הוא לא הזכיר כמה הם מספר ההרוגים, שהם לכאורה עוד יותר ממספר המשתחררים). והרי ממשלה העושה כזאת, היא שותף לפשע, היא נושאת באחריות לכל ההרוגים העתידיים! אם נניח שהיתה תמורה הולמת לשחרר אסיר אחד תמורת אחד; אבל אם הערבי חשוד לרצוח שוב אין שום היתר בעולם לשחרר אפילו מחבל אחד. וכי מי התיר להציל שבוי אחד ע"י סיכון לנפש יהודי אחר תמורתו? הזכרנו כאן שלערבים המחבלים שצה"ל עצר ותפש יש דין "רודף", גם אחרי שנכלאו. הטרוריסטים הערבים פועלים מחמת אמונה דתית, ומועדים הם לחזור ולרצוח למען הבטחת גן עדן. כיצד אפשר להתיר שחרורם? גם למען הצלת שבויים שלנו, אפילו אם יהיו במספר מרובה גדול מאד, אין שום היתר לדבר. מה לעשות? צריכים לפעול נגד כנופיותיהם בצורה מלחמתית תקיפה הרבה יותר מאשר נהוג עד כה בידי ממשלותינו החלשות.
אלא מה? יש ענין לממשלה שלנו ליצור כותרות בעתונות, למען הסחת דעת הציבור מטענות אחרות שיש נגד הממשלה על מחדלים ועיוותים רבים, בהם הם מואשמים בדעת הקהל. אמנם יודעים הם כי אין עוד מדינה בעולם המשחררת רוצחים פליליים תמורת שבויים. וגם יודעים הם כי נסיון העבר הוכיח שלא התרככו אויבינו ולא הגמישו שנאתם, מפני שום מחווה שהחווינו. אבל הרי "ריוח" של יום אחד מנוחה מן זעף הציבור, גם הוא יקר בעיני הממשלה. ולכן אנו עדים להפרחת "ספין תקשורתי" כזה.
אין יותר טוב מאשר להטות את אוזנינו לעצות מועילות של חז"ל. אמרו: "טוב לאדם רע אל תעשה, ולא יגיע לך רעה!" אם קין כבר היה נרפש באדמה תחת רגלינו, והוא כלוא בבתי סוהר שלנו (ואמנם לא בצענו בו דין עונש מוות כראוי, כי "ריחמנו" עליו). כעת "ויקם קין" הוא קם על רגליו וגומר מזימתו נגד הבל אחיו. כי אחיו (במקרה שלנו, הממשלה הנואלת) הוא הבל, ודיבוריו הבל, ומעשיו הבל, ותוכניותיו הבל. אין בו דעת. לכן גם הוא אשם על כל מה שנעשה אחר כך.
עלינו לזעוק בכל פורום ציבורי. על כל אדם לקום על רגליו ולזעוק נגד הטפשים והמעוותים המנהלים את מלחמותינו נגד הטרור הערבי, די כבר! תחזרו לשמוע עצת התורה! יש דין ויש דיין, גם אתם תתנו את הדין על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
