ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
(ישעיהו ב' א-ד, מיכה ד' א-ה)
ירושלים נזכרת בתנ"ך מאות רבות של פעמים, בתורה היא איננה נזכרת בשמה.
הפסוקים מפרשת כי תבוא יבארו לנו: מה הן מילות הקוד שהתורה משתמשת בהן כשהיא עוסקת בירושלים, ומדוע דווקא הן נבחרו? ספר דברים, החל מפרק י"ב ובעיקר בו, שם דגש מיוחד על "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ד' ". (שם, ה).
כאמור, לא מפורש מהו מקום זה, ומה מייחד אותו? ננסה למצוא את הרמז בכתוב עצמו, וגם כמצוותה של מורתנו נחמה, נמצא את המילה המנחה, והפעם את הצירוף של המילים המנחות.
"כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם ... וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:... וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם ... כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ: (י"ב, ה – יד).
נקל לראות כי הצמד מָקוֹם ו- שָׁם מודגש מאוד בכתוב, וכמובן אלו הן המילים המנחות. צמד המילים חוזר שוב בפרק ט"ז: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח..." (שם ו).
כך גם בפרשתנו:
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (שם, כ"ו א – ב). נדגים זאת גם מפסוקים מספר בראשית: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (כ"ח י – יא).
עיינו (שם) כמיוחס ליונתן, רש"י וחזקוני וכולם בעקבות חז"ל, המפרשים שהמקום הוא ירושלים.
אם כך, מה פשר הדבר? המָּקוֹם יכול להתפרש כביטוי לציון גיאוגרפי, ירושלים כאמור לעיל, אבל חז"ל הסבירו גם 'מקום' ככינוי לקב"ה, וז"ל המדרש: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, רב הונא בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקדוש ברוך הוא וקוראין אותו מקום, שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, מן מה דכתיב "הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי" (שמות ל"ג כא), הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו" (בראשית רבה (וילנא) פרשה סח סימן ט).
הביטוי מָקוֹם מכוון לכך שצריך למצוא את המיקום הפיזי של המציאות הרוחנית, שמשמעותה פגישה עם הקב"ה. כך גם הביטוי שָׁם שמופיע בהטיה שָׁמָּה, אבל גם בצורה של שֵׁם ובהטיה נוספת שְׁמוֹ. הקשר מביא אותנו לביטוי הבראשיתי שָׁמַיִם (שָׁם ברבים), שגם לו שתי משמעויות: הפיזית כמיקום (לא על הארץ) והשני כביטוי רוחני ככינוי להקב"ה. כשפונים לשָׁמַיִם רוצים להיפגש עם השכינה, עם הקב"ה. מקום המקדש בירושלים הוא הַמָּקוֹם בו הארץ הפיזית נפגשת עם השמים הרוחניים. לכן, כשדוד מגלה את תכונתו המיוחדת של מקום זה, הוא מבין שכאן צריך לבנות את בית המקדש. זהו המקום המכונה כמה פעמים בספר דברים ובפרשתנו: "וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".
לכן, בתיאור התגלות המלאך לדוד, בזמן שאיתר את מקום המקדש, כשהוא נושא את עיניו מעלה, מצינו: "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְקֹוָק עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם" (דברי הימים א' כ"א טז).
זה התפקיד של המקדש! לחבר, במקום מיוחד זה, בין המקום לבין עם ישראל. זו ירושלים שמתנהלת בשני המישורים: ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, "כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכ"ב ג), העיר שמאחדת את עם ישראל בכל אתר ובכל זמן.
הבה נשתתף בבניין הבית, נאחד את עם ישראל, נדגיש את המחבר והמאחד,
נברר את המחלוקות עם כבוד הדדי ובאהבה ללא גבולות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
