- הלכה מחשבה ומוסר
- נפש החיים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כתיב (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ" וכן כתיב (שם ט, ו) "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". הנה עומק פנימיות ענין הצלם. הוא מדברים העומדים ברומו של עולם והוא כולל רוב סתרי פנימיות הזוהר. אמנם כאן נדבר במלת צלם בדרך הפשטנים הראשונים ז"ל על פסוק (שם א, כו) "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו":
והוא כי מלת צלם ודמות כאן אינו כמשמעו כי כתוב מפורש (ישעיה מ, יח): "ומה דמות תערכו לו". אלא פירושו דמיון מה באיזה דבר. כמו (תהלים קב, ז): "דמיתי לקאת מדבר" כי לא נעשו לו כנפים וחרטום ולא נשתנה צורתו לצורת הקאת רק שנדמה אז במקרה פעולותיו שהיה נע ונד כמו הקאת מדבר שהוא צפור בודד ומעופף ממקום למקום. כן הוא לפי הפשטנים הראשונים ז"ל וכן על דרך זה הוא ענין מלת צלם. כי המה דומים במשמעם בצד מה.
פרק ב':
אמנם להבין ענין אומרו "בצלם אלקים" דיקא. ולא שם אחר. כי שם אלקים ידוע פירושו שהוא מורה שהוא ית"ש בעל הכחות כולם, כמו שכתוב בטור אורח חיים סימן ה'. וענין מה שהוא יתברך נקרא בעל הכחות, כי לא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה. כי האדם כשבונה בנין - דרך משל - מעץ. אין הבונה בורא וממציא אז מכחו העץ, רק שלוקח עצים שכבר נבראו ומסדרם בבנין. ואחר שכבר סדרם לפי רצונו עם שכחו הוסר ונסתלק מהם עם כל זאת הבנין קיים. אבל הוא ית"ש כמו בעת בריאת העולמות כולם בראם והמציאם הוא יתברך יש מאין בכחו הבלתי תכלית, כן מאז כל יום וכל רגע ממש כל כח מציאותם וסדרם וקיומם, תלוי רק במה שהוא ית"ש משפיע בהם ברצונו יתברך, כל רגע כח ושפעת אור חדש. ואלו היה הוא ית' מסלק מהם כח השפעתו אף רגע אחת כרגע היו כולם לאפס ותהו וכמו שיסדו אנשי כנסת הגדולה "המחדש (*) בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" היינו תמיד ממש כל עת ורגע, וראייתם מפורשת כאמור "לעושה אורים גדולים" שלא אמר עשה אלא עושה:
ואף שאין חידוש ניכר לעין. אמנם הד' יסודין עלאין דאינון השרשין קדמאין ואבהן דכולא כנזכר בזוהר וארא כ"ג ע"ב. שהם שרש כל מעשי בראשית ופנימיות כולם. והם ד' אותיות הוי"ה ב"ה. התמזגותם והרכבתם כל עת ורגע בשרש שרשם, אינו מושג כלל והוא ית"ש מחדשם כל רגע לפי רצונו. וענין התמזגותם כל רגע הם התתר"ף צרופי השם ב"ה על פי השתנות נקודותיהם תתר"ף רגעי השעה וכן משתנים עוד כל שעה לצרופיה אחרים וגם אין מדת יום שוה למדת לילה לא כל יום דומה לחבירו שלפניו ואחריו כלל. זהו שאמר המחדש כו' מעשה בראשית דיקא:
וזהו שנקרא הוא ית"ש האלקים בעל הכחות כולם. (*) שכל כח פרטי הנמצא בכל העולמות. הכל הוא ית"ש הבעל כח שלהם שמשפיע בהם הכח וגבורה כל רגע ותלוים בידו תמיד לשנותם ולסדרם כרצונו ית':
ואף שהוא שם משותף לכל בעל כח שנמצא בעולם, וכל שרי מעלה ומטה נקראים אלקים, כמו שכתוב "אלהי העמים", "כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו". ועי' זוהר ויקרא ח' ע"א ובפ' בלק ר"ח א' בענין "ויבא אלקים" דכתיב באבימלך ולבן ובלעם פירוש השר שלו. כי הם ממונים עליהם להנהיגם. וכן דייני מטה נקראים אלקים ובסבא צ"ו א' ושמא חד מכל שאר שמהן וכו' ע"ש. אמנם כולם איו הכח שלהם מעצמם רק ממה שקבע בהם הוא יתברך כח וגבורה להיות מושלים וכו' לכן נקרא הוא ית"ש: "אלקי האלקים" (דברים י, יז) וכן כתיב "כי גדול ה' מכל האלהים" (שמות יח, יא). "השתחוו לו כל אלהים" (תהלים צז, ז). וגם העובדי כוכבים קוראים אותו יתברך אלהא דאלהין ולכן נקראים אלהים אחרים, רוצה לומר שאין הכח שלהם מעצמם רק מכח הגבוה ממנו והגבוה ממנו מושך גם כן כחו מהכח שעליו עד הבעל כח האמיתי של כולם - הוא ית"ש, ולכן נאמר (ירמיה י, י): "וה' אלקים אמת". שהוא הבעל כח האמיתי של כולם שכולם מקבלים כחם ממנו ית"ש, זהו שאמר (מ"א יח, לט): "ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים":
פרק ג':
כן בדמיון זה כביכול ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם עפ"י כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח"ו, כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים, ומוסיף בהם קדושה ואור כמ"ש (ישעיה נא, טז): "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ גו' לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ". וכמאמרם ז"ל (ברכות סד, א) "אל תקרא בניך אלא בוניך". כי המה המסדרים עולמות העליונים כבונה המסדר בנינו ונותנים בהם רב כח, ובהיפוך ח"ו ע"י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר"ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמו שכתוב (שם מט, יז) "מהרסיך ומחריביך וגו'". או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח"ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר"ל:
זהו "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים גו'". "כי בצלם אלקים עשה וגו'". שכמו שהוא ית' שמו הוא האלקים בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כולם, ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות על פי כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, כאילו הוא גם כן הבעל כח שלהם כביכול. ואמרו ז"ל באיכה רבתי (בפסוק וילכו בלא כח גו'): "רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אומר בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה, כמה דאת אמר (תהלים ד, יד): "באלקים נעשה חיל". ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול מתישין כח גדול של מעלה דכתיב (דברים לב, יח): "צור ילדך תשי גו'"." ובכמה מקומות בזוה"ק דחובי בני נשא עבדין פגימו לעילא כו'. וכן להיפך כנ"ל. וזה שאמר הכתוב (תהלים סח, לה): "תנו עוז לאלקים". ובזוהר ריש פרשת בא: "ויהי היום ויבאו גו' להתיצב על ה', כד בעאן לקיימא על אינון עובדין דישראל על ה' ודאי קיימין. דהא כד ישראל עבדין עובדין דלא כשרן כביכול מתישין חילא דקב"ה. וכד עבדין עובדין דכשרן יהבין תוקפא וחילא לקב"ה. ועל דא כתיב תנו עז לאלקים במה בעובדין דכשרן." ולכן אמר לאלקים. וכן באלקים נעשה חיל. שפירושו בעל הכחות כולם וכנ"ל:
האדם הגשמי משפיע בעולמות העליונים
נפש החיים פרקים ד'-ה' (חלק ו')
הרב חיים בן שושן | י"ב שבט התשע"ג
האם הקב"ה מתגלה בכל המציאות כולה?
שער ג', פרקים א'-ה'
הרב אליהו ברין | כ"ח ניסן תשפ"ד
משמעות הברכה
שער ב', פרקים ב'-ד'
הרב אליהו ברין | ד' אדר א' תשפ"ד
כוחו של הדיבור
שער א', פרק יג
הרב אליהו ברין | י"ד טבת תשפ"ד
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אהבת ישראל
אורות ישראל (שיעור 3)
כא' חשון התשע"ג
תורה לשמה בכנסת ישראל
אורות התורה פרק ב, פסקה ד (שיעור 4)
א' כסליו תשע"ג
הופעת התורה מתוך שלמותן של ישראל
ד' סיוון התשע"ג
מעלת השבת וכיבוד אב ואם
שיעור 20 -פרקים מ-מא
ט"ז אייר תשפ"ג
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
בריאת העולם בפרשת לך לך
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?